היום

[רותם טל]

היום../images/Emo70.gif

היום התמלאתי זעם על אמא שלי.. ככה פתאום. היא לא עשתה שום דבר מיוחד, אבל פתאום כעסתי.. והייתי אלייה קרה ונוראית, כאילו שכחתי כמה היא עושה למעני, וכל מה שעלה לי לראש פתאום, זה רק איך שהיא לא היתה לצידי כשהייתי צריכה.. וגם עכשיו אני צריכה-והיא פה. אבל נזכרתי בלילות שברחתי מהבית, בלילות שהסתובבתי ברחובות משוגעת.. ונזכרתי בחזרה לבית שקט וריק מאדם, באמא עם פנים כועסות ולא מודאגות.. ושאלתי אותה למה היא לא הייתה בשבילי אז, ולמה היא לא התעקשה להיכנס מבעד לדלת סגורה, והיא בכתה. היא יצאה מהבית בדממה. וזה הרתיח אותי עוד יותר.. חיפשתי המון דרכים להרוס את עצמי עד שהיא חוזרת, נכנסתי למקלחת ויצאתי ממנה.. כמה פעמים.. פתחתי את המקרר וסגרתי אותו.. כמה פעמים.. בסוף אחרי הרבה שיכנועים אני לעצמי, .. ועכשיו אני אספר לכם מה עשיתי בסוף.. <רתחתי מזעם..אתן לא מתארים אפילו..> אמממ..אבל אל תצחקו.. נשכבתי על המיטה שלי והתחלתי לבכות בקול.. אח"כ התחלתי לצרוח בטירוף..ולזרוק את כל המצעים שלי.. ואז היה לי חבל להרוס לעצמי,אז הלכתי לבלגן לאמא הייתה מזוודה בחדר שלה ובעטתי בה כמה פעמים, על המזוודה היו בגדים וכולם התפזרו בחדר, לקחתי נעליים שלה והתחלתי לזרוק אותן על המזוודה, וכל זה תוך כדי צרחות "אני שונאת אותך".. <אני מתחילה להתבייש טיפה..> ואז אחרון חביב..לקחתי חולצה שלה וגזרתי אותה ואז קרעתי אותה במה ידי.. *נשימה עמוקה* וזהו... ואז סידרתי את כל הבלאגן וזרקתי את החולצה.. <ונשבעתי לקנות חדשה..> ואז הרגשתי כל כך ריקה אבל ריק טוב כזה..של רוגע.. זה מה שהיה היום.. אמא חזרה והיא עדיין דוממת.. אבל אני מקווה שנוכל לדבר בהזדמנות.. רותם.. נ.ב-תדעו לכם שהיה לי קשה לאללה לכתוב את זה אני מרגישה מוזר לשלוח, אבל אני שולחת בכל זאת..

 

[ילד כוכבית]

מה לכתוב לך, רותם ?

אז קודם כל טוב מאד שכתבת את זה ושלחת, כי זה גם משהו שעוזר לך להתמודד. אין מקום לביקורת, כי נראה שאת מבקרת את עצמך. דבר אחד בטוח, לא הייתי רוצה להיות במקום אמא שלך. צריך להיות לה מאד קשה. אני מקוה שתוכלו לדבר בקרוב. מקוה שזה יהיה בלי כעס. שתוכלו לספר אחת לשניה מה אתן מרגישות, מקוה שתגיעו למצב שתחזקו אחת את השניה, ותחליטו שאתן צועדות קדימה יד ביד. מה שהיה היה. מה שחשוב עכשיו זה מה שתעשו כדי ששתיכן תרגישו טוב. רגשות הכעס והאשמה צריכים לפנות את מקומם להבנה, ולחיזוק הדדי. מחבק אותך ומעביר גם חיבוק לאימך, ואני בטוח שהיא זקוקה לו. ילד שקשה לו למצוא את המילים הנכונות

 

[NaDaV18]

רותם../images/Emo142.gif

אז דבר ראשון אני שמח שאת רושמת פה באמת.. תודה ההבדל ביני לבינך, שאני נחנק עם הדברים האלה ונותן לסף הדמעות בגרון לשתק אותי ואילו את נותנת לזה לצאת החוצה.. ולפעמים זה טוב להתפרק לפעמים זה טוב להוציא את כל התיסכולים המירמורים הכעס התיסכול וכו´ החוצה אפילו דרך דרך "אגרסיבית" ככל שתהא אז מתפרקים.. נושמים נשימה עמוקה וממשיכים במסלול וזהו, באמת תודה שכתבת.. יודע שקשה שולח חיבוק..

 

[ש ק ד ב ת]

יקירתי../images/Emo141.gif

קודם כל שתדעי שאני מודה מכל הלב לך ששיתפת... לשמוע על התמודדויות יומיומיות כאלו גורם להרבה אנשים להבין שהם לא לבד ...

תחושות קשות את מביעה...קשה לאהוב

ולכעוס

ביחד.. קשה לשכוח גם אם סולחים....קשה להתאכזב ממי שאוהבים...קשה צריך להוציא את הכעס הזה...ואני לא יכולה לתאר לך כמה אהבתי לקרוא את הכח הזה של לא להפנות את הכעס כלפיך ... כי להוציא את הכעס...זה לא אומר על עצמך... בלאגן אפשר לסדר...מה ששבור אפשר לתקן...אבל יש דברים שאם נעשה לעצמנו אין מהם דרך חזרה... ואני ? אני נוהגת

לצעוק

מכל הלב (לתוך הכרית ולשבי).. ולנשום... כשאני כועסת אני שוכחת לנשום..(צריכה להזכיר לעצמי) אל תשאירי בבטן ואני חושבת שהדממה תישבר...מתישהו כאן פה , תמיד איתך, מחבקת

ואוהבת

גם כשקשה.

שקד

 

[רותם טל]

תודה לכולכם

הרוחות תקצת נרגעו, אני יעדכן פרטים בהמשך אני מרגישה כמו כתבת צבאית בינתים אני הולכת לישון

 

[פ ר פ ר 18]

אני מכירה את זה...

אני יכולה להבין את מה עושה. גם לי יש מצבים קשים כאלה,אני רבה עם אבא שלי ונמאס לי אני לא מפסיקה לבכות ,אני מתעצבנת,צועקת,צורחת... אבל את חושבת שמישהו שומע את זה? לא אף אחד!!! זה קורה לי בלב ,בפנים עמוק עמוק. נכון שאני מדברת על זה עם חברות אבל זה לא זה. חמודה אני חושבת שלהרוס את הדברים שלה זה לא כל כך לעינין,אבל אם זה עשה לך טוב אז סבבה אחותי אבל בכל זאת עדיף שתדברי איתה... אוהבת

 

[moon light boy]

../images/Emo20.gifרותם../images/Emo20.gif

את חזקה

מאוד

וכך גם כולנו... כל הילדים להורים גרושים הם אנשים חזקים, זה לא קל להיות בן/בת להורים גרושים.. מי כמונו יודעים את זה.. לפעמים באמת צריך לפרוק קצת כעס כל אחד והדרך שלו אני בדרך כלל בוכה... זה מה שעוזר לי... שוכב במיטה ובוכה

תנסי את זה.... ביום שישי האחרון הורים של ידידה שלי הודיעו לה שהם מתגרשים.... שמעתי את זה ופשוט בכיתי.. כי עכשיו גם היא צריכה להיכנס לעולם הנורא הזה.. היא דיברה עם כל מיני חברות שלה והן ניסו להפוך לה את מה שקרה לדבר טוב אולי לא ממש טוב.. אבל אמרו לה את כל הדברים הטובים שבזה אבל כשדיברתי איתה.. אמרתי לה שלא תיבהל אבל אני הולך עכשיו לדבר איתה בפתיחות ולא לחשוב על טוב ולא טוב ופשוט אמרתי לה את כל מה שזה אומר "הורים גרושים" בעיקר הסברתי לה את כל הדברים הלא כל כך טובים שהולכים לבוא עלייה בקרוב.... וכל הדיבורים האלה על גירושין.. החזירו אותי קצת לכל המחשבות.. התהיות.. על איך זה ששני ההורים ביחד..... אמרתי לה שכל עוד אבא שלה לא עזב את הבית שתבלה איתו ועם אמא שלה כמה שהיא יכולה שהם ביחד.. הכוונה שהם ביחד.. זה שהם ביחד באותו הבית כי אני כבר לא זוכר מתי ראיתי את אמא ואבא שלי ביחד באותו הבית ומתי הייתה הפעם האחרונה שקיבלתי משניהם ביחד חיבוק.. אלו הם דברים שחסרים.. והסברתי לה את זה, ופשוט בכיתי.... כי הבנתי כמה זה חסר לי... חיבוק אוהב.. אבל לא רק מאמא או רק מאבא אלא משניהם ביחד

ב=י=ח=ד אני כבר כמעט ולא מכיר כבר את המילה הזאת - ביחד.......... ומצטער שאני מתחיל פה שרשור חדש.. אבל הייתי צריך להוציא את כל זה..... המשך ערב טוב שיהיה לכם.... טוב כמה שאפשר....

 

[oryam]

את אמיצה......!

רותם חמודה אני מזה מבינה אותך גם לי זה קורה לעיתים קרובות עם הורי אבל אין לי את האומץ הזה לדבר על זה כמו שאת עשית, אני רק בוכה ובוכה ומסתגרת בחדרי ומתחילה לצעוק על הוריי, קשה לי להיפתח......והלוואי שאני אלמד מימך לעתיד...! אז נשמה חזקי ואמצי....אוהבת אוראל!!!! ומקווה שהכל יסתדר לך, בינתיים תמשיכי להוציא הכל על הדפים ותזכרי שכולנו פה כאן בישבילך!!!

 

[רותם טל]

../images/Emo142.gif

בוקר טוב לכולם, אני הולכת לעיר עכשיו, אבל רציתי להודות לכולם על התמיכה והפרגון, ..אתם מרגשים אותי כל פעם מחדש! ילד- אני מעריכה אותך מאוד..ותדע בגלל שאתה גם אבא ההודעות שלך עוזרות המון,בקשר לאמא שלי-היא בסדר עכשיו שקד..כמו תמיד הותרת אותי ללא מילים..תודה ששיתפת אותי תודה לך על כל מה שאת עושה פה בשבילנו..את מדהימה.. נדב..לא טוב להחנק..אל תתן לדמעות לשתק אותך. אני מקווה שיבוא יום ותתן לעצמך להתפרק ולא תירקב עם זה מבפנים. תלמדי להעניק לעצמך גם..לא יזיק לך פרפר-נכון אף אחד לא שומע שאתה צורח בתוך הלב,אני אבל צרחתי בקול כשאף אחד לא היה פה,השכנים חשבו שבית משוגעים נפתח פה, שמחה שיש לך חברות שאת יכולה לדבר איתם על זה. רון-קצת קשה לי לבכות,לוקח לי הרבה זמן עד שיורד לי דמעות,ונכון אנחנו אנשים יותר חזקים,שמחמה שלא הסתרת שום דבר מידידה שלך,ומקווה שתעמוד לצדה אוראל-מקווה שתלמדי להפתח,לבכות ולדבר-מגיע לך. להסתגר ולבכות בחדר לא יוביל לשום מקום תודה תודה תודה אתם לא יודעים כמה אני מודה על הפרגון והתמיכה שלכם.. אתם מחזיקים אותי ברגעים קשים, פשוט תודה.. אני חייבת לרוץ יום טוב לכולם רותם