יש לשון שמדוברת בצפון-איטליה כיום
ושמה, למרבה ההפתעה, לאדינו. זאת לא הלדינו שאנחנו מכירים, זאת לדינו אחרת, שפה שמזכירה את אחד הניבים השוויצריים, והיא נעלמה כמעט כליל, עד שבא האליעזר-בן יהודה שלהם והחייה אותה. כיום היא מדוברת בבתי הספר, כשפה ראשונה, ומתפתחת בה יצירה עכשווית. אין לי כרגע הפניות, כי האינטרנט שלי זוחל כצב נכה, אבל כשיתאפשר לי לחפש מראי מקום, אעדכן. בינתיים אם מישהו יודע על זה משהו נוסף (דובר על זה גם בפורום תרבות עולם, אגב, לא מזמן) אשמח אם ישתף את כולנו.