הייי

ronit 17

New member
הייי

היי קוראים לי רונית ואני נימצאת בקונפליקט תאמת ,אני לא יודעת מי אני ?גבר או אישה???? אני אפילו מתנגדת לזה שאני טראנס סקסואלית בכל תוקף ,אין סיכוי אני לא הומו ,אני לא אחד ממכם המישפט יכול להיות מזעזע. אבל תבינו אותי שאני לא יודעת מי אני ? ומה אני? אין לי מה להגיד לכם,אני ניקרע בין שני העולמות: בין הסטרייט הנאצי ששונא הומויים לבין האישיות הטראנסווסטית שלי אני מאד אוהב להיתלבש ,ולהיתאפר כמו אישה ככל הנשים..אפילו לשים לק ואודם ואז שאני צריכה להיפגש אם מישהו אני צריכה להסתיר תחזות הזאת ואני הופכת לגבר אף אחד לא יודע שאני טראנס וזה קשה ,ונימאס לי אם המישחק הזה אין לזה תרופה ,והיא אפשר להיתחבא מזה ואני פשוט לא מקבלת תצמי ,ואתם המקום היחידי שאולי איכשהו תעזרו לי אם לא אני לא יודעת מה יש לעשות ?
 
אהלן

בחברה שלנו יש מסר חזק של שתי אופציות - או גבר או אישה, אבל בפועל לא מעט אנשים לא מוצאים עצמם באחת משתי האופציות בכלל, ובזו שהחברה יעדה להם רק בשל המין הביולוגי בפרט. שתי אופציות בלבד זה מעט מדי לשבעה מליארד בני אדם, וכך גם למי שנולדו זכרים יש את האפשרות להיות אשה פול טיים (טרנסקסואליות), ללבוש בגדי נשים ולהיות אשה מדי פעם (קרוס דרסינג, זה לא מחייב הומוסקסואליות כלל), או להרגיש גם גבר וגם אשה, לא גבר ולא אשה, או לפעמים גבר ולפעמים אישה (ג'נדר קוויריות) וכמובן כל אופציה אחרת. לא הבנתי משאלתך האם הקושי הוא להחליט בנוגע לתחושה הפנימית, או לקבל ולהתמודד עם ההחלטה?
 

ronit 17

New member
הייי תודה על התשובה אבל כבר ענו לי על הבעיה

שהחזקתי חמש שנים בבטן כן אני נימשך לבנים ולנשים אבל אני לא דו כי אני אוהב להיתלבש כמו אישה ,ואני אוהב בנים מתי שמשתלט הצד הנשי אבל ברוב הזמן אני גבר ואני לא רוצה להפוך לאישה גיליתי שאני גאנדרקוויר ,אחריי חמש שנים של ייסורים וחיפוש עצמי אני גאנדרקוויר אוי אני עלובה והכי קטע קיבלתי תשובה גם ממך וגם מהפורום גאווה צעירה עכשיו איך אני מספרת את זה להורים?
 
אהלן

"ג'נדר קוויר זה אדיר" היתה אחת הסיסמאות שהשמיעו במצעד ביום הזכרון לטרנסג'נדרס (כל שנה ב20 לנובמבר). יש ג'נדר קווירס נוספים בפורום טרנסג'נדרס וחברים (מספרו בתפוז 496) ואני מצרפת גם קישור לפורום (בפורמט אחר מזה של תפוז) באנגלית. חשוב לי להדגיש שזו לא "אבחנה" בעקבות תיאור, ההחלטה בנוגע לזהות המגדר היא שלך. אני יכולה רק לתת לגיטימציה לכל בחירה ולהזכיר את מה שבחברה הרחבה נוטים לשכוח שמיטת הסדום של שתי אופציות בלבד למגדר לא מתאימה ללא מעט אנשים. כותרת כזו או אחרת אין משמעה שעליך להתיישר לפיה, אלא תזכורת שיש עוד שמרגישים כמוך, או בדומה לך. בנוגע ללספר לאנשים נוספים - למרות שלא מעט אנשים חשים כך, החברה הרחבה לא בהכרח מקבלת. הרי זו החברה שיצרה את ההבדלים החברתיים מלכתחילה, עם דגש על שתי אופציות, למי מותר להתאפר, למי מותר ללבוש איזה בגדים וכד'. אחד הדברים שמומלץ לעשות זה למצוא מקומות שבהם יש מרחב בטוח כבר עכשיו לבטא את עצמך. זה יכול להיות בקבוצות של טרנסג'נדרים שמקבלות, זה יכול להיות מנותב בנוסף להופעה על במה, זה יכול להיות בהקשרים בהם זה נחשב לגיטימי (מצעדי גאווה, מסיבות קוויריות, הפגנות). שנית - לבחון איפה אפשר להרחיב את זה למקומות נוספים. למשל האם אפשר לשתף את בן/בת הזוג, חברים/ות וכו', למי מעונינים לספר ולבצע הסברה בתקווה שיקבלו. לאלו שיש רצון לחלוק עימם ולצאת מהארון אפשר להסביר במה מדובר ובמה לא מדובר, כי אנשים מכירים לרוב אופציה אחת גג שתיים - הומוסקסואל או בדרך לאשה טרנסקסואלית שרוצה לעבור ניתוח לשינוי מין. שתי האופציות האלו בהחלט ראויות, אבל אם הן אינן קולעות למצבך כדאי לציין מה כן רלוונטי. כדאי לקחת בחשבון שהתגובה יכולה להיות מאד לא מקבלת לפחות בהתחלה. יש לקחת בחשבון גם שהתגובה הרגשית יכולה להיות לא עקבית- לרגע נדמה שמקבלים ולרגע שוב הכחשה וכך הלאה. כדאי להתמך באותם מקומות בטוחים שצינתי קודם לכן כדי לא לעבור את זה לבד דיברתי קצת על האיך, אבל יש גם את השאלה החשובה מאד של מתי. אין תשובה קבועה לכך, ואני ממליצה בחום לחשוב ולבחון (לבד, עם חברים, או עם אנשי מקצוע) שיקולים בעד ונגד בנוגע לעיתוי (השיקולים שונים ממשפחה למשפחה ובמצבך האישי הספציפי וכמובן שיש גם משפחות בהן יש סכנה לזריקה מהבית או לפגיעה פיזית ואז יש שיקול חשוב של ביטחון אישי). אני מזמינה אותך לפנות גם לקבוצת הנוער לטרנסג'נדרס בגילאי 15-21 שנפגשת אחת לשבועיים בתל אביב, אפשר ליצור קשר עם נורה גרינברג במייל [email protected] מכיון שזה פורום נגעתי בכל נושא רק בקצרה, אם יש רצון שארחיב קצת יותר בנושא מסוים - בשמחה אעשה זאת
 
למעלה