טוב, נו, הפעם אני בתפקיד הפמיניסטית הזועמת*
אני חוגגת את היותי אשה כל יום. אין לי צורך ביום מיוחד לצורך זה.
אני לא באמת מבינה את ההכרזה על יום מסוים כיום האשה.
בימים אחרים לא צריך לדבר על זה שסחר בנשים זו רעה חולה שצריך להכחיד?
בימים אחרים לא צריך לדבר על זה שיש פערי שכר בין נשים וגברים?
בימים אחרים לא צריך לדבר על זה שיש עדיין מדינות שבהן האשה היא רכושו של הגבר?
ביום שבו לא נזדקק ליום מיוחד, כי כל הנשים עלי אדמות יזכו ליחס שווה מתוקף היותן בני אדם, אני אצא לחגוג.
ואם כבר, גם קישור לנושא הפורום - ביום שבו אני לא אשמע יותר בנות שאומרות "אבל הוא לא התחיל איתי/לא ביקש את הטלפון/לא התקשר", אלא אשמע על בנות שירגישו בנוח לעשות את הצעד הראשון ואולי גם את השני והשלישי, אני אהיה מרוצה.
זה לא אומר שכל הבחורות צריכות מעכשיו להיות היוזמות והגברים צריכים לנוח. ביישנים יש משני המינים וזה בסדר גמור.
אבל שלא יהיה מצב שמישהי תולה את הפסיביות שלה בזה שהיא אשה.
עד אז - יום שישי נפלא לכולנו ושבת שלום. אה, וגם יום הולדת לבת הדודה שלי ממיאמי. גם היא אשה, מגיע לה.
*שלא תגידו שלא הזהרתי מראש.
אם כי אני לא זועמת מטבעי, זה סתם בשביל כל מי שלא נאה לו שלאשה יש דעות.
יום האשה, וזה