היום סקירה מאוחרת, ועוד משהו- קצת מגעיל אם אפשר

[GonnaB40]

היום סקירה מאוחרת, ועוד משהו- קצת מגעיל אם אפשר

בכל זאת אנחנו פה בהריון. אז אם אפשר לדבר קצת גם על תופעות הלוואי. ואם נרחיק לכת, אז בהריון הזה, ה5 בפועל אבל ה3 שמתקדם בנתיים (טפו, בלי עין הרע, שומבצל וזה) תופעות הלוואי דוחות במיוחד, בניגוד לאלה הקודמים שהתפתחו ונולדו מהן הבנות. האם זה קשור שיש לי עכשיו בן?

(סליחה)
לאחרונה (שבוע 22) כל כלי הדם האפשריים והלא אפשריים מתנפחים לי-
הרגליים שלי נראות כמו זקנה בת 100, על טחורים אני לא מדברת (הם מדברים יותר מדי לצערי) והדובדבן- שפתי האיבר מין התנפחו שאין לתאר!
ואני לא רוצה לדבר בכלל על כל ההפרשות שמתגברות ואינן נושאות ריח שושנים בדיוק, והשתן שהפך כתום מהרגיל. כמעט ללא קשר לכמה שתיתי. וגזים....
אלוהים!!!
מה עושים עם זה?(במיוחד עם הורידים השונים)
הצילו!!

 

[כבשה0פועה]

מציעה לברר עם הגניקולוג

יתכן שההפרשות מעידות על דלקת כלשהי וניתנות לטיפול.
הגזים והטחורים כרוכים אלה באלה, יתכן שעלית במשקל יותר מוקדם בהשוואה להריונות הבנות ואולי הברזל משפיע עליך לא לטובה (כך הרגשתי אני). מציעה לך לקנות נרות פרוקטוגלבינול, רק לוודא שמותר להשתמש בהריון. כמובן לנסות להקפיד על תזונה שלא תקשה על היציאות.
לא יודעת לגבי ורידים ורגליים.
נסי להתייעץ בגניקולוג/ית או ברוקח/ת, מניחה שלפחות לחלק מהתסמינים פתרונות פשוטים.
בהצלחה בסקירה, מאחלת שתנשמי לרווחה בסופה (ותעדכני אותנו כאן כמובן) - והעיקר שהמשך ההריון יעבור עליך בקלות

 

[ספרקית]

איך היתה הסקירה? ומה אמר הרופא על תופעות הלוואי?

 

[GonnaB40]

הבדיקה הייתה מצוינת

, התינוק גדול בשבוע. אולי ישנו את התלמ למוקדם יותר בשבוע. רופאת הנשים תחליט. ולא היה מקום לשאול על תופעות הלוואי.
אני לא מרשה לעצמי לקוות עדיין, כי רוצה לראות איך הלידה תתפתח אחרי ששמעתי סיפורים קשים גם מחדר הלידה עצמו שלא הסתיימו בידיים מלאות. בעלי אומר לי שאני מטומטמת ומעצבנת. שיהיה ככה.

 

[TheWindCriesMary]

תמסרי לבעלך שהוא המעצבן פה

אני מבינה שכל אחד מתייחס לזה אחרת, ושלבני הזוג שלנו (ובכלל לאנשים אחרים) קשה להבין את עומק החרדות שלנו ולמה אנחנו לא מסוגלות להרפות מהן - אבל לקרוא לך מטומטמת ומעצבנת? איף!

 

[ספרקית]

אני שמחה לקרוא שהסקירה עברה בשלום

אני מקווה שבעלך קצת יותר תומך מאיך שזה נשמע

 

[מאמארוני]

קצת מוכר

בדיוק בגלל זה אני לא חולקת שום חרדה עם הבעל. אפילו לא רבע. כי הוא מייד נכנס ל"אבל למה בכלל צריך לחשוב על זה, מחשבות שליליות זה לא מקדם" ובעיניים שלו אני קוראת בדיוק את מטורפת מטומטמת מעצבנת ודפוקה בראש שהוא רוצה להגיד אבל מתאפק. ואולי הייתי מעדיפה לשמוע, כי אז הייתי יכולה לכנות אותו אטום ומתעלם וטומן את הראש בחול בחזרה

 

[GonnaB40]

בדיוק!

ומצד שני, אולי זה שהם קוראים לנו מטורפות וכו' גורם פחות לחשוב על הדברים. ככל שפחות דשים בזה, ככה זה נדחק לאיזו פינה מאחורי המודעות והחרדה מתחבאת גם היא.

 

[GonnaB40]

ומצד שני

אתמול אחרי ה"מפגרת" הרגיל, שהגיע אחרי שהוא דיבר עם מנהלת היחידה הגנטית בתה"ש שאמרה שהכל בסדר עם הצ'יפ, אמר לי שהוא לא באמת מתכוון שהוא יורד עלי וזה רק כדי לנסות להוציא אותי מזה, ולגרום לי לחשוב אופטימי. ושהוא מבין ותומך ומנסה לעודד. הוא אמר את זה פחות עקום ממה שיוצא לי עכשיו, אז עניתי גם שאני פחות חולקת איתו כי לא רוצה לבעס לו את ההריון הזה והשמחה. זהו.

 

[מאמארוני]

שדרוג מהפכני לשיחה!

תשמעי, יש תקווה