היו שלום....
חודש וחצי/חודשיים בערך... זו תקופת הזמן שהייתי בפורום הזה. הגיע הזמן להגיד שלום. כל בוקר הייתי נכנסת לבדוק אם יש הודעות חדשות [כי כידוע לכם גם כשאני בעבודה אני לא ממש עובדת
], לקרוא הפתעות משמחות, עצובות, חוויות של אנשים... אני לא יכולה להכנס לפה יותר כי זה פשוט יכאב יותר מדיי. אני יודעת אולי לא תבינו אבל מי שצריך להבין בוודאי יבין. במשך הזמן גוללתי פה את סיפור חיי האהבה הצולעים שלי ומכיוון שהם באו לקיצם יכאב לי יותר מדיי להכנס לפה ולראות את השם, אז אחסוך ממני ברשותכם את הכאב הזה. הביאו לי את האהבה בידיים, ברגליים, בבטן בלב באיזו דרך שלא תרצו, תקעו לי אותה מול הפרצוף אבל הפנתי לה עורף, אין ספור פעמים פשוט קמתי והלכתי. כנראה זה הפחד מלקבל פתאום את מה שכ``כ רוצים, או שאולי אני פשוט לא ראוייה לאהבה, מי יודע?! אני בטח שלא... הרבה אנשים נגעו בי פה [אפילו אם דרך מסך מחשב] ועל זה אני רוצה להגיד תודה מקרב ליבי. ישנם כאלו שעזרו יותר ישנם כאלו שפחות, ישנם כאלו שנגעו יותר ישנם פחות, אך כולם כולם נתנו מטוב ליבם ועצתם ועל זה אני מודה. מכל הפורומים ש``בקרתי`` בהם פורום וידויים הוא הפורום הכי תומך, הכי אוהב, הכי פתוח, כולם מדברים ומקבלים את כולם, זהו פורום נפלא ונמצאים בו אוצרות רבים. אני מאחלת לכל אחד ואחת מכם, מקרב בטני הקטנה, שיתמלאו כל משאלותכים הקטנות והגדולות, הכמוסות והלא כמוסות. תמשיכו לכתוב ולשתף כי אתם נפלאים. טוב, הגיע הזמן ללכת... היי ``מרכז`` הלכתי! אתה יכול לחזור עכשיו [סתם סתם ]. Parting is such sweet sorrow.... ביי אנשוקים שלי, תהיו טובים, תחלמו הרבה ותמיד תמיד תחייכו.
חודש וחצי/חודשיים בערך... זו תקופת הזמן שהייתי בפורום הזה. הגיע הזמן להגיד שלום. כל בוקר הייתי נכנסת לבדוק אם יש הודעות חדשות [כי כידוע לכם גם כשאני בעבודה אני לא ממש עובדת
], לקרוא הפתעות משמחות, עצובות, חוויות של אנשים... אני לא יכולה להכנס לפה יותר כי זה פשוט יכאב יותר מדיי. אני יודעת אולי לא תבינו אבל מי שצריך להבין בוודאי יבין. במשך הזמן גוללתי פה את סיפור חיי האהבה הצולעים שלי ומכיוון שהם באו לקיצם יכאב לי יותר מדיי להכנס לפה ולראות את השם, אז אחסוך ממני ברשותכם את הכאב הזה. הביאו לי את האהבה בידיים, ברגליים, בבטן בלב באיזו דרך שלא תרצו, תקעו לי אותה מול הפרצוף אבל הפנתי לה עורף, אין ספור פעמים פשוט קמתי והלכתי. כנראה זה הפחד מלקבל פתאום את מה שכ``כ רוצים, או שאולי אני פשוט לא ראוייה לאהבה, מי יודע?! אני בטח שלא... הרבה אנשים נגעו בי פה [אפילו אם דרך מסך מחשב] ועל זה אני רוצה להגיד תודה מקרב ליבי. ישנם כאלו שעזרו יותר ישנם כאלו שפחות, ישנם כאלו שנגעו יותר ישנם פחות, אך כולם כולם נתנו מטוב ליבם ועצתם ועל זה אני מודה. מכל הפורומים ש``בקרתי`` בהם פורום וידויים הוא הפורום הכי תומך, הכי אוהב, הכי פתוח, כולם מדברים ומקבלים את כולם, זהו פורום נפלא ונמצאים בו אוצרות רבים. אני מאחלת לכל אחד ואחת מכם, מקרב בטני הקטנה, שיתמלאו כל משאלותכים הקטנות והגדולות, הכמוסות והלא כמוסות. תמשיכו לכתוב ולשתף כי אתם נפלאים. טוב, הגיע הזמן ללכת... היי ``מרכז`` הלכתי! אתה יכול לחזור עכשיו [סתם סתם ]. Parting is such sweet sorrow.... ביי אנשוקים שלי, תהיו טובים, תחלמו הרבה ותמיד תמיד תחייכו.