חמודית.. אלו בדיוק השאלות שנשאלות
לאחר שמבריאים.. הפילוסופיה פורצת..חחח אני אענה לך לגביי: חלו בי הרבה שינויים לא יודעת אם לטובה או לרעה.. חלקם גם וגם.. - התמימות והאופוריה נעלמו כמעט מחיי, אני מאוד עם רגליים על הקרקע ומאוד מציאותית. - לא שמה בולבול על אף אחד. הבנתי שגם אני גורם בעולם הזה, ואני לא צריכה לבטל את עצמי. לא נותנת לאף אחד לדרוך עלי. והבטחון העצמי שלי פרץ במלוא המרץ (בתחילה בהגזמה משו..). - התחלתי להנות מכל דבר קטן, להעריך את הזכות שניתנה לי לחיות. נהנית מכל עלה על עץ, ממראה של ילד ומראה של מבוגר בשיבה טובה. שמה לב לכל מיני פרטים קטנים ויפים כאלו, (כמו בסרט "אמריקן ביוטי", עם הבחור שצילם את השקית מתעופפת ברוח..). - גיליתי בעצמי כוחות שלא ידעתי שקיימים בי. וחולשות שלא ידעתי שקיימים בי. ודרכי התמודדות שלא ידעתי עליהם. - הגעתי להרבה מחשבות פילוסופיות שבאמצעותן הגעתי גם לתשובות שעוזרות לי בחיים. - הכל קטן עלי! כל עוד אני בריאה. לא מצב כספי, לא יחס של אנשים.. כלום! ואני יודעת שכל עוד אני בריאה יש לי האפשרות להתמודד עם הכל!!! - זכיתי להכיר מי החברים שלי ולמי אכפת באמת ממני ומי אוהב אותי.. ואחד הדברים החשובים! זכיתי להכיר אותכם, אנשים מיוחדים שכמותכם
