היום עשיתי את בדיקות הדם

[רחל של ענבל]

היום עשיתי את בדיקות הדם

היום עשיתי את בדיקות הדם
מדובר בכל הבדיקות האלה שנותנים לפני שמתחילים טיפול ראשון, אלה שבודקים את כל המחלות בעולם. מסכנה הפקידה שנאלצה לחפש את הקודים של כל הבדיקות באופן ידני כי בדף של אסותא הם לא רשומים (טוב, כי זה מיועד לכל קופות החולים). היא היתה מאד אדיבה והכי חשוב, דיסקרטית, דיברה בקול נמוך ולא משכה תשומת לב. האחות שלקחה לי דם היתה מאד נחמדה, היתה בהלם שאני באה בלי להתרגש בכלל מכל הדם שהוצא ממני, בסוף הבדיקה היא אמרה "כואבת לי היד", מצחיק, לא? במבחנה האחרונה בקושי יצא דם כי הוריד המסכן שלי כבר היה עייף, אבל אני מכירה את הורידים שלי, לא הפתיע אותי ולא התרגשתי גם כשהיא חפרה קצת כדי להוציא עוד דם. והדובדבן שבקצפת, הכינו לי כבר את הטופס 17 להחזרה, אז הבירוקרטיה הפעם לצידי! כל הכבוד לסניף מכבי במודיעין, שוב הם מראים איך אפשר לנהל סניף ביעילות ובלי להכניס את המטופלים לטרחה מיותרת. רחל

 

[אמאשל נתנאל]

רחלצי בהצלחה

היום עשיתי את בדיקות הדם
מדובר בכל הבדיקות האלה שנותנים לפני שמתחילים טיפול ראשון, אלה שבודקים את כל המחלות בעולם. מסכנה הפקידה שנאלצה לחפש את הקודים של כל הבדיקות באופן ידני כי בדף של אסותא הם לא רשומים (טוב, כי זה מיועד לכל קופות החולים). היא היתה מאד אדיבה והכי חשוב, דיסקרטית, דיברה בקול נמוך ולא משכה תשומת לב. האחות שלקחה לי דם היתה מאד נחמדה, היתה בהלם שאני באה בלי להתרגש בכלל מכל הדם שהוצא ממני, בסוף הבדיקה היא אמרה "כואבת לי היד", מצחיק, לא? במבחנה האחרונה בקושי יצא דם כי הוריד המסכן שלי כבר היה עייף, אבל אני מכירה את הורידים שלי, לא הפתיע אותי ולא התרגשתי גם כשהיא חפרה קצת כדי להוציא עוד דם. והדובדבן שבקצפת, הכינו לי כבר את הטופס 17 להחזרה, אז הבירוקרטיה הפעם לצידי! כל הכבוד לסניף מכבי במודיעין, שוב הם מראים איך אפשר לנהל סניף ביעילות ובלי להכניס את המטופלים לטרחה מיותרת. רחל

רחלצי בהצלחה
לפי איך שהעיניינים זזים אז פחות מחודש יש לך החזרה של מוקפאים נכון?

 

[רחל של ענבל]

תלוי בבדיקות - פעם הייתי לפני הזרעה

רחלצי בהצלחה
לפי איך שהעיניינים זזים אז פחות מחודש יש לך החזרה של מוקפאים נכון?

תלוי בבדיקות - פעם הייתי לפני הזרעה
ובעקבות בדיקת פאפ שבה התגלתה דלקת נאלצתי לדחות הכל כדי להיפטר ממנה עם נרות אגיסטן. עכשיו אני שוב צריכה לעשות פאפ וזה עלול לחזור על עצמו. רחל

 

[אםל2]

../images/Emo50.gif (שוב) גם ממני!

היום עשיתי את בדיקות הדם
מדובר בכל הבדיקות האלה שנותנים לפני שמתחילים טיפול ראשון, אלה שבודקים את כל המחלות בעולם. מסכנה הפקידה שנאלצה לחפש את הקודים של כל הבדיקות באופן ידני כי בדף של אסותא הם לא רשומים (טוב, כי זה מיועד לכל קופות החולים). היא היתה מאד אדיבה והכי חשוב, דיסקרטית, דיברה בקול נמוך ולא משכה תשומת לב. האחות שלקחה לי דם היתה מאד נחמדה, היתה בהלם שאני באה בלי להתרגש בכלל מכל הדם שהוצא ממני, בסוף הבדיקה היא אמרה "כואבת לי היד", מצחיק, לא? במבחנה האחרונה בקושי יצא דם כי הוריד המסכן שלי כבר היה עייף, אבל אני מכירה את הורידים שלי, לא הפתיע אותי ולא התרגשתי גם כשהיא חפרה קצת כדי להוציא עוד דם. והדובדבן שבקצפת, הכינו לי כבר את הטופס 17 להחזרה, אז הבירוקרטיה הפעם לצידי! כל הכבוד לסניף מכבי במודיעין, שוב הם מראים איך אפשר לנהל סניף ביעילות ובלי להכניס את המטופלים לטרחה מיותרת. רחל

(שוב) גם ממני!
ואולי נפגש פעם באסותא!

 

[ס ת י ו 3]

באותה סירה איתך

היום עשיתי את בדיקות הדם
מדובר בכל הבדיקות האלה שנותנים לפני שמתחילים טיפול ראשון, אלה שבודקים את כל המחלות בעולם. מסכנה הפקידה שנאלצה לחפש את הקודים של כל הבדיקות באופן ידני כי בדף של אסותא הם לא רשומים (טוב, כי זה מיועד לכל קופות החולים). היא היתה מאד אדיבה והכי חשוב, דיסקרטית, דיברה בקול נמוך ולא משכה תשומת לב. האחות שלקחה לי דם היתה מאד נחמדה, היתה בהלם שאני באה בלי להתרגש בכלל מכל הדם שהוצא ממני, בסוף הבדיקה היא אמרה "כואבת לי היד", מצחיק, לא? במבחנה האחרונה בקושי יצא דם כי הוריד המסכן שלי כבר היה עייף, אבל אני מכירה את הורידים שלי, לא הפתיע אותי ולא התרגשתי גם כשהיא חפרה קצת כדי להוציא עוד דם. והדובדבן שבקצפת, הכינו לי כבר את הטופס 17 להחזרה, אז הבירוקרטיה הפעם לצידי! כל הכבוד לסניף מכבי במודיעין, שוב הם מראים איך אפשר לנהל סניף ביעילות ובלי להכניס את המטופלים לטרחה מיותרת. רחל

באותה סירה איתך
גם אני חוזרת בקרוב לסבב טיפולים שני. יש לי תאומים בת ובן בני שש שהם תוצאה של IVF. אני מאד מתלבטת אם להתחיל החודש הזה (ניסיתי כבר החזרת מוקפאים מההריון הקודם אבל אף אחד מהם לא שרד את ההפשרה

). אנחנו מתעתדים לעבור דירה בעוד שלושה שבועות ובעוד שבוע יש לי תור בוולפסון, אז אחליט אם להתחיל או לחכות עוד חודש. אני ממש בדילמה. יש לי המווווון בעיות רפואיות (נשיות) וכולם קצת מתנגדים לכך שאני חוזרת לטיפולים, אבל אני כל כך רוצה עוד ילד. אוףףףף! מקווה שאחזיק מעמד ושזה יקרה מהר.

 

[רחל של ענבל]

לא יכולה שלא להתייחס למשפט:

באותה סירה איתך
גם אני חוזרת בקרוב לסבב טיפולים שני. יש לי תאומים בת ובן בני שש שהם תוצאה של IVF. אני מאד מתלבטת אם להתחיל החודש הזה (ניסיתי כבר החזרת מוקפאים מההריון הקודם אבל אף אחד מהם לא שרד את ההפשרה

). אנחנו מתעתדים לעבור דירה בעוד שלושה שבועות ובעוד שבוע יש לי תור בוולפסון, אז אחליט אם להתחיל או לחכות עוד חודש. אני ממש בדילמה. יש לי המווווון בעיות רפואיות (נשיות) וכולם קצת מתנגדים לכך שאני חוזרת לטיפולים, אבל אני כל כך רוצה עוד ילד. אוףףףף! מקווה שאחזיק מעמד ושזה יקרה מהר.

לא יכולה שלא להתייחס למשפט:
"כולם מתנגדים לכך שאני חוזרת לטיפולים". מה זה כולם? זה בעלך או המשפחה הקרובה? לדעתי היחידים שיש להם מילה בעניין זה את ובעלך. מה זאת אומרת מתנגדים? יש לך כמיהה לילד נוסף, יש לך כושר שיפוט האם את יכולה לעמוד בזה או לא. תקשיבי רק לעצמך ולבעלך, ושהאחרים לא יתערבו! אנחנו בסבב הזה החלטנו לא לשתף אף אחד. לא בגלל שתהיה התנגדות (חסר להם!) אלא בגלל שבסבב הראשון ההורים שלי חוו את הכשלונות יותר קשה ממני. כל פעם שהיתה לי שאיבה ההורים היו מתייצבים בבית החולים כאילו שזו חובתם המוסרית ואמא שלי מאד דאגנית, ובאיזשהו שלב זה העיק יותר מאשר עזר. הפעם אני רוצה לחסוך מהם את הדאגה, וגם מעצמי את חובת הדווח. אני מקווה שתוך חודשים ספורים אוכל להרים טלפון ולומר:"אמא אני בהריון

". סתיו, אני מאחלת לכם בהצלחה! אני הייתי ממתינה עד אחרי מעבר הדירה. תתחילו בכיף בבית החדש. רחל

 

[רוצה עוד 1]

ברוכה המצטרפת אלינו לסירה, סתיו3

באותה סירה איתך
גם אני חוזרת בקרוב לסבב טיפולים שני. יש לי תאומים בת ובן בני שש שהם תוצאה של IVF. אני מאד מתלבטת אם להתחיל החודש הזה (ניסיתי כבר החזרת מוקפאים מההריון הקודם אבל אף אחד מהם לא שרד את ההפשרה

). אנחנו מתעתדים לעבור דירה בעוד שלושה שבועות ובעוד שבוע יש לי תור בוולפסון, אז אחליט אם להתחיל או לחכות עוד חודש. אני ממש בדילמה. יש לי המווווון בעיות רפואיות (נשיות) וכולם קצת מתנגדים לכך שאני חוזרת לטיפולים, אבל אני כל כך רוצה עוד ילד. אוףףףף! מקווה שאחזיק מעמד ושזה יקרה מהר.

ברוכה המצטרפת אלינו לסירה, סתיו3
בתקווה ששהותך כאן תהיה קצרה. גם אני קצת תוהה לגבי ה"כולם" שקצת מתנגדים לחזרה שלך לטיפולים. האם ההתנגדות נובעת מהבעיות הרפואיות שהזכרת? האם "כולם" כולל את הרופא שלך? גם אני מאמינה, כמו רחל, שההחלטה צריכה להיות רק שלך ושל בן זוגך, אלא אם יש סיבות רפואיות כבדות משקל שיש לקחת בחשבון. אם מדובר בקרובים ובני משפחה, הרי שנתקלנו כאן בפורום כבר בכמה מקרים של אמהות לתאומים בכורים (או לשני ילדים או יותר שאינם תאומים) שהסביבה שלהם לא מבינה למה להם לעבור את כל הסבל הזה שוב, אם יש להם בבית כבר שני ילדים. מספיק, לא? לא! לא מספיק לנו! קשה להרבה אנשים לתפוס שכל כך כל כך רוצים עוד ילד/ים. שהחוויה הראשונה היתה כל כך נפלאה, עד שמוכנים אפילו לעבור את כל זה שוב, כדי לחוות את חוויות ההריון וההורות פעם נוספת. שרוצים משפחה גדולה, והעובדה שזה לא בא בקלות לא תרתיע אותנו. אז לכי עם הרצון שלך, סתיו, כי הוא חזק יותר מכל ההתנגדויות. בכל פעם שקשה ונדמה שאי אפשר יותר, תני חיבוק גדול לשני וליאב ושאבי מהם כוח. הם הדלק הסודי שלנו. בקשר למעבר דירה, שוב אני מצטרפת לרחל (זה קורה לי הרבה בזמן האחרון

) בהמלצה להמתין עד לאחר המעבר לפני שתתחילי בטיפול. מעבר דירה זה מספיק כאב ראש ומאמץ, ולא כדאי לערבב חגיגה בחגיגה. שיהיה המון בהצלחה!

 

[ס ת י ו 3]

תודה, והבהרה

ברוכה המצטרפת אלינו לסירה, סתיו3
בתקווה ששהותך כאן תהיה קצרה. גם אני קצת תוהה לגבי ה"כולם" שקצת מתנגדים לחזרה שלך לטיפולים. האם ההתנגדות נובעת מהבעיות הרפואיות שהזכרת? האם "כולם" כולל את הרופא שלך? גם אני מאמינה, כמו רחל, שההחלטה צריכה להיות רק שלך ושל בן זוגך, אלא אם יש סיבות רפואיות כבדות משקל שיש לקחת בחשבון. אם מדובר בקרובים ובני משפחה, הרי שנתקלנו כאן בפורום כבר בכמה מקרים של אמהות לתאומים בכורים (או לשני ילדים או יותר שאינם תאומים) שהסביבה שלהם לא מבינה למה להם לעבור את כל הסבל הזה שוב, אם יש להם בבית כבר שני ילדים. מספיק, לא? לא! לא מספיק לנו! קשה להרבה אנשים לתפוס שכל כך כל כך רוצים עוד ילד/ים. שהחוויה הראשונה היתה כל כך נפלאה, עד שמוכנים אפילו לעבור את כל זה שוב, כדי לחוות את חוויות ההריון וההורות פעם נוספת. שרוצים משפחה גדולה, והעובדה שזה לא בא בקלות לא תרתיע אותנו. אז לכי עם הרצון שלך, סתיו, כי הוא חזק יותר מכל ההתנגדויות. בכל פעם שקשה ונדמה שאי אפשר יותר, תני חיבוק גדול לשני וליאב ושאבי מהם כוח. הם הדלק הסודי שלנו. בקשר למעבר דירה, שוב אני מצטרפת לרחל (זה קורה לי הרבה בזמן האחרון

) בהמלצה להמתין עד לאחר המעבר לפני שתתחילי בטיפול. מעבר דירה זה מספיק כאב ראש ומאמץ, ולא כדאי לערבב חגיגה בחגיגה. שיהיה המון בהצלחה!

תודה, והבהרה
תודה לכן על התגובות הכנות, אני באמת מעריכה את זה. כשהתכוונתי ל"כולם" התכוונתי לאמא שלי, לבעלי, ולרופא. ואני אסביר. קודם כל בעלי - הוא לא אומר שהוא לא רוצה בכלל ילדים נוספים אבל אם זה היה תלוי רק בו הוא היה מסתפק בשניים. הוא יותר מתנדנד בין רוצה ללא רוצה. אבל! אם אני אחליט שכן, אז הוא יתמוך בי במאת האחוזים (כמו תמיד) וילך איתי עד הסוף. אני חושבת שמה שהכי מפחיד אותו זה הסבל שעברתי בפעם הקודמת. אמנם זכיתי בהריון כבר ב-IVF הראשון אבל ההריון היה מאד מאד קשה. התחיל בהיפר סטימולציה (אשפוז של חודש בבית חולים), המשיך עם דילול והסתיים לאחר שאושפזתי בשבוע 25 עם פתיחה של 5 אצבעות ומחיקה מלאה של צוואר הרחם ושמירת הריון במשך שבוע בשיטת טרנדלברג (המיטה מוטה כך שהראש למטה והרגליים למעלה). הילדים נולדו בשבוע 28 ושהו בפגיה 70 יום. בשנתיים האחרונות אני סובלת מאד מאנדומטריוזיס כולל ניתוח אחד (לפני חצי שנה) ושאיבה של ציסטה (לפני שבועיים). כך שנראה לי שהוא חושב שעברתי מספיק. השניה שמתנגדת (גם מתנדנדת בין כן ולא) זו אמא שלי שגם חושבת שעברתי מספיק ושהילדים שלי צריכים אמא בריאה בבית (מה שנכון נכון, אבל הם בטח ירצו גם אמא מאושרת, לא?). ואחרון אחרון חביב זה הרופא שלי, שאומר שאני צריכה להגיד כל בוקר תודה לאלוהים שהצלחתי להביא שני ילדים לעולם (מבחינתו זה ממש בגדר נס) ושהמצב שלי (הנשי - פורייתי) רק הולך ומחמיר. שוב, הוא לא אומר לי לא לנסות, הוא רק אומר לא לעשות מזה אובססיה, כלומר, לנסות פעמיים שלוש ואם לא הולך אז להפסיק. אז אתן מבינות, אין התנגדות חריפה, כלומר אני לא שומעת מאף אחד לא!!! חד משמעי. והאנשים שאומרים לי זה אנשים שחשובים לי ושאני מעריכה את דעתם. בנוסף לכך, כאילו כדי להחמיר את הדילמה שלי, אני שומעת על מחקרים חדשים (כמו שלא נדע - הסיכוי לסרטן - למרות שאין הוכחות חד משמעיות), או כמו המחקר היום במעריב שמדבר על סיכוי גדול יותר לילדי מבחנה להיות חולים. אז אני בכזו דילמה - האם באמת לא מגיע לילדים שלי אמא בריאה? אמא שכל רגע אומרת שכואבת לה הבטן עד שכשהם מתקרבים אליי הם אומרים, אמא? היום כואבת לך הבטן? ושוב מצד שני - הרצון החזק הזה לעוד ילד, למשפחה גדולה, להנות סוף סוף מהריון ומאמהות שנייה. מה יש, לא מגיע לי? ולילדים שלי לא מגיע עוד אח/ות? הכי מצחיק זה שאומרים לי - יש לך בת ובן, מה עוד את רוצה? אז מה, אם היו לי שני בנים או שתי בנות, זה היה בסדר לנסות שוב??? ביום רביעי יש לי פגישת יעוץ ב-IVF אני מקווה שעד אז אקבל כבר החלטה. ותודה שוב על העצה לגבי המעבר לדירה חדשה. הבעיה הקשה שלי היא שכל מחזור שעובר מחמיר את הכאבים בגלל האנדו'. שוב, תודה! אני שמחה להיות חלק מהמשפחה שלכן.

 

[רחל של ענבל]

לאור ההבהרה, יש לי עוד משהו לומר

תודה, והבהרה
תודה לכן על התגובות הכנות, אני באמת מעריכה את זה. כשהתכוונתי ל"כולם" התכוונתי לאמא שלי, לבעלי, ולרופא. ואני אסביר. קודם כל בעלי - הוא לא אומר שהוא לא רוצה בכלל ילדים נוספים אבל אם זה היה תלוי רק בו הוא היה מסתפק בשניים. הוא יותר מתנדנד בין רוצה ללא רוצה. אבל! אם אני אחליט שכן, אז הוא יתמוך בי במאת האחוזים (כמו תמיד) וילך איתי עד הסוף. אני חושבת שמה שהכי מפחיד אותו זה הסבל שעברתי בפעם הקודמת. אמנם זכיתי בהריון כבר ב-IVF הראשון אבל ההריון היה מאד מאד קשה. התחיל בהיפר סטימולציה (אשפוז של חודש בבית חולים), המשיך עם דילול והסתיים לאחר שאושפזתי בשבוע 25 עם פתיחה של 5 אצבעות ומחיקה מלאה של צוואר הרחם ושמירת הריון במשך שבוע בשיטת טרנדלברג (המיטה מוטה כך שהראש למטה והרגליים למעלה). הילדים נולדו בשבוע 28 ושהו בפגיה 70 יום. בשנתיים האחרונות אני סובלת מאד מאנדומטריוזיס כולל ניתוח אחד (לפני חצי שנה) ושאיבה של ציסטה (לפני שבועיים). כך שנראה לי שהוא חושב שעברתי מספיק. השניה שמתנגדת (גם מתנדנדת בין כן ולא) זו אמא שלי שגם חושבת שעברתי מספיק ושהילדים שלי צריכים אמא בריאה בבית (מה שנכון נכון, אבל הם בטח ירצו גם אמא מאושרת, לא?). ואחרון אחרון חביב זה הרופא שלי, שאומר שאני צריכה להגיד כל בוקר תודה לאלוהים שהצלחתי להביא שני ילדים לעולם (מבחינתו זה ממש בגדר נס) ושהמצב שלי (הנשי - פורייתי) רק הולך ומחמיר. שוב, הוא לא אומר לי לא לנסות, הוא רק אומר לא לעשות מזה אובססיה, כלומר, לנסות פעמיים שלוש ואם לא הולך אז להפסיק. אז אתן מבינות, אין התנגדות חריפה, כלומר אני לא שומעת מאף אחד לא!!! חד משמעי. והאנשים שאומרים לי זה אנשים שחשובים לי ושאני מעריכה את דעתם. בנוסף לכך, כאילו כדי להחמיר את הדילמה שלי, אני שומעת על מחקרים חדשים (כמו שלא נדע - הסיכוי לסרטן - למרות שאין הוכחות חד משמעיות), או כמו המחקר היום במעריב שמדבר על סיכוי גדול יותר לילדי מבחנה להיות חולים. אז אני בכזו דילמה - האם באמת לא מגיע לילדים שלי אמא בריאה? אמא שכל רגע אומרת שכואבת לה הבטן עד שכשהם מתקרבים אליי הם אומרים, אמא? היום כואבת לך הבטן? ושוב מצד שני - הרצון החזק הזה לעוד ילד, למשפחה גדולה, להנות סוף סוף מהריון ומאמהות שנייה. מה יש, לא מגיע לי? ולילדים שלי לא מגיע עוד אח/ות? הכי מצחיק זה שאומרים לי - יש לך בת ובן, מה עוד את רוצה? אז מה, אם היו לי שני בנים או שתי בנות, זה היה בסדר לנסות שוב??? ביום רביעי יש לי פגישת יעוץ ב-IVF אני מקווה שעד אז אקבל כבר החלטה. ותודה שוב על העצה לגבי המעבר לדירה חדשה. הבעיה הקשה שלי היא שכל מחזור שעובר מחמיר את הכאבים בגלל האנדו'. שוב, תודה! אני שמחה להיות חלק מהמשפחה שלכן.

לאור ההבהרה, יש לי עוד משהו לומר
סתיו, קודם כל, כל הכבוד לבעלך על תמיכתו, הבנתו ועל כך שהוא חושב בעיקר על בריאותך. כנ"ל לאמא שלך, אבל היא אמא שלך, ברור, לא

? לגבי כל מה שעברת אז יש כמה עובדות: - הריון דווקא מיטיב עם אנדו´. - הבעיות העיקריות נבעו מהריון מרובה עוברים - אז הפעם אפשר להיות קצת יותר זהירים: מתן של פחות הורמונים, החזרה של מעט עוברים (2 או אפילו 1 כדי להבטיח שגם תאומים לא יהיה, כי כבר יש לכם שניים בבית). זה בא על חשבון סיכויי ההצלחה, אבל אולי עדיף להקפיא את הרוב ולהחזיר כל פעם מעט - הכי הרבה יהיו לך מספר החזרות מוקפאים, בלי הורמונים בכלל. תמיד אפשר לשפר ולהנעים את התהליך, לא צריך לקפוץ למים הקרים. בהצלחה בכל מה שתחליטו. רחל

 

[ס ת י ו 3]

וואו, את יכולה להחליף את הרופאים../images/Emo13.gif

לאור ההבהרה, יש לי עוד משהו לומר
סתיו, קודם כל, כל הכבוד לבעלך על תמיכתו, הבנתו ועל כך שהוא חושב בעיקר על בריאותך. כנ"ל לאמא שלך, אבל היא אמא שלך, ברור, לא

? לגבי כל מה שעברת אז יש כמה עובדות: - הריון דווקא מיטיב עם אנדו´. - הבעיות העיקריות נבעו מהריון מרובה עוברים - אז הפעם אפשר להיות קצת יותר זהירים: מתן של פחות הורמונים, החזרה של מעט עוברים (2 או אפילו 1 כדי להבטיח שגם תאומים לא יהיה, כי כבר יש לכם שניים בבית). זה בא על חשבון סיכויי ההצלחה, אבל אולי עדיף להקפיא את הרוב ולהחזיר כל פעם מעט - הכי הרבה יהיו לך מספר החזרות מוקפאים, בלי הורמונים בכלל. תמיד אפשר לשפר ולהנעים את התהליך, לא צריך לקפוץ למים הקרים. בהצלחה בכל מה שתחליטו. רחל

וואו, את יכולה להחליף את הרופאים

אז קודם כל, שוב תודה!

את צודקת לגבי האנדו´ אני יודעת שהפתרון הטוב ביותר הוא הריון. רק שאצלי כל חודש בלי טיפול (גלולות למניעת הריון או דקא או משהו אחר) יוצר אצלי ציסטות גדולות. לכן "הבהלה" לעשות את זה כמה שיותר מהר (אם נחליט שכן, וכנראה שנחליט כך

) ולא לחכות. ו..אני יודעת שהכל נובע מהריון מרובה עוברים (נקלטו כל הארבעה שהחזירו) וכמובן שנבקש להחזיר פחות (1 או שניים) כי אנחנו לא כל כך רוצים עוד תאומים ("צרות של עשירים") גם בגלל שאני כנראה לא ממש מסוגלת לשמור אותם בבטן

לגבי הורמונים - כבר אז נתנו לי מינון די נמוך אבל זה לא מנע את ההיפר. לגבי החזרת מוקפאים - זה בהחלט שיקול, אבל שוב, הבעיה היא שברגע שלא אקבל טיפול ויחזירו על "ביוץ טבעי" אני גם אייצר "ציסטות טבעי"

בקיצור, הכי טוב שאקלט בפעם הראשונה!

בכל מקרה, כנראה שבאמת אדחה את התחלת הטיפולים לחודש הבא. אעבור דירה בשקט ובלי לחץ. שוב - תודה !

 

[רחל של ענבל]

סתיו, המון בהצלחה!

וואו, את יכולה להחליף את הרופאים

אז קודם כל, שוב תודה!

את צודקת לגבי האנדו´ אני יודעת שהפתרון הטוב ביותר הוא הריון. רק שאצלי כל חודש בלי טיפול (גלולות למניעת הריון או דקא או משהו אחר) יוצר אצלי ציסטות גדולות. לכן "הבהלה" לעשות את זה כמה שיותר מהר (אם נחליט שכן, וכנראה שנחליט כך

) ולא לחכות. ו..אני יודעת שהכל נובע מהריון מרובה עוברים (נקלטו כל הארבעה שהחזירו) וכמובן שנבקש להחזיר פחות (1 או שניים) כי אנחנו לא כל כך רוצים עוד תאומים ("צרות של עשירים") גם בגלל שאני כנראה לא ממש מסוגלת לשמור אותם בבטן

לגבי הורמונים - כבר אז נתנו לי מינון די נמוך אבל זה לא מנע את ההיפר. לגבי החזרת מוקפאים - זה בהחלט שיקול, אבל שוב, הבעיה היא שברגע שלא אקבל טיפול ויחזירו על "ביוץ טבעי" אני גם אייצר "ציסטות טבעי"

בקיצור, הכי טוב שאקלט בפעם הראשונה!

בכל מקרה, כנראה שבאמת אדחה את התחלת הטיפולים לחודש הבא. אעבור דירה בשקט ובלי לחץ. שוב - תודה !

סתיו, המון בהצלחה!

 

[רחל של ענבל]

שמחה שאת מצטרפת אליי

ברוכה המצטרפת אלינו לסירה, סתיו3
בתקווה ששהותך כאן תהיה קצרה. גם אני קצת תוהה לגבי ה"כולם" שקצת מתנגדים לחזרה שלך לטיפולים. האם ההתנגדות נובעת מהבעיות הרפואיות שהזכרת? האם "כולם" כולל את הרופא שלך? גם אני מאמינה, כמו רחל, שההחלטה צריכה להיות רק שלך ושל בן זוגך, אלא אם יש סיבות רפואיות כבדות משקל שיש לקחת בחשבון. אם מדובר בקרובים ובני משפחה, הרי שנתקלנו כאן בפורום כבר בכמה מקרים של אמהות לתאומים בכורים (או לשני ילדים או יותר שאינם תאומים) שהסביבה שלהם לא מבינה למה להם לעבור את כל הסבל הזה שוב, אם יש להם בבית כבר שני ילדים. מספיק, לא? לא! לא מספיק לנו! קשה להרבה אנשים לתפוס שכל כך כל כך רוצים עוד ילד/ים. שהחוויה הראשונה היתה כל כך נפלאה, עד שמוכנים אפילו לעבור את כל זה שוב, כדי לחוות את חוויות ההריון וההורות פעם נוספת. שרוצים משפחה גדולה, והעובדה שזה לא בא בקלות לא תרתיע אותנו. אז לכי עם הרצון שלך, סתיו, כי הוא חזק יותר מכל ההתנגדויות. בכל פעם שקשה ונדמה שאי אפשר יותר, תני חיבוק גדול לשני וליאב ושאבי מהם כוח. הם הדלק הסודי שלנו. בקשר למעבר דירה, שוב אני מצטרפת לרחל (זה קורה לי הרבה בזמן האחרון

) בהמלצה להמתין עד לאחר המעבר לפני שתתחילי בטיפול. מעבר דירה זה מספיק כאב ראש ומאמץ, ולא כדאי לערבב חגיגה בחגיגה. שיהיה המון בהצלחה!

שמחה שאת מצטרפת אליי
בדעותיי, אולי בקרוב אני אצטרף אלייך (בהריון כמובן

)??? רחל

 

[מישמיש7]

גם אני

היום עשיתי את בדיקות הדם
מדובר בכל הבדיקות האלה שנותנים לפני שמתחילים טיפול ראשון, אלה שבודקים את כל המחלות בעולם. מסכנה הפקידה שנאלצה לחפש את הקודים של כל הבדיקות באופן ידני כי בדף של אסותא הם לא רשומים (טוב, כי זה מיועד לכל קופות החולים). היא היתה מאד אדיבה והכי חשוב, דיסקרטית, דיברה בקול נמוך ולא משכה תשומת לב. האחות שלקחה לי דם היתה מאד נחמדה, היתה בהלם שאני באה בלי להתרגש בכלל מכל הדם שהוצא ממני, בסוף הבדיקה היא אמרה "כואבת לי היד", מצחיק, לא? במבחנה האחרונה בקושי יצא דם כי הוריד המסכן שלי כבר היה עייף, אבל אני מכירה את הורידים שלי, לא הפתיע אותי ולא התרגשתי גם כשהיא חפרה קצת כדי להוציא עוד דם. והדובדבן שבקצפת, הכינו לי כבר את הטופס 17 להחזרה, אז הבירוקרטיה הפעם לצידי! כל הכבוד לסניף מכבי במודיעין, שוב הם מראים איך אפשר לנהל סניף ביעילות ובלי להכניס את המטופלים לטרחה מיותרת. רחל

גם אני
עשיתי את בדיקות הדם לסיבוב שני של IVF. האחות הייתה צריכה לחורר לי את שתי הידיים כי נפלתי על אחות חדשה (סה"כ חודשיים) והיא הסתבכה... אני מרגישה שאין לי את הכוחות לכל הבירוקרטיה של תחילת הפרוצדורה ולכל הריצות. זה החלק הקשה והמעצבן. לעומת זאת, הטיפול עצמו-זריקות, שאיבה והחזרה נראים כמו : PIECE OF CAKE. שיהיה לכום בהצלחה

 

[רוצה עוד 1]

בהצלחה רבה גם לך, מישמיש7

גם אני
עשיתי את בדיקות הדם לסיבוב שני של IVF. האחות הייתה צריכה לחורר לי את שתי הידיים כי נפלתי על אחות חדשה (סה"כ חודשיים) והיא הסתבכה... אני מרגישה שאין לי את הכוחות לכל הבירוקרטיה של תחילת הפרוצדורה ולכל הריצות. זה החלק הקשה והמעצבן. לעומת זאת, הטיפול עצמו-זריקות, שאיבה והחזרה נראים כמו : PIECE OF CAKE. שיהיה לכום בהצלחה

בהצלחה רבה גם לך, מישמיש7
וברוכה המצטרפת אלינו. לי החלק הקשה דווקא לא היה החלק הפרוצדורלי (הוא פחות או יותר חד פעמי), וגם לא החלק של הטיפול הרפואי (הדקירות, הריצות למעקבים, השאיבות וההחזרות). החלק הקשה באמת היה ההמתנה מורטת העצבים בכל חודש והנפילות הקשות לאחר כל כשלון. אבל לפחות במקרה שלי, ההתמדה הוכיחה את עצמה (אני בשבוע 15!). עכשיו את כבר יודעת מאיזו אחות להתרחק כמו מאש. שתחורר את אלו שמגיעים פעם ב... ולא אותך שנדקרת בתדירות של 5-10 פעמים בחודש! אז שיהיה בהצלחה, מישמיש7, והלוואי והטיפול הראשון בסבב השני יהיה גם האחרון ושיסתיים כעבור 9 חודשים ב

 

[מישמיש7]

מזל טוב

בהצלחה רבה גם לך, מישמיש7
וברוכה המצטרפת אלינו. לי החלק הקשה דווקא לא היה החלק הפרוצדורלי (הוא פחות או יותר חד פעמי), וגם לא החלק של הטיפול הרפואי (הדקירות, הריצות למעקבים, השאיבות וההחזרות). החלק הקשה באמת היה ההמתנה מורטת העצבים בכל חודש והנפילות הקשות לאחר כל כשלון. אבל לפחות במקרה שלי, ההתמדה הוכיחה את עצמה (אני בשבוע 15!). עכשיו את כבר יודעת מאיזו אחות להתרחק כמו מאש. שתחורר את אלו שמגיעים פעם ב... ולא אותך שנדקרת בתדירות של 5-10 פעמים בחודש! אז שיהיה בהצלחה, מישמיש7, והלוואי והטיפול הראשון בסבב השני יהיה גם האחרון ושיסתיים כעבור 9 חודשים ב

מזל טוב
לרוצה, המון מזל טוב מכל הלב. שיעברו להם 6 החודשים הנותרים בהצלחה ובכיף!!!!!! ושהבטן תתעגל לה עד הרגע המיוחל. מאחלת מכל הלב-מישמיש7

 

[תמי של יעל ומיכל]

בהצלחה לכל המתחילות !!!

היום עשיתי את בדיקות הדם
מדובר בכל הבדיקות האלה שנותנים לפני שמתחילים טיפול ראשון, אלה שבודקים את כל המחלות בעולם. מסכנה הפקידה שנאלצה לחפש את הקודים של כל הבדיקות באופן ידני כי בדף של אסותא הם לא רשומים (טוב, כי זה מיועד לכל קופות החולים). היא היתה מאד אדיבה והכי חשוב, דיסקרטית, דיברה בקול נמוך ולא משכה תשומת לב. האחות שלקחה לי דם היתה מאד נחמדה, היתה בהלם שאני באה בלי להתרגש בכלל מכל הדם שהוצא ממני, בסוף הבדיקה היא אמרה "כואבת לי היד", מצחיק, לא? במבחנה האחרונה בקושי יצא דם כי הוריד המסכן שלי כבר היה עייף, אבל אני מכירה את הורידים שלי, לא הפתיע אותי ולא התרגשתי גם כשהיא חפרה קצת כדי להוציא עוד דם. והדובדבן שבקצפת, הכינו לי כבר את הטופס 17 להחזרה, אז הבירוקרטיה הפעם לצידי! כל הכבוד לסניף מכבי במודיעין, שוב הם מראים איך אפשר לנהל סניף ביעילות ובלי להכניס את המטופלים לטרחה מיותרת. רחל

בהצלחה לכל המתחילות !!!
היום יום ההולדת העברי של בנותי (בנות 6) וקשה לי להאמין שהן כבר כל כך גדולות. הן מהוות עבורי תזכורת כל כך טובה למה כדאי לעבור את כל התלאות האלה . אני חושבת שאני לא מחדשת לכן כלום, אז שוב שיהיה לכולן בהצלחה, ושלכולנו יהיו מהר מהר עוד אחים/אחיות לילדים הנהדרים שכבר יש לנו !! יום נהדר לכולם. תמי

 

[יעל של רעות]

../images/Emo49.gif ליעל ולמיכל שלך תמי !

בהצלחה לכל המתחילות !!!
היום יום ההולדת העברי של בנותי (בנות 6) וקשה לי להאמין שהן כבר כל כך גדולות. הן מהוות עבורי תזכורת כל כך טובה למה כדאי לעבור את כל התלאות האלה . אני חושבת שאני לא מחדשת לכן כלום, אז שוב שיהיה לכולן בהצלחה, ושלכולנו יהיו מהר מהר עוד אחים/אחיות לילדים הנהדרים שכבר יש לנו !! יום נהדר לכולם. תמי

ליעל ולמיכל שלך תמי !
מאחלת לבנותיך המתוקות אח/ות עוד השנה! בינתיים חבקי אותן חזק! שולחת להן בלון|

 

[רוצה עוד 1]

יום הולדת שמח ליעל ומיכל ../images/Emo65.gif../images/Emo77.gif

בהצלחה לכל המתחילות !!!
היום יום ההולדת העברי של בנותי (בנות 6) וקשה לי להאמין שהן כבר כל כך גדולות. הן מהוות עבורי תזכורת כל כך טובה למה כדאי לעבור את כל התלאות האלה . אני חושבת שאני לא מחדשת לכן כלום, אז שוב שיהיה לכולן בהצלחה, ושלכולנו יהיו מהר מהר עוד אחים/אחיות לילדים הנהדרים שכבר יש לנו !! יום נהדר לכולם. תמי

יום הולדת שמח ליעל ומיכל

והלוואי שבקרוב יזכו למתנה הנפלאה של אח-או-אחות!

 

[תמי של יעל ומיכל]

../images/Emo51.gif על המזל טובים ! ../images/Emo13.gif

בהצלחה לכל המתחילות !!!
היום יום ההולדת העברי של בנותי (בנות 6) וקשה לי להאמין שהן כבר כל כך גדולות. הן מהוות עבורי תזכורת כל כך טובה למה כדאי לעבור את כל התלאות האלה . אני חושבת שאני לא מחדשת לכן כלום, אז שוב שיהיה לכולן בהצלחה, ושלכולנו יהיו מהר מהר עוד אחים/אחיות לילדים הנהדרים שכבר יש לנו !! יום נהדר לכולם. תמי

על המזל טובים !

 

[רוצה עוד 1]

איזה יופי שאת מרוצה מהסניף והטיפול

היום עשיתי את בדיקות הדם
מדובר בכל הבדיקות האלה שנותנים לפני שמתחילים טיפול ראשון, אלה שבודקים את כל המחלות בעולם. מסכנה הפקידה שנאלצה לחפש את הקודים של כל הבדיקות באופן ידני כי בדף של אסותא הם לא רשומים (טוב, כי זה מיועד לכל קופות החולים). היא היתה מאד אדיבה והכי חשוב, דיסקרטית, דיברה בקול נמוך ולא משכה תשומת לב. האחות שלקחה לי דם היתה מאד נחמדה, היתה בהלם שאני באה בלי להתרגש בכלל מכל הדם שהוצא ממני, בסוף הבדיקה היא אמרה "כואבת לי היד", מצחיק, לא? במבחנה האחרונה בקושי יצא דם כי הוריד המסכן שלי כבר היה עייף, אבל אני מכירה את הורידים שלי, לא הפתיע אותי ולא התרגשתי גם כשהיא חפרה קצת כדי להוציא עוד דם. והדובדבן שבקצפת, הכינו לי כבר את הטופס 17 להחזרה, אז הבירוקרטיה הפעם לצידי! כל הכבוד לסניף מכבי במודיעין, שוב הם מראים איך אפשר לנהל סניף ביעילות ובלי להכניס את המטופלים לטרחה מיותרת. רחל

איזה יופי שאת מרוצה מהסניף והטיפול
שאת זוכה לו מהצד הבירוקרטי ומצד האחיות. גם אני הייתי שבעת רצון עד מאוד מהטיפול בסניף שלי. הלוואי שבקרוב מאוד תצטרכי לעבור חלק גדול מהבדיקות האלה שוב, אבל שהפעם ההפניה עבורן תכתב על ידי הגינקולוג שאצלו תעשי את מעקב ההריון שלך

.