כבר כמה ימים
עברו, ואין ספק שהכנס היה משמעותי כי אני כל הזמן חוזר לדברים שהיו שם. היה מאוד נחמד לפגוש חברים ישנים וחדשים. לפגוש את ג'ון מונטרול הייתה חוויה מיוחדת. יש מקפלים שתופסים ותק ומתקדמים, יש פנים חדשות שאני מקווה עוד לראות, ובכנס הזה היו ילדים מדהימים (!) שממש התרשמתי מהם. צריך לציין שחוץ מבועז, שהזכרנו, היו חסרות (לי) כמה דמויות מפתח כמו גלינה, מריאנו, רוזאנה ואייל, שגם מבחינה אישית וגם מבחינת האוריגמי אני בטוח שהיו מוסיפים המון. הצטערתי לראות שהם לא היו ואני מקווה שהכל בסדר אצל כולם. מאז הכנס כבר קיפלתי את הפיל של קוואהאטה כמה פעמים (כדי להיזכר הלכתי לאתר של ראבי אפטה, כמו שרגב הציע) פיל ממש חמוד! חוץ מזה התחלתי לעבוד על הקופסא שדיברתי עם יהודה (וקצת גם נעזרתי בגיל. תודה!) בהתחלה זה התקדם לא רע. יש לי כבר "אב טיפוס" מלא קימוטים ואני מקווה שבקרוב יהיה לי כוח וזמן להמשיך, כי זה נראה לי אתגר מדליק (כשתהיה תוצאה אני מבטיח להביא למפגש או לצלם במצלמה שעדיין אין לי) עוד דבר שממשיך להעסיק אותי כל הזמן אלה הקופסאות שלימדתי. אני מנסה להסביר לעצמי למה אני כל-כך אוהב אותן. בינתיים הגעתי למסקנה שיש לשאלה הזאת כמה תשובות, ואשמח אם יהיו תגובות: 1. התוצאה: יפה, שימושית, אלגנטית, לא מחייבת ולא מתגרה (השפתיים המדברות יכולות להיחשב קצת מטרידות בתור מתנה לפקידה בבנק או לקופאית בסופר. חשבתם על זה? וכמה פעמים כבר אפשר להכין את הפרח המתנפח ועוד ציפור מנפנפת, שלא מועילים לכלום?). בקיצור, יש כאן מתנה אידאלית. 2. הזמינות הבלתי רגילה של החומר: העובדה שכל מלבן (כמעט) יכול להיות חומר גלם (בגירסאות שעושים את הקופסא מכמה חלקים זה באמת יכול להיות כל מלבן ממש), ולכן זה דגם עממי מאין כמוהו: אתה משתמש בניירת של הבנק, בטפסים של מס הכנסה, בפליירים בדואר, בקטלוגים של בתי אופנה, בנייר-שמתחת-לצלחת במסעדה, בכל הג'אנק מייל שמגיע... וכך אתה גם חוסך בחומרים של כדור הארץ, גם מדגים לאחרים איך "כל דבר מועיל", שזה ערך סביבתי חשוב מאוד, גם חוסך במשקל של סל הניירות-למיחזור שלך וגם מגיע לתוצאות מעניינות מעצם זה שלכל פלייר יש צבעים אחרים, עיצוב שונה, עובי נייר אחר, פרופורציות שונות וכו'. 3. זה דגם לא כל-כך קל. אבל גם לא כל-כך קשה! זה מה שיפה בו. הוא מאתגר כל פעם מחדש. כל הזמן אפשר למצוא בו שיפורים של מילימטר לפה או לשם, לחשוב על עוד שינוי שיביא לתוצאה קצת-אחרת, לשחק עם זוויות, גדלים, חלוקות... זהו לבינתיים, כתבתי קצת הרבה לפעם אחת. הייתי רוצה לראות עוד תמונות מהכנס: תמונות של דגמים מהתערוכה ושל דגמים שנלמדו. תודה למארגנים ולמירי במיוחד. כל הכבוד על הנחישות והמסירות. ועוד לפני הכנס הבא - להתראות במפגשים ברמת-גן. האם למישהו יש תאריך למפגש הבא? 2. 2. הקלות שהיא לא לגמרי קלה . : . שאיר עליי רושם. אני כל הזמן חושב על מה ואיך שהיה,
