היו זמנים...

[גרא.]

היו זמנים...

היו זמנים...

היו זמנים המה מרוב אדם בתור חיכו רבים אך לא היה שולחן... נינוח הקפה מהביל,ומפתה, שיחות ומבטים, מה שבלב,בפה... משוררי שעה, מסרים,ורמזים סליחה ובקשה הכל,בין חברים... מקום שוקק אדם, נעים להכנס, תמיד יש מי לך שמאזין... היום,כמעט אין איש, עצוב לי על הלב, לבד לשבת, לחכות, למה? למי? שעות... איפה את הממלצרת, המגישה,המנהלת? חיוכך,נוכחותך, נמוגה,נעלמת... איפה כל החברים, עזבו,נטשו? או מתחבאים? דווקא אתכם,צריכים... מתגעגע לימים, היה נעים,מדהים.. עכשיו הכל משמים, אכן,

 

[סופגניה*]

עוד יחזרו זמנים



כך הוא מעגל החיים. היום משמים , עצוב מחר, חמים וטוב. מוקדם כאן להספיד, זו רק תחילת מסע, הסוף עוד לא נראה. שבילים מפותלים, דובים או עקרבים, לא יבהילונו כאן, דרכנו לא תחדל. עוד יהמה אדם, אל תתיאש מוקדם. ובחיוך אומר קפה מיד ובחינם.