הייי

הייי ../images/Emo140.gif

אני מציצה פה באפן קבוע אפילו שלא כותבת. ויש לי שאלה שמציקה לי ויודעת שאתן תוכלו לייעץ לי... בעוד מספר חודשים לבן הקטן שלי יש בר מצווה, או טו טו צריך לחפש רב כדי שיתחיל ללמד אות ואת הפרשה ואת ההפטרה וכל מה שצריך. אבל חגיגה גם צריך לעשות, ואנחנו עדיין לא גרושים שנה, והמשפחה שלו התנתקו ממני לחלוטין, איך אנחנו יכולים לעשות חגיגה לילד במצב כזה? (הכל יהיה כל כך צבוע שיהיה לי ממש מבחיל) אך למען הילד אני אלך ואעשה זאת כי הוא לא זה שצריך לסבול. נעשה ממש משהו קטן, אחרי בית הכנסת נזמין את המשפחה הממש קרובה למסעדה (כך עשינו לבנים הגדולים), היום אנחנו צריכים להתחלק חצי חצי בהוצאות, נכון? זה פייר !!! אבל פה בא האבל הגדול... מה לעשות שהמשפחה הממש קרובה שלו הם 70 איש ושלי רק 25 (בהגזמה), אין לי תקציב גם לממן את כל המשפחה שלו. חשבתי לעצמי שכל אחד יממן את המשפחה שלו, זה נשמע ממש לא טוב, אבל מה לעשות שהתקציב שלי היום ממש ממש מוגבל...
מה אתן אומרות ואולי תאירו לי נקודות למחשבה מה באפשרותי לעשות?
 

noa128

New member
היי מיקי ../images/Emo13.gif

בסיטואציה לא הייתי - אבל אנסה לענות לך אחד לאחד. קודמקול - לא יודעת איך היחסים עם אבי הילד - האם טובים או פחות - אבל צריך לזכור שהחגיגה היא של הילד - והתנתקות בני משפחת האב היא אולי מימך - אבל לא חייבת להיות גם מהילד - כך שכדאי לברר את עניין משפחת האב עם האב - בלי לנקוט עמדה. לי זה נראה קצת דומה למצב של חתונה - כשאין בעיקרון קשר בין הורי החתן להורי הכלה וכל צד עושה מאמץ מהצד שלו - שתצא חגיגה מוצלחת למען בני הזוג. אני הייתי עושה "משותף" רק את עניין בית הכנסת, ומאחר ושם ההוצאה היא יותר קטנה - לנסות לסדר שכל צד ישלם באופן יחסי לפי מס' האורחים שלו. לגבי המסיבה - אם יש הבנה מצד אבי הילד שאין לך יכולת או הצדקה להיכנס להוצאה גדולה בגלל מס' אורחים גדול שלו - שישלם הוא את החלק היחסי - אם לא - להציע אולי שתי חגיגות נפרדות (הילד רק ירויח)... אם יאמר יאיר את דברו - כנציגם של האבות ששומרים על הידברות ושת"פ עם זוגתם בכל הקשור לילדים המשותפים - הרי שבהחלט יכול להיות מצב שהחגיגה הזו תהיה שמחה ומשותפת כאילו אין גירושים ברקע - אבל יש גם את הצד השני של הסקאלה - ושם לדעתי הפתרון הוא חגיגה נפרדת ובית כנסת משותף. ומזל טוב שיהיה
 
תודה נועה

אנחנו אכן יכולים לדבר, אנחנו ביחסים דיי סבירים, ההתלבטות היה עם להגיד לו שהוא ישלם את החלק של אורחיו ואני של אורחי, אנחנו רק עולים לבית הכנסת ומיד אחרי כן למסעדה לארוחת צהריים. פשות ההרגשה היא זיפתית... מאוחר יותר נעשה לו ולחבריו מסיבה כפי שהוא רוצה. תודה נועה על תגובתך שבת שלום וחג פורים שמח
 
למעלה