היייי..........
אז ככה, אני חן בת 14 ואני ילדה חרדתית וההורים גרושים.... החרדות התגברו אצלי בערך מכיתה ה'. הייתי שלוש פעמים בטיפול בשניידר, פעם אחת בקבוצה,פעם אחת פרטני משולב עם ביופידבק {מי שלא יודע, טלי בבקשה ממך תנסי להסביר לא הולך לי חחחח} ופעם שלישית פרטני. כלום לא עזר, הייתי אצל פסיכיאטרית שנה שעברה והיא נתנה לי מרשם לציפרלקס-יש לציין שיש לי חדרה גם מבליעת כדורים ולא משנה באיזה גודל הם או אם בולעים אותם עם מים או מעדן וכ"ו....בכל מקרה בשבועיים שהתחלתי זה בדיוק היה כשהייתי בבית עם אמא לקחתי חצי כדור כמו מלכה,אבל כשהגעתי לסופשבוע אצל אבא הייתי אמורה לעבור לכדור שלם ושם זה התפוץץ-אמא שלי דיברה איתו בצהריים ואמרה לו שאני יכולה לשבת מול הכדור שעתיים ורק אז לקחת אותו אז צריך סבלנות,כלום לא עוזר והוא צרח עליי ושם זה נפסק. ככה הייתי עד השנה,השנה הייתי אצל פסיכיאטר והוא נתן לי מרשם לפריזמה,מכיוון שאיני בולעת כדורים לקחנו את התרופה לבית מרקחת מיוחד ששם אפשר להפוך את רוב הכדורים שקימיים לנוזל. אני לוקחת את הפריזמה במשך כבר יותר מחודש ואמא שלי אמרה שיש אצלי שינוי ניכר:אני נשארת לבד בבית ימים שלמים 8-6 מה שלא היה קורה לפני אני קצת יותר רגועה אבל עדיין אני כל הזמן עצבנית ועייפה, אני ישנה המון כי אני לא הולכת לבצפר כי אני חולה אני מסוגלת לישון 16 שעות ועדיין להיות עייפה. אין לי מושג מה קורה איתי ולמה קיבלתי חיים כאלו מגעילים אבל נמאס לי מהם כבר!!!!!! אני יכולה עוד להגיד שהייתי עם אבא שלי בנתק במשך חודשיים וחצי {הנתק הכי ארוך שהיה לנו}ופתאום אתמול הוא מתקשר כאילו כלום.... הוא רצה שניפגש אז אמרתי לו שבסדר,אבל האמא שלו והאח שלו עושים לי את המוות-דוד שלי אמר לי שאני העונש של המשפחה וטרק ת'דלת בחדר שהייתי בו וסבתא שלי מוצאת כל דקה ודקה איך להשפיל אותי בנוגע למשקל יש המון מקרים שזה ככה אם תרצו שאני ארחיב סבבה......... איך אני מבקשת ממנו שלא יארגן איתם כלום כי אני לא במצב לראות אותם ולספוג עוד עלבונות.... ד"א הבנתי שעד כדי לא אכפת לאבא שלי ממני בשני מקרים הראשון הוא: שכשהייתי מאושפזת בפעם הראשונה גילו לי בפוקס משהו באזור המוח שאם לא היו עולים עליו היה יכול לגרום עוד חצי שנה לשיתוק ועיוורון,כדי למנוע את זה יש לקחת תרופה, אמרתי למעלה שאיני בולעת כדורים ואת התרופה הזו ואת את הפריזמה ביחד עולה בחודש סביבות ה-1000 ש"ח והוא אמר שלא מקובל עליו שאנ ילא בולעת כדורים והוא מוכן לממן חודש וחצי רק של התרופה של המשהו באזור המוח כי עוד לא קיבלתי במרשם את הפריזמה {המוח-500 ש"ח בערך לחודש}אז הוא רצה לעשות את עצמו אני אשלם וזהו.....הייתי מאושפזת אחר כך עוד פעם כי באותו הקשר של המוח ואז היה לי את האשפוז השלישי שבו הייתי עם מחלת הנשיקה ועמדתי בתוקף שאני לא רוצה שהוא יבוא להיות איתי,הוא ידע שהילדה שלו מאושפזת בבית חולים ואפילו לא התקשר אמא שלי חייבה אותו לבוא כי היא הייתי חייבת להיות בעבודה יום אחד והוא עזב אחרי שעתיים.....כל פעם שאני בטיפול אף מטפל לא מאמין לי,ליד כולם הדפוק הזה בוכה ומשקר חופשי חודשי אבל בפועל כלום מהשקרים שלו לא ממומש......... איזה מין אבא יגיד לילדה שלו שיש לה לב רע על זה שהיא לא מוכנה להשאר לבד באוטו {ואני ילדה חרדתית אינעל ראבקקקקק} איזה מין אבא שה תמיםםםםםם נמאס לי ממנווווווווווווווו...........כשדוד שלי אמר לי שאני עונש הוא עמד לידו ולא עזה כלום,למה אני צריכה לסבול את זה להיות ככה דפוקה?????ויש עוד המון דברים לספר על כמה שהוא דפוק אבל אני כבר כותבת יותר מידי ואני בטח מעיקה עליכם עם הדברים שאני אומרת!!!! אני רק לא מבינה,למה ילדה בת 14 תריכה לעבור את הילדות שלה בחוויות לא נעימות שרק מבגרות אותה????למה אני לא יכולה להיות ילדה כמו כולם???? נמאס לי מהעולםהזה שלאף אחד לא באמת אכפת ממני חוץ מאמא שלי................... אני ממש מצטערת אם חפרתי אבל פשוט הייתי צריכה לפרוק.....מקווה שלא תשפטו אותי לרעה .........אני בסך הכל רוצה חיים של ילדה רגילה,מישהו יודע איך לעזור לי??????
אז ככה, אני חן בת 14 ואני ילדה חרדתית וההורים גרושים.... החרדות התגברו אצלי בערך מכיתה ה'. הייתי שלוש פעמים בטיפול בשניידר, פעם אחת בקבוצה,פעם אחת פרטני משולב עם ביופידבק {מי שלא יודע, טלי בבקשה ממך תנסי להסביר לא הולך לי חחחח} ופעם שלישית פרטני. כלום לא עזר, הייתי אצל פסיכיאטרית שנה שעברה והיא נתנה לי מרשם לציפרלקס-יש לציין שיש לי חדרה גם מבליעת כדורים ולא משנה באיזה גודל הם או אם בולעים אותם עם מים או מעדן וכ"ו....בכל מקרה בשבועיים שהתחלתי זה בדיוק היה כשהייתי בבית עם אמא לקחתי חצי כדור כמו מלכה,אבל כשהגעתי לסופשבוע אצל אבא הייתי אמורה לעבור לכדור שלם ושם זה התפוץץ-אמא שלי דיברה איתו בצהריים ואמרה לו שאני יכולה לשבת מול הכדור שעתיים ורק אז לקחת אותו אז צריך סבלנות,כלום לא עוזר והוא צרח עליי ושם זה נפסק. ככה הייתי עד השנה,השנה הייתי אצל פסיכיאטר והוא נתן לי מרשם לפריזמה,מכיוון שאיני בולעת כדורים לקחנו את התרופה לבית מרקחת מיוחד ששם אפשר להפוך את רוב הכדורים שקימיים לנוזל. אני לוקחת את הפריזמה במשך כבר יותר מחודש ואמא שלי אמרה שיש אצלי שינוי ניכר:אני נשארת לבד בבית ימים שלמים 8-6 מה שלא היה קורה לפני אני קצת יותר רגועה אבל עדיין אני כל הזמן עצבנית ועייפה, אני ישנה המון כי אני לא הולכת לבצפר כי אני חולה אני מסוגלת לישון 16 שעות ועדיין להיות עייפה. אין לי מושג מה קורה איתי ולמה קיבלתי חיים כאלו מגעילים אבל נמאס לי מהם כבר!!!!!! אני יכולה עוד להגיד שהייתי עם אבא שלי בנתק במשך חודשיים וחצי {הנתק הכי ארוך שהיה לנו}ופתאום אתמול הוא מתקשר כאילו כלום.... הוא רצה שניפגש אז אמרתי לו שבסדר,אבל האמא שלו והאח שלו עושים לי את המוות-דוד שלי אמר לי שאני העונש של המשפחה וטרק ת'דלת בחדר שהייתי בו וסבתא שלי מוצאת כל דקה ודקה איך להשפיל אותי בנוגע למשקל יש המון מקרים שזה ככה אם תרצו שאני ארחיב סבבה......... איך אני מבקשת ממנו שלא יארגן איתם כלום כי אני לא במצב לראות אותם ולספוג עוד עלבונות.... ד"א הבנתי שעד כדי לא אכפת לאבא שלי ממני בשני מקרים הראשון הוא: שכשהייתי מאושפזת בפעם הראשונה גילו לי בפוקס משהו באזור המוח שאם לא היו עולים עליו היה יכול לגרום עוד חצי שנה לשיתוק ועיוורון,כדי למנוע את זה יש לקחת תרופה, אמרתי למעלה שאיני בולעת כדורים ואת התרופה הזו ואת את הפריזמה ביחד עולה בחודש סביבות ה-1000 ש"ח והוא אמר שלא מקובל עליו שאנ ילא בולעת כדורים והוא מוכן לממן חודש וחצי רק של התרופה של המשהו באזור המוח כי עוד לא קיבלתי במרשם את הפריזמה {המוח-500 ש"ח בערך לחודש}אז הוא רצה לעשות את עצמו אני אשלם וזהו.....הייתי מאושפזת אחר כך עוד פעם כי באותו הקשר של המוח ואז היה לי את האשפוז השלישי שבו הייתי עם מחלת הנשיקה ועמדתי בתוקף שאני לא רוצה שהוא יבוא להיות איתי,הוא ידע שהילדה שלו מאושפזת בבית חולים ואפילו לא התקשר אמא שלי חייבה אותו לבוא כי היא הייתי חייבת להיות בעבודה יום אחד והוא עזב אחרי שעתיים.....כל פעם שאני בטיפול אף מטפל לא מאמין לי,ליד כולם הדפוק הזה בוכה ומשקר חופשי חודשי אבל בפועל כלום מהשקרים שלו לא ממומש......... איזה מין אבא יגיד לילדה שלו שיש לה לב רע על זה שהיא לא מוכנה להשאר לבד באוטו {ואני ילדה חרדתית אינעל ראבקקקקק} איזה מין אבא שה תמיםםםםםם נמאס לי ממנווווווווווווווו...........כשדוד שלי אמר לי שאני עונש הוא עמד לידו ולא עזה כלום,למה אני צריכה לסבול את זה להיות ככה דפוקה?????ויש עוד המון דברים לספר על כמה שהוא דפוק אבל אני כבר כותבת יותר מידי ואני בטח מעיקה עליכם עם הדברים שאני אומרת!!!! אני רק לא מבינה,למה ילדה בת 14 תריכה לעבור את הילדות שלה בחוויות לא נעימות שרק מבגרות אותה????למה אני לא יכולה להיות ילדה כמו כולם???? נמאס לי מהעולםהזה שלאף אחד לא באמת אכפת ממני חוץ מאמא שלי................... אני ממש מצטערת אם חפרתי אבל פשוט הייתי צריכה לפרוק.....מקווה שלא תשפטו אותי לרעה .........אני בסך הכל רוצה חיים של ילדה רגילה,מישהו יודע איך לעזור לי??????
