היום (16/10) ערב סוכות

[ניריתסקוטלנד1]

היום (16/10) ערב סוכות

זה היה אחד החגים שיותר אהבתי בילדותי. בקיבוץ בנו סוכה בכל בית ילדים ושם אכלנו את הארוחות. בנית וקישוט הסוכה היה מבצע של ילדים והורים יחד וכייף גדול. כמו כן נבנתה סוכת ענק ליד חדר האוכל ושם היה ערב מיוחד בכל ערבי החג. כייף גדול!!!

לעומת זאת, לחגוג את זה היום אצלנו זה לא עובד

בשנים הקודמות הכנו סוכה בתוך המחסן בחצר, כי בחוץ, ברוח וגשם שום דבר לא ישאר, אבל בפועל לא עשינו שם כלום חוץ מלארגן אותה, אז זה מרגיש לי סתם.

אני לא ממש יודעת מה להכין היום, איך להציג את החג הזה ומה בעצם לעשות היום, מחר או מחרתיים. בוני בחופשת סתיו עכשיו שבועיים, אז יש לי המון זמן, לא חייב להיות היום

יש לכם רעיונות?
מה אתם עושים בשביל לחגוג/לציין את החג הזה?

חג שמח לכולם

 

[alphadelta]

אם אי אפשר בחוץ

אפשר בפנים
לקשט את איזור האוכל בבית עם שרשראות וקישוטי סוכה. לקנות מפת עם משהו שמזכיר סתיו לשולחן כדי לקבל אוירה של ״בחוץ״. לשים שירי סוכות ברקע. כשהיו צעירים גם בנינו בבית דגם של סוכה מקופסא , מקלות קרטיב לאומנות וצבעים. קישטנו אותה עם קישוטי סוכה אבל מוקטנים.

 

[ניריתסקוטלנד1]

תודה מתוקה, אבל בוני כבר בת 11 כמעט

ושירי חג ישראלים נשמעים לה כמו...

בעיקר הדיסק של שירי תשרי שיש לי.
ויצירה כבר עברנו מזמן

 

[rona73]

חג שמח!

אנחנו לא עושים כלום השנה.
הילדים בכלל נסעו לטיול עד יום שישי מהבי"ס.
יש איפשהו באזור שלכם קהילה?בית כנסת?
אם אתם יכולים לנסוע ,יכול להיות מעניין בבית כנסת.אפילו אם זאת עיר אחרת.

 

[ניריתסקוטלנד1]

אין פה קהילה בפחות מ-10 שעות נסיעה ממני

הילדים שלך מטיילים המון השנה. נפלא!!!

 

[galialon8]

החזרת אותי אחורה עם הסוכה ליד חדר האוכל בקיבוץ

אני עזרתי לקלוע סלים מענפי התמר, ולקשט בפרחי בוגנוויליה

כבוגרת אף פעם לא בניתי סוכה בבית. בשנה שעברה התארחנו בסוכה באחד מימי החג, אכלנו בה והיה ממש נחמד. השנה אין לנו תכניות מיוחדות, אולי נציץ בסוכה של בית הספר היהודי ליד הבית כדי לקבל קצת אווירת חג (כנראה שזה בעיקר בשבילי...).

גם הבן שלי ממש לא מתעניין בשירי החגים, ומעדיף לשמוע שוב ושוב את הדיסקים שהוא כבר מכיר (מתנחמת בזה שהם בעברית). אני יכולה להבין, אבל בכל זאת זה קצת צובט... הילדות שלו כל כך שונה משלי.

 

[ניריתסקוטלנד1]

כפות תמרים ובוגונביליה

בדיוק!!!

הילדות שלהם כל כך שונה משלנו וככה זה גם עם הילדות של ההורים שלי. אנחנו צריכים לקבל את זה ולתת את מה שהם רוצים ויכולים לקבל

 

[alphadelta]

הילדות שלהם שונה משלנו כי

הם דור אחר. מה שחשוב לנו באמת באמת , אנחנו מעבירים ומה שלא אז לא. אבל הם נולדו 20-30-40 שנה אחרינו. אז זה שונה. אגב, כשהיו קטנים הם מאד נהנו מ׳רגע עם דודלי׳ אבל ממש לא רצו לראות את קשת וענן. למה? אין לי תשובה.
אצלי הצביטה בלב מגיעה כשהם לא מתחברים לספרי הילדות שלי

 

[ניריתסקוטלנד1]

אני כל כך מתחברת לזה שהילדים שלנו לא מתחברים לספרי הילדות

שאהבנו. כשאנחנו בארץ, אני מנסה להקריא לבוני ספרים שאני אהבתי בתור ילדה, ו... הקסם שזה הילך אלי, לא עושה לה את זה

 

[TearGarden]

גם פה ככה

יש לי בבית המון ספרים בעברית, כולל כל הקלאסיקות כמו מעשה בחמישה בלונים, הבית של יעל, הצב של אורן וכו'... אבל כשאני מבקשת מאמה לבחור ספר שאקריא לה היא תמיד בוחרת the cat in the hat ודומיו...

&nbsp

 

[נחמנית]

אני חושבת שהחיבור לשפה הוא דרך החיבור אלינו

הדבר הראשון שמייצג אצל הילדים שלי עברית זה ההורים שלהם. אנחנו השער שלהם לשפה. הם מתחברים לספרים דרכנו. הגדול שלי העדיף באופן מובהק ספרים בעברית, ואפילו אם הוא בחר ספר באנגלית הוא רצה שנספר לו אותו בעברית. אני גם חושבת שלא חשוב כמה שוטפת אני אהיה באנגלית, היכולת שלי להביע את עצמי בעברית תשאר טבעית, זורמת, בעלת רמת מורכבות גבוהה יותר, וכנה יותר.

הגדול מאוד אוהב ספרי דוד אריה, ואני נהנית להקריא אותם. אומנם לא גדלתי על הספרים האלה, אבל כשאני מספרת על שיעור ספורט וקפיצה מעל חמור - יש לי תמונה חיה של עצמי עושה את זה (ושונאת את זה) בראש. אומנם לא גדלתי על הספרים האלה, אבל אני והסופר כנראה גדלנו באותה תקופה, ומשם מגיע איזשהו חיבור תרבותי. אני מחכה לרגע שאני ארגיש שנכון להקריא ספרי גלילה רון פדר או איך שלא קראו לסדרת הספרים סטייל החמישיה בעברית (דרכם גם אפשר להכיר את ארץ ישראל).

הקטן שלי הכי אוהב את ספרי אמי רובניגר. שוב, לא גדלתי עליהם, אבל הם מקסימים בעיני. יש בהם הומור וחוכמה בהגשה לילד. משהו בחוסר טבעיות של אריה עם חדק או פיל רוקד בלט מושך את העין של הילד וגם את האוזן בליווי איורים צבעוניים ומשעשעים.

 

[alphadelta]

גם פה אהבו את דוד אריה וכשהיו קטנים יותר את דויד גרוסמן, מאיר שלו, לאה גולדברג ע. הלל ועוד. אבל ניסיתי לספר את שרה גיבורת ניל״י ואת הבכור לבית אב״י וניתקלתי בסירוב. מאחר ויש מספיק להקריא להם בעברית אני מנסה לא להלחם. ולמצוא דברים אחרים. אבל חבל לי.

 

[נחמנית]

אמא שלי מספרת לכל מי שמוכן לשמוע

איך היא התעקשה איתי על מה שהיא הגדירה כספרות מופת. כל כך התעקשה שבסוף לא הסכמתי בכלל להשאיל ספרים מהספריה. אני באמת מאמינה שכשהשפה לא עדכנית זה נעשה יותר ויותר מהותי בפערי הדורות. היו ספרים שהסכמתי לקרוא ונהנתי למרות השפה ה"כבדה" כמו האסופית, התרגום המקורי של רמונה ועוד כמה. אורה כפולה, לדוגמא, היה משהו שלא שרדתי. אני בכלל לא רוצה לדבר על איזה עינוי בשלב מאוחר יותר היה בעל זבוב (ולא רק בגלל התכנים שלו).

כשאני הייתי קטנה מאוד אהבתי את המפוזר מכפר אזר. אני ממש מסוגלת לזכור את זה. הבן שלי לא התחבר. מבינה אותו, גם הציורים וגם הטקסט לא עברו טוב את השנים שעברו. איה פלוטו נשאר כוכב, ואפילו ויהי ערב, ספר האימה לילדים. אני מקבלת את זה שלא כל דבר הוא מתחבר.

ובשביל השפה - לאחרונה מצאנו באינטרנט את כל אווטר. למרות שזה לא סדרה שאנחנו גדלנו עליה הוא ראה את כולה בעברית. כמות הזמן שהוא מדבר עברית בבית הכפילה את עצמה בעקבות זה. פשוט כי הוא חשב בעברית במקום באנגלית. בעיני זה כלי לא פחות טוב לשמר שפה וגם לתת לה מקום להתפתח למקום עדכני יותר בגלל השימוש בסלנג בתרגום.

 

[carlimi]

אפשר בבקשה

לינק?
תודה

 

[נחמנית]

למה? אווטר?

אנחנו הראינו לו דרך סדרות - אתר ישראלי עם המון דברים. לא דורש הרשמה, לא מורידים כלום - רק צפייה ישירה. הוא ראה גם בוב ספוג דרך שם (הוא טוען שבוב ספוג כיף רק בעברית ולא באנגלית - לכי תביני) ואוטובוס הקסמים. אנחנו ראינו המירוץ למיליון עד שנמאס לנו.

 

[משל333]

את מתכוונת לאתר הזה - http://www.sdarot.pm/?

ניסיתי עכשיו, ולא קורה כלום. זה אומר לחכות כמה שניות עד שהפרק יטען, וכשהשניות מגיעות ל-0 עדיין לא קורה כלום. אולי מדובר באתר אחר?

 

[נחמנית]

זה האתר ואצלי הוא עובד

כשאנחנו צופים דרך הטלוויזיה זה לא עובר דרך ההמתנה כי האתר מזהה את הטלוויזיה כמכשיר נייד מאיזושהי סיבה. על המחשב כשמחכים את ה-30 שניות אחר כך מופיע משולש של הפעלה ואז רואים.