היום קצת צובט לי בלב

[dafgol]

היום קצת צובט לי בלב

למי שלא יודע\ת, לפני ההריון עם רז , היה לי הריון נוסף שלא החזיק מעמד.....היום לפני שנתיים הייתי אמורה ללדת , 4.7.05 ( בהתחלה צחקתי על זה שיצא לי ילד אמריקאי כי יוולד בארבעה ביולי יום העצמאות האמריקאי). אני יודעת שכל עכבה לטובה, ושתודה לאל הריתי מהר מאוד אח"כ ובאוקטובר 2005 רזי נולד, ויש לי שני בנים מדהימים מטריפים ובריאים

הם כל עולמי ואוהביי בכל רמ"ח אברי ושס"נ גידיי. ובכל זאת כבר שנתיים , כל 4 ביולי יש לי צביטה קטנה בלב...זה קצת עוד כואב..... סליחה על הרגשנות....סתם רציתי לשחרר קצת....גם ככה אני עוברת תקופה לא קלה בזמן האחרון...וזה אחד הדברים שיושב לי על המדף בלב..... תודה על ההקשבה

 

[frige]

Y, איך שאני מבינה אותך../images/Emo24.gif

כמו שאת יודעת גם אני עברתי את זה. וגם אני עדיין מחשבת כל הזמן בן כמה הוא/היא היו צריכים להיות. כשהראל היה בן שנה וחצי אחרי כל טיפולי הפוריות בסוף גם אצלי ההריון לא החזיק מעמד והפסיק הדופק בשבוע 11. אבל באמת איך אומרים? כל עכבה לטובה. קיבלתי עוד 2 במתנה. אלעד ואיתי המדהימים שלי. והיום שוב יש לי מתנה נפלאה בבטן

. דפנה, מחזקת אותך ומחבקת אותך וכמובן שמאוד מאוד אוהבת. כל שתבקשי לו יהי. המון המון בריאות ואהבה. הכי חשוב הבריאות של כולם.

שרית

 

[S r 35]

יקירתי ../images/Emo24.gif

קודם כל חיבוק ענק. גם אני מבינה אותך מאוד. גם אני ב"מועדון" המפוקפק הזה. כמו שאת יודעת, גם לי נפל הריון בין שני הבנים. נכון שזה היה "רק" בשבוע עשירי, נכון שכולם אמרו לי שהעובר עדיין לא הרגיש כלום ושהכל לטובה ו... ו... ו... כל המילים היפות והחכמות והנכונות... אבל למרות הכל זה כאב מאוד, כי יגידו מה שיגידו זה היה התינוק שלי = חלק ממני. ולא משנה איך מציגים את זה - חלק ממני מת. ההפלה שעברתי הייתה טראומטית. הצוות שטיפל בי בבית החולים כרמל היה מגעיל וחסר רגישות. ואם זה לא מספיק, אחת האמהות מהגן של ניר באותו זמן הייתה בהריון ביחד איתי - אותו שבוע בדיוק. שתינו התחלנו מנקודת התחלה זוועתית עם המון בעיות בהיריון. אבל ההריון שלה שרד, שלי לא. אני לא אגיד כמה מכאיב היה לי לראות אותה עם בטן גדלה ותופחת בעוד שאני נשארת עם הכאב שלי. פרגנתי לה, שמחתי בשבילה אבל בתוך תוכי הרגשתי כל-כך לא הוגן וכל-כך עצוב, הרגשתי מרוסקת. מיותר לציין שזכיתי בפיצוי ענק ומדהים = רון המתוק והמקסים שלי

הריתי אותו בחודש בו הייתי אמורה ללדת את הילד שנפל. כאילו שהגוף שלי סגר מעגל. אם הילד ההוא היה נולד, רון לא יכול היה להיוולד ואני לא יכולה לדמיין את העולם שלי בלי רון. זכיתי בילד מתוק ומקסים ובריא

ואני יודעת את זה וההיגיון שלי יודע שקרוב לוודאי שהילד ההוא היה נולד עם בעיות, אם היה נולד. אבל - הלב אומר אחרת. ובכל 9 בינואר (היום בו התרחשה ההפלה) אני זוכרת. ואני מדליקה נר קטן לעצמי, בשקט. (אגב - יצא לי לפגוש לא מזמן את אותה אמא מהגן של ניר, שהזכרתי קודם, היא הייתה עם הילד שלה וזו הייתה תחושה מוזרה מאוד) משתתפת איתך בכאב שלך היום. ושוב,

גדול.

 

[גינגימניה]

../images/Emo24.gif דפנה, אנחנו כאן לא רק בשביל שמחות...

אנחנו כאן בשביל רגעים עצובים, או לא נעימים או רגעים אישיים. אנחנו, כולנו כאן תמיד ביחד.

 

[dafgol]

../images/Emo51.gif חברות יקרות ../images/Emo23.gif

 

[לולי72]

הי דפנה, גם אני איתך

למרות שקשה לי להגיב בגלל המקום שבו אני נמצאת, אוהבת אותך.

 

[לולי72]

אני שמעתי אתמול על הבוקר

שאחת הקלדניות אצלנו בהריון, ולכן לי יש צביטה בלב מזה שמלא בנות מסביבי בהריון. אז תסלחו לי שהפעם אין לי מילים.

 

[shinon28]

תגובה

קודם כל שלום לכולם * לדפנה משתתף בצער באמת כואב,אגב על פי היהדות אלא נשמות של צדיקים גמורים שהיה חסר להם אך מעט לתיקון מלא. כתבת " הם כל עולמי ואוהביי בכל רמ"ח אברי ושס"נ גידיי." לאישה יש רנ"ב אברים ושס"ה גידים,לגבר יש רמ"ח אברים ושס"ה גידים רנ"ב = 252 רמ"ח =248 = 500 נר=250 לכן מדליקים 2 נרות בשבת = 500 כנגד האישה והגבר שישרור שלום. * ללולי 72 אני לא יודע אם את מאמינה או לא ישנם מספר דברים שאפשר לעשות שמשפיעים על המזל ובע"זה להריון -נרות שבת= לפני ההדלקה לתת צדקה להדליק את הנרות ולבקש... - צדקה - תפילה ובמיוחד הקטע הבא שאני אישית היתי עד למישהי שקראה לפני במשך כל ההריון כל יום ולמרות שהרופאים לא נתנו סיכוי היא ילדה בת בריאה ושמחה: הרני מזמן את פי להודות ולהלל ולשבח את בוראי, לשם יחוד קודשה בריך הוא ושכינתֵה על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל. נִשְמַת כָּל חַי תְּבָרֵך אֶת שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל. וּמִבַּלְעֲדֶיךָ אֵין לָנוּ (מֶלֶךְ) גּוֹאֵל וּמוֹשִׂיעַ. פּוֹדֶה וּמַצִּיל. וְעוֹנֶה וּמְרַחֵם. בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה. אֵין לָנוּ מֶלֶךְ עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ אֶלָּא אָתָּה: אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים. אֱלוֹהַּ כָּל בְּרִיּוֹת. אֲדוֹן כָּל תּוֹלָדוֹת. הַמְּהֻלָּל בְּכָל הַתִּשְׁבָּחוֹת. הַמְּנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַיְיָ אֱלֹהִים אֱמֶת. לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן. הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים. מְחַיֶּה מֵתִים. וְרוֹפֵא חוֹלִים. פּוֹקֵחַ עִוְרִים. וְזוֹקֵף כְּפוּפִים. הַמֵּשִׂיחַ אִלְּמִים. וְהַמְפַעֲנֵחַ נֶעֱלָמִים. וּלְךָ לְבַדְּךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים: וְאִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַיָּם. וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו. וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שְׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ. וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶׁמֶשׂ וְכַיָּרֵחַ. וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמָיִם. וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת. אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִין לְהוֹדוֹת לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ. עַל אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרוֹב רִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים. הַטּוֹבוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ. מִלְּפָנִים מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ. בְּרָעָב זַנְתָּנוּ. וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּנוּ. מֵחֶרֶב הִצַּלְתָּנוּ. מִדֶּבֶר מִלַּטְתָּנוּ. וּמֵחֳלָאִים רָעִים וְרַבִּים דִּלִּיתָנוּ. עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ. עַל כֵּן אֵבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בָּנוּ. וְרוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַפֵּינוּ. וְלָשׁוֹן אֲשֶׂר שַׂמְתָּ בְּפִינוּ. הֵן הֵם. יוֹדוּ וִיבָרְכוּ. וִישַׁבְּחוּ. וִיפָאֲרוּ. אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָמִיד. כִּי כָל פֶּה לְךָ יוֹדֶה. וְכָל לָשׁוֹן לְךָ תְשַׁבֵּחַ. וְכָל עַיִן לְךָ תְצַפֶּה. וְכָל בֶּרֶךְ לְךָ תִכְרַע. וְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה. וְהַלְּבָבוֹת יִירָאוּךָ וְהַקֶּרֶב וְהַכְּלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶךָ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר כָּל עַצְמֹתַי תֹּאמַרְנָה יְיָ מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ. וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ: שַׁוְעַת עֲנִיִּים אַתָּה תִּשְׁמַע. צַעֲקַת הַדַּל תַּקְשִׁיב וְתוֹשִׁיעַ. וְכָתוּב רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּיְיָ לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה: בְּפִי יְשָׁרִים תִּתְרוֹמָם: וּבְשִׂפְתֵי צַדִּיקִים תִּתְבָּרַךְ: וּבִלְשׁוֹן חֲסִידִים תִּתְקַדָּשׁ: וּבְקֶרֶב קְדוֹשִׁים תִּתְהַלָּל: בְּמִקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. שֶׁכֵּן חוֹבַת כָּל הַיְצוּרִים, לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדוֹת. לְהַלֵּל. לְשַׂבֵּחַ. לְפָאֵר. לְרוֹמֵם. לְהַדֵּר. וּלְנַצֵּחַ. עַל כָּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת דָּוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ: וּבְכֵן, יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ הָאֵל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ כִּי לְךָ נָאֶה יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. (א) שִׁיר (ב) וּשְׁבָחָה. (ג) הַלֵּל (ד) וְזִמְרָה. (ה) עֹז. (ו) וּמֶמְשָׁלָה. (ז) נֶצַח. (ח) גְּדוּלָה. (ט) גְּבוּרָה. (י) תְּהִלָּה. (יא) וְתִפְאֶרֶת. (יב) קְדֻשָׁה. (יג) וּמַלְכוּת. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ. וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. בָּרוּךְ אַתָּה (לא לקרא בשם ומלכות) מֶלֶךְ גָּדוֹל וּמְהֻלָּל בַּתִּשׁבָּחוֹת. אֵל הַהוֹדָאוֹת. אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת. בּוֹרֵא כָּל הַנְּשָׁמוֹת. רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים. הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה מֶלֶךְ אֵל חַי הָעוֹלָמִים. (אָמֵן): זה לא עולה כסף תנסי להפסיד אין מה ,יש רק להרויח!!!

 

[shinon28]

המשך

זכה להפקד אחרי 21 שנה מענין לענין באותה סעודה הנ"ל שנערכה באזור המרכז הגיע אברך כדי להשלים מנין לסעודת "נשמת כל חי", ועודדנו אותו לקבל את העניין של אמירת "נשמת" כסגולה להפקד בזרע של קיימא, לאחר שלא נפקד שנים רבות ובפרט שיש במקום זה עשרה אנשים, וזוהי שעת רצון. ניסינו לאמצו ולחזקו שיקבל על עצמו את ה"קבלה" של אמירת "נשמת כל חי". יש לציין שהאברך הנ"ל היה במצב רוח קודר, מכיוון שעברו עליו הרבה הרפתקאות, סגולות וכל מיני השתדלויות שעשה ולא הועילו לו, אך ניצלנו את ההזדמנות הזו של מעמד עשרה אנשים וסעודה שהייתה בבחינת "סעדני ואושעה", וכמו שדוד המלך ע"ה אמר "מהולל אקרא ה' ומן אויבי אושע" שדוד המלך היה מהלל להקב"ה כבר לפני הישועה. האברך הנ"ל קיבל על עצמו בנוכחות עשרה אנשים בלי נדר ובקבלה גמורה שכאשר יוושע בעז"ה וכשאשתו תלד בשעה טובה ומוצלחת אז יודה להקב"ה באמירת שיר השבח "נשמת כל חי" ובסעודת הודאה עם קהל של עשרה אנשים. לאחר כשלושה חודשים בישר לנו שנפקדו ב"ה. ובמלאת תשעה ירחי לידה ילדה אשתו בן בשעה טובה ומוצלחת, בסעודת ברית המילה בפני מאות נוכחים באולם תוך ריקודים ושמחה זכה ב"ה להגיד את ברכת השבח "נשמת כל חי" להודות לה' על חסדיו הגדולים שזכה להפקד אחרי 21 שנה של המתנה וציפיה לישועה הקצינה שנפקדה בעקבות פרסום אמירת "נשמת כל חי" יצרו אתנו קשר קצינת משטרה וביקשה לברר מקרוב על ענין אמירת "נשמת כל חי" כסגולה להמשיך ישועות ולהוושע, לאחר שהיא נישאה ולא נפקדה בזרע של קיימא כ 10 שנים ולאחר שעשתה כמה השתדלויות ולא הועילו לה התעניינה בהשתוקקות רבה בעניין אמירת "נשמת כל חי" וקיבלה פרטים ומקורות אצלנו. לאחר שהעמיקה וקלטה את סיפורי הישועות והאמונה התמימה בה' ובחסדו הגדול שע"י אמירת שבחיו מתבטלים כל העיכובים והמניעות וזוכים לישועות, גמלה בלבה לקבל החלטה על אמירת "נשמת". ואכן, קיבלה על עצמה במעמד קהל רב אמירת "נשמת כל חי" ועשיית סעודה לאחר שתיוושע, ופני כל הנוכחים הביעו שמחה ואמונה מעומקא דליבא. הקצינה יצאה בהרגשה של ביטחון ותקווה שהנה כבר הישועה עומדת בפתחה ולאחר כחודשים שלחה אלינו מכתב באמצעות שליח שבעז"ה נפקדה ומודה להקב"ה באמירת "נשמת", והודנו כולנו להשי"ת. חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו !!! הקבלן שנפקד בבן זכר והתגלגלו על ידו ישועות נוספות השתתפנו בחוג בית באחד המושבים הסמוכים לירושלים לעילוי נשמת הצדיק רבי יוחנן בן סרח זצ"ל, והסברנו להם את מהות ענין אמירת נשמת כל חי ומעלותיו היקרות הממשיכות לישועות לאומרים אותם ומקבלים על עצמם את אמירתו לאחר שיוושעו במשאלות לבם. יש לציין שמשתתפי החוג היו אנשים מסורתיים וכן אנשים חילוניים שנדלק בלבם ניצוץ לשמוע. לאחר ששמעו את הרצאת הדברים והתיישב בלבם עמוק קיבלו על עצמם אנשי המקום להגיד אמירת "נשמת כל חי" כאשר יוושעו בישועה. בין הנוכחים היה קבלן בנין שקיבל על עצמו שכשיפקד בזרע של קיימא יודה לקב"ה בפני עשרה אנשים. בעז"ה לאחר חודש וחצי נפקד בישועה. באותו מעמד של קידוש השם שהיה בסעודת "ברית יצחק" (אצל אחינו בני ישראל הספרדים נוהגים לעשות לילה שלפני ברית המילה סעודת "ברית יצחק" ומרבים באמירת שירות ותשבחות לבורא עולם) נעמד הקבלן ואמר עם דמעות של שמחה את אמירת השבח "נשמת כל חי". אחיו של הקבלן שהיה נוכח ביקש לקבל "קבלה" למציאת זיווג שכאשר יוושע יאמר במנין עשרה וסעודה שבח "נשמת כל חי" וכן חבירו יצטרף לקבלה זו עבור עצמו למציאת זיווג. לאחר כמה חודשים קיבלנו צלצול בטלפון ומעבר לקו היה זה קולו של המושבניק אח של "הקבלן" ומודיע על יום נישואיו בעוד ימים ספורים וכן הוא מודיע שחבירו שגם קיבל איתו אמירת "נשמת" באותו מעמד של "ברית יצחק" אף הוא מתחתן יום אחריו. וכמובן שעשו שניהם סעודה ואמרו שבח "נשמת כל חי". ולאחר חודשים בישר לנו הקבלן שבעז"ה אשתו ילדה בן למז"ט ועשו סעודת הודיה. באותו מעמד נכחה אחותו של הקבלן שאף היא חילונית והיה שם קידוש השם וטענה שאולי סגולה זאת לא תועיל לאחיה מכיוון שהוא חילוני?! והשבנו לה: שבתורה אנו מוצאים אצל ישמעאל שבכה והתפלל להקב"ה ובאה מידת הדין וקטרגה שהוא עתיד להמית את עם ישראל? וענה לה הקב"ה: עכשיו הוא צדיק "באשר הוא שם" ועצם זה שהוא פונה אלי כבר מזכה אותו בישועה. לאחר שהדברים נקלטו בליבה ביקשה בקשה שהנה ילדה בן לפני 8 שנים ומאז עצרה מלדת, ומוכנה לקבל על עצמה אמירת "נשמת" בינה לבין הקב"ה לאחר שתפקד ותלד. והנה נתבשרנו לאחר כמה חודשים ספורים שנפקדה וב"ה לאחר שנה ילדה בן למז"ט והודתה לה' על חסדיו. זה מתוך ארגון שמארגן קריאת התפילה בפני 10 איש לא להתיאש -

 

[דנייייאלה]

לשינון....../images/Emo45.gif

בימים אלה, אני לקחתי השתלמות . חלק מדברים שציינת , המרצים לימדו אותנו. אז, הינך יכול להחליף אותם ולהיות מרצה בעצמך. יום טוב הרבה בריאות...

 

[dafgol]

../images/Emo51.gif שינון

תודה שתיקנת אותי ...לא חשבתי על זה בכלל (לגביי האיברים ). אני יודעת לגביי נשמות הצדיקים והתיקון....זה סוג של נחמה, רק קשה לא לחשוב "מה היה קורה אם...." שינון אני ממש נהנת ממה שאתה כותב , ולומדת הרבה דברים, אז המון

 

[shinon28]

בין המצרים

התחיל מאתמול י"ז בתמוז ימי בין המצרים הם שלושת השבועות שבין שבעה עשר בתמוז - היום שבו הובקעה חומת ירושלים, לתשעה באב – היום שבו חרב בית המקדש. ימים אלה מציינים את ימי הצרה והמצוקה הקשורים לחורבן. הביטוי "בין הַמְצָרִים" מופיע במגילת איכה, המתארת את חורבן הבית הראשון ואת מצבה של ממלכת יהודה בעקבות החורבן: "גָּלְתָה יְהוּדָה...לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ; כָּל-רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ, בֵּין הַמְּצָרִים." (איכה א, ג). גדולי המוסר דרשו על הפסוק "כל רודף י-ה השיג י-ה בין המצרים" - שמתוך צערו של אדם ליבו מתעורר לחזרה בתשובה. בשלוש השבתות של ימי בין המצרים מפטירים בנביא, לאחר קריאת התורה, שלוש הפטרות העוסקות בפורענות ובעונשים שיבואו על חטאי העם - תלתא דפורענותא (בשונה משבע דנחמתא). בימי בין המצרים חלים דיני אבלות על חורבן בית המקדש הראשון והשני, וככל שמתקרבים לתשעה באב - ביטויי האבל הולכים ומחמירים. ברוב העדות חל איסור על שמיעת מוזיקה ועריכת מסיבות שאינן סעודות מצווה (כגון ברית מילה או חתונה לעדות שנהגו להתחתן עד ר"ח אב), וכן נמנעים מלברך ברכת שהחיינו על פרי חדש או בגד חדש וכדומה, בכל ימי בין המצרים פרט לשבתות שבהם.

 

[frige]

לפי מה שזכור לי גם

אשכנזים לא מתחתנים בזמן הזה. או שזה הספרדים. אוף, התבלבלתי, לא זוכרת. אשאל את הרב כשיגיע מהעבודה.

 

[shinon28]

תשובה

אשכנזים מ י"ז בתמוז עד ט ' באב ספרדים מראש חודש אב עד ט' באב

 

[דנייייאלה]

../images/Emo14.gifשולחת לך ../images/Emo24.gif ענקייי

עצוב לי לשמוע..... עצוב לי לדעת.... תמיד במקרים כאלה כל מה שנגיד לא ינחם אותך.... לכן אמסור לך חיבוק עעעענקי מכל

בהמון אהבה ><

 

[אלן 1 היחידה]

../images/Emo24.gif../images/Emo25.gifדפנוש,,בשביל מה יש חברים????

למרות ש אני לא הרבה כאן,,עסוקה עכשיו בחופש עם הילדים,את מוזמנת תמיד לברבר איתי,,, אני יודעת להקשיב נהדר. ואני מאד רגישה לנושא הזה כי אני גם אימא,וגם הייתי פונדקאית ולא היה קל,עד שהיה הריון,,,,, הזמן מחשל,,וזה תמיד יצבוט אך,,,יש תמורה,,רזי נולד,, אלוהים מכוון את הדברים,,, שבוע מקסים שיהיה לך,, אילנה