היום שאחרי...
טוב אני הולכת לכתוב ולכתוב הרבה אז קחו כוס מים, תתרווחו בכיסא ושיהיה לכם שנה טובה וגמר חתימה טובה. אז ככה...ראשית אני אתחיל מהסוף שעוד לפנינו עוד יומיים אנחנו טסים לשלושה שבועות לארה"ב בגלל זה אני ממהרת לעדכן אותכם בסיפורי החתונה ובגלל זה גם יתעכבו התמונות. אז ככה למי שמה לב ביום שני (יום לפני החתונה) הייתי חולה נורא, כאבי גרון, צינון עצבי, כאב ראש ותשישות נוראית...כבר דמיינתי את עצמי יושבת בכסא כלה כל הערב... ביום שני בערב הלכתי למקווה ברמת אביב היה ממש בסדר, חוץ משבקושי גררתי את עצמי לשם...וחזרתי הביתה הרוגה. בלילה ישנתי אבל לא טוב, בכלל לא התרגשתי מהחתונה כי הייתי עסוקה במחלה.. ביום שלישי קמתיהרגשתי יותר טוב הצינון וכאב הגרון נראו כי נעלמו פחות או יותר...אבל התשישות...אוי התשישות..אימא שלי רצתה לבית המרקחת לקנות לי וטמנים לחיזוק והפסקתי לקחת את התרופות כי כמה שהן יעילות הן נורא מתישות. הגעתי לסלון היופי "רוני פרנקל" היה לי הרבה הרבה חששות לגבי סלון כלות זה, הם מתקתקים שם כלות ברצף, והיחס פחות אישי, אני לא מאלה שזקוקות או אוהבות את היחס האישי אבל פחדתי מהתוצאה... את כל הבוקר צהריים בילתי שם, שוב מותשת. אבל יצאתי משם ממש ממש ממש מרוצה האיפור היה עדין מאוד ויפה נורא וגם השיער קיבלתי עליו המון המון מחמאות. בקיצור מומלץ...אבל רק לבנות שלא זקוקות ליחס המאוד אישי. התחלתי להרגיש הרבה יותר טוב, זה עשה לי מצב רוח, (חוץ מזה שכולם דאגו לי והתפללו בשבילי..נראה לי שזה גם עזר). אח"כ הלכתי לסלון כלות - עמנואל.מזל ומיכל כאלה חמודות. שמתי את השמלה ההינומה והזר...ויצא מהמם. עכשיו שתבינו אני חששתי כ"כ מאיך שאראה, במשך כל הזמן בכיתי לחבר שלי על זה, ואמרתי לו שבכל מקרה שהוא בא שיגיד שאני נראיתי טוב...כדי שאני לא אתבאס רצח במידה ואני אראה על הפנים.
טוב אני הולכת לכתוב ולכתוב הרבה אז קחו כוס מים, תתרווחו בכיסא ושיהיה לכם שנה טובה וגמר חתימה טובה. אז ככה...ראשית אני אתחיל מהסוף שעוד לפנינו עוד יומיים אנחנו טסים לשלושה שבועות לארה"ב בגלל זה אני ממהרת לעדכן אותכם בסיפורי החתונה ובגלל זה גם יתעכבו התמונות. אז ככה למי שמה לב ביום שני (יום לפני החתונה) הייתי חולה נורא, כאבי גרון, צינון עצבי, כאב ראש ותשישות נוראית...כבר דמיינתי את עצמי יושבת בכסא כלה כל הערב... ביום שני בערב הלכתי למקווה ברמת אביב היה ממש בסדר, חוץ משבקושי גררתי את עצמי לשם...וחזרתי הביתה הרוגה. בלילה ישנתי אבל לא טוב, בכלל לא התרגשתי מהחתונה כי הייתי עסוקה במחלה.. ביום שלישי קמתיהרגשתי יותר טוב הצינון וכאב הגרון נראו כי נעלמו פחות או יותר...אבל התשישות...אוי התשישות..אימא שלי רצתה לבית המרקחת לקנות לי וטמנים לחיזוק והפסקתי לקחת את התרופות כי כמה שהן יעילות הן נורא מתישות. הגעתי לסלון היופי "רוני פרנקל" היה לי הרבה הרבה חששות לגבי סלון כלות זה, הם מתקתקים שם כלות ברצף, והיחס פחות אישי, אני לא מאלה שזקוקות או אוהבות את היחס האישי אבל פחדתי מהתוצאה... את כל הבוקר צהריים בילתי שם, שוב מותשת. אבל יצאתי משם ממש ממש ממש מרוצה האיפור היה עדין מאוד ויפה נורא וגם השיער קיבלתי עליו המון המון מחמאות. בקיצור מומלץ...אבל רק לבנות שלא זקוקות ליחס המאוד אישי. התחלתי להרגיש הרבה יותר טוב, זה עשה לי מצב רוח, (חוץ מזה שכולם דאגו לי והתפללו בשבילי..נראה לי שזה גם עזר). אח"כ הלכתי לסלון כלות - עמנואל.מזל ומיכל כאלה חמודות. שמתי את השמלה ההינומה והזר...ויצא מהמם. עכשיו שתבינו אני חששתי כ"כ מאיך שאראה, במשך כל הזמן בכיתי לחבר שלי על זה, ואמרתי לו שבכל מקרה שהוא בא שיגיד שאני נראיתי טוב...כדי שאני לא אתבאס רצח במידה ואני אראה על הפנים.