היחס לשכרות בתנ"ך

[Blacky Velvet]

היחס לשכרות בתנ"ך

רציתי לשאול האם במקום כלשהו בתנ"ך ישנו גינוי לתופעת ההשתכרות?

 

[מוגג]

נח, לוט נכשלו בעקבות השכרות

ספר משלי מוסיף גינויים לשיכורים. מתוך פרק כ"ג: אַל-תְּהִי בְסֹבְאֵי-יָיִן בְּזֹלְלֵי בָשָׂר לָמוֹ. כי-סֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה. לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי, לְמִי מִדְיָנִים לְמִי שִׂיחַ לְמִי, פְּצָעִים חִנָּם לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם. לַמְאַחֲרִים עַל-הַיָּיִן לַבָּאִים לַחְקֹר מִמְסָךְ. אַל-תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּי-יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים. אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ. ויש עוד.

 

[יוסי ר1]

יפה דייקת בשאלתך, כי הגינוי הוא

לשכרות, ולא לשתיית יין כשלעצמה. על נזיר נאסרה שתית יין וכל היוצא מפרי הגפן, אבל זו הרחקה ואינה גינוי, כפי שנאסר עליו להתגלח ואין בגילוח גינוי. שתיית יין מופיעה גם בהקשרים חיוביים ביותר - "ויין ישמח לבב אנוש", או בדברי הגפן שבמשל יותם "החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים..." לעומת זאת, בביקורת הנביא על המושלים המושחתים הוא מאשים "...השותים במזרקי יין..." את נביאי השקר מאשימים "ויין ענושים ישתו..." יין מביא לקלות דעת ולפריקת עול, עד כי נאמר "טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית המשתה..." בקיצור, שתיית יין נזכרת לפי ההקשר. במידה נכונה - טוב, מועיל. בהפרזה - רע מאד.

 

[יעל אשת חבר הקיני]

להיפך...

בתהילים ק"ד 15, נכתב: "וייו ישמח לבב אנוש". לעומת זאת בשמואל א פרק א' 13, ..."ויחשבה עלי לשיכורה" "עד מתי תשתכרי הסירי יינך מעליך...". עמוס ד' 1, "פרות הבשן" - נשות החברה הגבוהה שותות יין באופן חופשי "האומרות לאדוניהן הביאה ונשתה" עמוס ו' 6 מוסיף, "השותים במזרקי יין" - יחס שלילי. ישעיהו ה' 11 "הוי משכימי בבוקר שיכר ירדופו מאחרי בנשף יין ידליקם" - הנביאים תוקפים את אנשי החברה הגבוהה בהתנהגות שיכורה. בתנ"ך אם כך ישנן דעות שונות לגבי הנושא.

 

[פלגיה]

ברוכה הבאה

ונרים לכבודך כוסית

 

[florentin]

עלי חושב את חנה לשיכורה -

שמואל א' א' מפסוק 12 - "וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה, לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה'; וְעֵלִי, שֹׁמֵר אֶת-פִּיהָ. יג וְחַנָּה, הִיא מְדַבֶּרֶת עַל-לִבָּהּ--רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת, וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ; וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי, לְשִׁכֹּרָה. יד וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֵלִי, עַד-מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין; הָסִירִי אֶת-יֵינֵךְ, מֵעָלָיִךְ. טו וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר, לֹא אֲדֹנִי, אִשָּׁה קְשַׁת-רוּחַ אָנֹכִי, וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי; וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת-נַפְשִׁי, לִפְנֵי ה'. טז אַל-תִּתֵּן, אֶת-אֲמָתְךָ, לִפְנֵי, בַּת-בְּלִיָּעַל: כִּי-מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי, דִּבַּרְתִּי עַד-הֵנָּה". מדברי עלי ומתגובת חנה עליהם - מובן שהשכרות שלילית.

 

[פלגיה]

אבל זאת שכרות במשכן האל

לא בכל מקום וזאת שתיית יין של אישה (כנראה נחשבה יותר גרועה משתיה של גבר, ע"ע "פרות הבשן") ויופי שבאת

 

[florentin]

ברוכים הנמצאים../images/Emo20.gif

וכמובן שאת צודקת בהסתייגותך מהתשובה.

 

[פלגיה]

"אשה קשת רוח אנוכי"

מה הכוונה - לא משתכרת בקלות, או נמצאת עכשיו במצב רוח קשה ועצוב?

 

[יוסי ר1]

ברור ש"קשת רוח" הוא הסבר לכך

שהתנהגותה המשונה (תפילה בלחש) אינה קשורה כלל ליין, אלא להלך רוח. אגב, מחנה למדו כלל גדול בתפילה, שיש להתפלל בלחש.

 

[jayawan]

"מאחרי בנשף יין ידליקם".