ממש לא ברור...
הרשה לי להיות איפכא מסתברא ולהציע הסבר אפיקורסי.... בוא ונניח שבלעם היה דמות אגדתית שסיפורים עליה נפוצו במאה ה-7 או ה-8 לפני הספירה (מתאים לכתובת דיר-עלא שהבאתי). הרי הנבואה החוץ-מקראית שהצגתי היא רק טקסט שנכתב ע"י צד שלישי, ואין שם שימוש ב"אני אמרתי". לכן זה יכול להיות מיתוס ולא נבואה של איש אמיתי. (סטייל ספר איוב, שעליו מוסכם ש"לא היה ולא נברא, אלא משל היה".) כאשר סופרי וכוהני יאשיהו רצו לבנות את התורה (כלומר: להמציא לעם הסטוריה), הם "שתלו" נביא פיקטיבי ש"חי" 50-100 שנה לפניהם בתוך סיפורי יציאת מצרים. זאת בהנחה שמצד אחד השימוש בנביא "מוכר" יתן אמינות לסיפור, ומצד שני השומעים לא יבחינו בין סיפורים על בלעם בני 100 שנה וסיפור בן 600 שנה, ומבחינתם זה ייחשב לנביא "עתיק". (כלומר: לא יהיו מודעים שהמיתוס של בלעם הוא בן כ- 100 שנה בלבד, ולא מתאים לסיפור יציאת מצרים.) תוכיח לי שהתיזה הזו שגויה.