עצוב מאוד לקרוא. מחבקת אותך חיבוק גדול.
כתבת שבבוקר הסקירה קמת בשמחה ובהתרגשות, אבל אחרי שעה התרסק עלייך העולם. מה היו נסיבות הלידה ללא הדופק? האם עברת את הסקירה? האם היו ממצאים כלשהם מחשידים? האם את יודעת מה הוביל ללידה העצובה והנוראית ללא הדופק?
וגם- אם תרצי לשתף- מה זה אומר שנגמרה המכסה של הסבסוד. האם זה קשור לגיל? למספר הטיפולים?
האם יש עוד בליבך תקווה? האם יש עוד רצון? האם יש עוד כוח?
שאלתי שאלות רבות. תעני רק אם את רוצה ועל מה שאת רוצה.
חיבוקים,
שירה.
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
היי שירה תודה על ההתייחסות.
הדופק פסק בלי שנמצאה סיבה. עשינו נתיחה לאחר הלידה וגם בה לא נמצאו ממצאים רלוונטים להפסקת הדופק (היא היתה מושלמת.. ). התשובה המקצועית שקבלנו היא -
"זה קורה.." (שיט האפנס)..
הסקירה הסתיימה בשניה שלא נמצא דופק (וחיפשו גם זרימות דם), כן צויינו הפרמטרים היבשים של אורך והערכת משקל לפיהם נראה שהדופק פסק בשבוע מוקדם יותר או שהיה עיכוב התפתחותי (קטנה מדי ביחס לשבוע ההריון). למען האמת, בשלושה שבועות שקדמו לסקירה, הגעתי למיון פעם אחת בגלל שהרגשתי פחות מדי תנועות וזכיתי ליחס מזלזל מהרופא והאחות במיון יולדות שטענו שאני עילוי אם הרגשתי תנועות כי לא אמורים להרגיש תנועות בשבוע הזה.. היתה לי תחושה רעה בתקופה הזו..
אחרי הלידה עשיתי גם בדיקות זיהומיות וקרישיות והכל תקין.
כל הסיפור עם הIVF נובע מכך שבישראל הסבסוד הוא לילד ראשון ושני. לילד שלישי (שזה מה שהיה במקרה שלי, מה גם ששני הראשונים באמצעות IVF ע"ר לא מוסבר) הסבסוד מוגבל ל6 מחזורי טיפול (שאיבה והחזרת טריים זה טיפול, החזרת מוקפא חצי טיפול).
אז יצא שלמרות שאני מתחת לגיל 45, מיצינו את כל האפשרויות המסובסדות. טיפול נוסף יכול להיות רק באופן פרטי וזה כבר סכומים אחרים לגמרי.. מאחר ויש לי שני ילדים התחלתי לחשוב ביחד עם בעלי עד כמה זה נכון להיכנס לטיפולים שוב, בסכומים כאלו, והקורונה רק הוסיפה ללבטים גם את אי הודאות לגבי ההתחלה וההמשך.. אז יצא כאילו ש"נכפתה עלינו" הסיטואציה.. יש בי עדיין שביב קטן של תקווה שאצליח להיכנס להריון באופן טבעי (למרות שזה מאד מאד נאיבי מצידי...) אני מאד רוצה עוד ילד אבל לא במחיר של פגיעה בילדים שכבר יש (אמא עייפה, עצבנית, לא פנויה רגשית או חלילה חולה כתוצאה מאחת ההסתבכויות הרפואיות האפשריות מהטיפולים), הם באמת הדבר הכי חשוב ויקר לי בעולם..
