היינו היום אצל רופא בעניין חיסונים

[אילנה של יובל ומיכל]

היינו היום אצל רופא בעניין חיסונים

בגיל שנה ולהלן דעתו (מדובר במומחה לילדים ולמחלות זיהומיות).

אבעבועות - אני הייתי נגד לחסן, כי אני בעד המהלך הטבעי של מחלה וחיסון טבעי. בעקרון הוא הסכים איתי, אבל ציין שכיום הבעיה היא ש50% מהילדים מתחסנים ולכן גדל הסיכון שילד יגיע לצבא כשהוא לא מחוסן (בעבר היו רק 2% לא מחוסנים בעת הצבא). המחלה בגיל מבוגר היא קשה ומסוכנת יותר ולכן כדאי להתחסן. החסרונות של החיסון - כיום מדובר על יעילות ל- 20 שנה בלבד, עפ"י הנסיון היפני. חסרון נוסף - 20% מהמחוסנים יחלו בכל זאת במחלה, אבל זה יהיה בצורה קלה ולא משמעותית בכל גיל. כלומר - בין השורות הבנתי שהוא ממליץ על דרך השלילה, לא בגלל שהחיסון הוא מאוד טוב ויעיל וכו´, אלא בגלל שהרוב מתחסנים ולכן גדל הסיכון לאוכלוסיה הלא מחוסנת. ביצה ותרנגולת אמרנו?

מחומשת - אנחנו מחסנים פרטי, גם עכשיו נחסן בפרטי. אפשר לחסן כבר בגיל שנה ואין צורך לחכות עוד כמה חודשים.

MMR - שאלתי אם לפצל ולחסן רק נגד חצבת. התשובה החד משמעית היא לא . בעבר חיסנו נגד אדמת בנות בכיתה ו´ בלבד והעניין הזה התברר כלא יעיל כשאותן בנות הגיעו לגיל הריון ולידה. לכן היום מחסנים בגיל שנה ובגיל שש וזה אמור לתת פתרון חד משמעי למחלה. כלומר, להבדיל מדעות שהובעו פה בפורום, המטרה היא לא להגן על אוכלוסיית הנשים ההרות אלא על הילדות המחוסנות עצמן. למה לתת אותו לבנים לא שאלתי... מפאת חוסר רלוונטיות בשלב זה.... לגבי גיל מתן החיסון - שאלתי על עניין 15 החודשים (הועלה כאן פעם הטיעון שצריך לחסן בגיל מבוגר יותר מגיל שנה). אז ככה - פעם, כשכל האמהות חלו במחלות הילדות בעצמן, ההמלצה הייתה לחסן בגיל 15 חודש כדי להתרחק מגיל שנה, שעד אז יש לתינוקות את הנוגדנים של האם, מה שיכול לגרום לכך שהחיסון "לא יתפוס" כי יחוסל ע"י הנוגדנים. מכיון שלטענתו רוב בנות הדור שלנו חוסנו ולא חלו באופן טבעי, ממליצים לחסן בגיל שנה. אני אישית חליתי בכל מחלות הילדות המוכרות ולכן מיכל תחוסן רק עוד חודשיים.

סדר החיסונים: מחומשת בגיל שנה, אין תלות בין החיסון הזה לבין החיסונים האחרים מבחינת זמנים. MMR ואבעבועות - או ביחד או בהפרש של חודש . אחרת יש פגיעה באפקטיביות. זהו. המסקנות שלי - אנחנו כנראה נחסן את מיכל נגד אבעבועות (יובל חלתה בעבר ולכן אין צורך). בימים הקרובים אתן לה את המחומשת וכמה שבועות לפני המעבר לחו"ל ניתן את ה- MMR והאבעבועות. סליחה על האורך אבל נראה לי חשוב לעדכן אותכם. רק בריאות.

 

[debbyarden]

תודה!!!!!!!!!../images/Emo25.gif

את נהדרת!!!! אני גם עכשיו בתקופה של חיסונים ודי מבובלת עזרת לי המון!!!!! תודה שוב דבי

 

[לאה_מ]

תודה על המידע.

אנחנו עשינו מחומשת ו-MMR. אבעבועות אורי קיבל לפני כחודשיים וחצי, כך שנחסך מאורי החיסון וממני ההתלבטות, וטוב שכך. מה אמר הרופא לגבי צהבת A, כי זו ההתלבטות היחידה שנותרה לי ואני די נוטה שלא לחסן, אף על פי שחברתי הרופאה אומרת כן לחסן.

 

[RandB]

רק הערה לגבי החיסון לאבעבועות רוח

הסיבה היחידה שמדברים על יעילות של 20 שנה היא שרק אז התחילו להשתמש בעולם בחיסון זה, ולכן אין מידע על יעילות לטווח ארוך יותר. ממש לא נובע מזה שאחרי 20 שנה יש סיכוי לקבל את המחלה וכו´. אני,אגב, גרה בארה"ב ופה ממליצים פה אחד על החיסון. אנחנו חיסנו בגיל שנה וארבעה חודשים. ותודה על שאר המידע.

 

[שירלי של איה]

והערה נוספת על אבעבועות רוח

דיברתי לפני כמה ימים עם חברה, שהיא אמא לשלושה וגם רופאת ילדים. שאלתי אותה על הטיעון שעדיף לחלות באבעבועות ולקבל את החיסון באופן טבעי, כי זו מחלה קלה. היא סיפרה לי שלא מזמן נפטרה ילדה בשניידר מסיבוך של אבעבועות רוח, כך שאמנם זו מחלה שיכולה להיות קלה, אבל יכולה להיות גם קטלנית. היא מתכוונת לחסן את הבת הקטנה שלה (הגדולים חלו לפני שהיה בארץ את החיסון). אותי אישית זה שכנע.

 

[אמא של שחר]

אני חסנתי לאחר שחליתי בעצמי

שנה שעברה בדיוק בתקופה הזו נדבקתי באבעבועות רוח. נכון שרוב הילדים נדבקים בגיל הילדות אבל יש יוצאים מן הכלל. המחלה היתה כל כך קשה (הייתי שלושה שבועות בחופשת מחלה וזה היה ממש סבל) שלא רציתי לקחת את הסיכון שגם שחר תסבול כך בעתיד אם היא לא תחלה. לכן חסנו אותה. נכון שהחיסון הטבעי הוא לכל החיים ואילו החיסון בזריקה לא ברור לכמה זמן הוא טוב. אז בעוד 10 או 15 שנה נעשה לה בדיקת דם ונראה אם יש צורך לחזור על החיסון. לא נראה לי כזה סיפור. ליאורה

 

[zimes]

או במילים אחרות - ../images/Emo104.gif

לבצע, כלשונן, את הנחיות משרד הבריאות.

 

[שירלי של תומר]

תודה על הסיכום! אלא שהשאלה שלי היא

מיהו הרופא? מה ההתמחות שלו? אני מתארת לעצמי שהוא רופא קונבנציונלי ביותר שבסופו של דבר הצדיק בדרך זו או אחרת ועמד מאחורי תוכנית החיסונים של משרד הבריאות כלשונה. האם ניתן לסמוך על הרופא הבודד הזה? האם הוא חקר אתכם כיצד הבנות הגיבו כבר לחיסונים שהן כן קיבלו בגילאים צעירים יותר? מה היו תופעות הלוואי שלהן? האם חשתם במגמה של התגברות תופעות הלוואי וכו´? האם התייעצתם עם עוד רופאים? אני שואלת כי גם אני אישית מתלבטת אם לחסן את תומרון (כרגע הוא בן 13.5 חודשים ועדיין לא חיסנתי אותו). השאלה אם הליכה לרופאים "רגילים" והתייעצות עימם תעזור הרי הם לא באמת יעיזו להתנגד לעמדה הרשמית של משרד הבריאות אחרת הם מסתכנים מאוד... מצד שני אם הולכים לרופאים שמתנגדים לחיסונים הם נותנים לך את כל הסיבות בעולם שלא לחסן... אז עם מי להתייעץ? למי להאמין? אובדת עצות, שירלי.

 

[עירית ל]

שירלי - עם מי להתייעץ יש, אבל...

להחליט צריך לבד. אני חיסנתי את יונתן בכל החיסונים, אמנם בלב לא שקט. קראתי די הרבה והכנתי סיכומים של כל המחלות, השפעותיהן המסוכנות והשפעות החיסונים. ניסיתי להגיע להחלטה מושכלת. אבל ההחלטה הסופית שלי לא היתה באמת קשורה לכל החומר שקראתי. בשורה התחתונה ההחלטה שלי נבעה מהעובדה שאני מאמינה בחיסונים ובתרומתם העקרונית לבריאות החברה שלנו. עוד שיקול מאוד חזק אצלי נבע מאמונתי הערכית שלא להיות לנטל על אף אחד. בהקשר של החיסונים, זה נראה לי לא מוסרי להסתמך על חיסון סביבתי שאני (ילדי) לא תורמת לו. אני מאחלת לך להגיע להחלטה שאת שלמה איתה, שתרגישי שאת יכולה לנמק אותה ולעמוד מאחוריה.

 

[שירלי של תומר]

ולסכן את הילד שלי במחלות שונות

ואפילו אוטיזם זה מוסרי??? מודה שהשיקולים שלי בעניין החיסונים הם בכלל לא ענייני מוסר וחברה. השיקול היחיד שעומד לנגד עיני הוא בריאותו של בני ותו לא! שירלי.

 

[עירית ל]

אבל בכלל לא העברתי ביקורת על

שיקולייך. לסכן את הילד שלך במחלות זה לא מוסרי, אבל בלתי נמנע. וכמו בכל תחום בחיים אין שחור ולבן. את למשל, לוקחת את בנך לבריכה של ענת, למרות שהוא לא מחוסן. לפי ראייתי, את לוקחת סיכון מחושב - גם סיכון שהוא ידבק מילדים אחרים וגם סיכון שהוא ידביק. אם את לוקחת את הילד שלך לטייל ברחוב והוא שואף את עשן המכוניות לריאותיו, את מעלה את הסיכוי שלו ללקות באסטמה. אם את קונה ואוכלת ירקות ופירות שרוססו בחומרי הדברה, את נחשפת לחומרים שהשפעתם לא לגמרי ידועה, אך בוודאי לא חיובית. לי שיקולי המוסר מאוד חשובים. מאוד מאוד חשובים. הייתי מדברת בהקשר זה אפילו על בריאות נפשית. אני יכולה לחשוב על דוגמא, שלא בהקשר של החיסונים: אני אעדיף שהבן שלי יחטוף מכות על פני שיהיה ילד אלים. אני אעדיף שיפגע בנסיון להגן על הזולת, על פני אדישות לגורלו. כמובן שגם כאן אין שחור ולבן - תלוי איזו פגיעה, תלוי באיזו סיטואציה. וכמובן שגם מדובר על העדפות ולא על דברים שבשליטתי - מדובר על בחירות שהוא יעשה. במקרה של החיסונים אני גם לא רואה אותם כמתנגשים ראש בראש בשיקולי בריאותו של בני במקרה זה, כיוון שכפי שציינתי - אני מאמינה בחיסונים ובכך שהתועלת בהם עולה על החסרונות שלהם.

 

[שירלי של תומר]

וחוץ מזה שהקושי להחליט נובע מהעובדה

שאין לי השכלה רפואית ולכן אין לי אפשרות לקרוא באופן ביקורתי ואמיתי מחקרים ודעות של רופאים שונים......... שירלי.

 

[עירית ל]

את הקושי הזה פשוט אי אפשר לפתור

כמובן שאם זה מה שמונע בעדך להחליט, אז את בעצם החלטת - החלטת לא להחליט וכיוון שכך לעולם לא תעשו לתומר חיסון. אז אולי פשוט תורידי מעצמך את עול ההתלבטות. שלא תטעי בכוונתי - זה לחלוטין לגיטימי בעיני ואני יכולה להזדהות איתך.

 

[שירלי של תומר]

אבל אני כל-כך מפחדת לעשות טעות

שחלילה תפגע בתומר

אני מודה שאני בן אדם שבד"כ לא לוקח דברים כמובן מאליו והופך וחוקר בכל החלטה כדי שהיא תהיה הטובה ביותר האפשרית בעיקר בכל הקשור לתומר. בנושא החיסונים אני מודה שאני פשוט אובדת עצות ומשתגעת מהעניין. הטענה היחידה שיש לי לבעלי היא גם בנושא זה שהוא מותיר בידי את ההחלטה (כי הוא טוען שאני כל היום באינטרנט ויש לי יותר נגישות למידע) ואומר שיתמוך בה תהה מה שתהיה. הוא מפיל על כתפי החלטה שאני מרגישה שפשוט גדולה עלי. אף פעם לא הרגשתי כך בעוצמה כזו חזקה.

שירלי.

 

[עירית ל]

אני כל כך מבינה אותך ../images/Emo24.gif

יש לי כמה מחשבות לא מאורגנות בנושא: קודם כל אני חושבת שלמרות שאת מרגישה שבעלך מפיל עליך החלטה גדולה מדי, היא לא באמת גדולה עליך. את אמא של תומר, עם כל כובד האחריות שבא עם התואר, אבל גם עם כל גודל הנכונות לשאת באחריות הזו. אני מאוד מזדהה עם הרצון הזה "שמישהו יחליט בשבילי", אבל מודה שהוא לא קיים אצלי כשזה נוגע ליונתן. אני מרגישה באופן העמוק ביותר, שאני יודעת הכי טוב מה טוב בשבילו. דבר שני, נראה לי שאיכשהו, ההחלטה על החיסונים קבלה אצלך מימדים מיתיים. בלי להפחית מחשיבות ההחלטה, היא לא עולה בחשיבותה על החלטות אחרות שלקחת. החלטות שנלקחו לא כלאחר יד, אלא לאחר שיקול ובלי שתלווה לכך התחושה הנוראית של גישוש באפילה. אולי תחשבי מה יש בהחלטה על חיסונים שנראה לך גורלי יותר מהרבה דברים אחרים? גם בתחום הרפואי בוודאי עשית ועוד נכונו לך הרבה החלטות. למרות חוסר הידע המקצועי שלנו, אנו לוקחים אותן, נכון? עוד הרהור - העובדה שאנחנו מתלבטות נובעת מכך שאין אמת מוחלטת. אין דרך נכונה ולא נכונה. לכל דרך יש חסרונות ויתרונות ולכן בכל דרך שלא תבחרי תעניקי לתומר את היתרונות שבה, וכן, תפגעי בו בחסרונות שבה. זה מפחיד, אבל יש בזה גם משהו מרגיע. כיוון שאין משהו נכון באופן מוחלט, אין טעם לפחד מלעשות טעויות.

 

[יונית ש]

תודה רבה רבה ../images/Emo39.gif

העדכון חשוב ומאוד רלוונטי לנו. מאי תהייה בת שנה עוד חודש שיעבור עליכם חיסון קל יונית

 

[ציפי ג]

אני לא אחסן לאבעבועות רוח ../images/Emo104.gif

שנים מבני לא חלו (שני הצעירים) ואני לא מתכוונת לחסן אותם עד גיל ההתבגרות. קודם אני אנסה שהטבע יטפל במחלה, ואח"כ אם הם לא ידבקו, אז אני אחסן אותם. הנימוק שילדה כלשהי נפטרה מסיבוך, הוא נימוק לא משכנע לטעמי, מכיוון שהוא לא בא עם סטטיסטיקה נגדית כמה ילדים נפגעים מסיבוכים של החיסון. אני יודעת שבשיתוק ילדים, אחד לבערך מליון מחוסנים, נדבק במחלה. היות ולמחלה יש כאלה תוצאות, כאשר נדבקים בה דרך הטבע, אני לא אקח את הסיכון ואחסן את הילד. אבל התוצאות של אבעבועות רוח בגיל הילדות הן כמעט תמיד רק גרד, חום, וצלקות. דבר שניתן לסבול אותו. מוות זו תוצאה מאוד רחוקה של המחלה. ולכן אתן לילדי את האופציה להדבק בדרך הטבע, ורק כאשר יגיעו לגיל בה המחלה באמת מאוד קשה, אז אחסן אותם.

 

[shirly25]

גם אני קיבלתי הוראות דומות

מהרופא שלי , שאין בעיה של זמנים בין הmmr לבין המחומשת ובכול זאות אני ממליצה לחכות איזה חודש ואני לא רופאה מעבר לזה כול מי שמחסנת את ה mmr שתדע שבדרך כלל יש חום גבוהה אצלנו גם היה אדמדמת בכול הגוף ושמעתי על כאלה שהגיעו לבית החולים אז בקיצר שיהיו לה כמה ימי חופש שהיא יכולה לקחת מהעבודה , אצלנו זה היה שבועיים לא קלים בהצלחה.