רמת גן
עיר שינה ששינתה את פניה והתפתחה מאוד בתקופה הלא קצרה שאני גרה בה, כשגבעתיים השכנה בכלל עברה שינוי משמעותי.
אני מתייחסת לשתיהן ביחד, כי מדובר בערים צמודות שבשביל לעבור מאחת לשניה צריך כולה לעבור כביש (ולא תמיד שמים לב שעברתם רשות), וכמו שאני נוהגת לומר - במדינה מתוקנת הן היו עיר אחת.
 
אז - מדובר בערים שגרים בהן הרבה צעירים, שרק הולכים ומתרבים ככל שבת"א נהיה יותר ויותר יקר, כלשצד זאת יש בהן את היתרונות עבור משפחות - גם צעירות וגם פחות צעירות. בהיבט של הצעירים, מקומות הבילוי התרבו באופן שכבר לא צריך לנסוע לת"א בשביל לשבת במקום שווה, ואם במקור כשרק הגעתי לר"ג היה חסר לי הקטע של הפאב השכונתי שאפשר לרדת אליו בספונטניות, היום אפשר כבר לבחור לאן ללכת במרחק הליכה. גם מבחינת סופרים, פארמים פיצוציות וכו' - יש הכל. אני מודה שאת האווירה של ת"א אי אפשר להחליף, אבל גבעתיים נותנת פייט מכובד בהחלט ורמת גן נשאבת לזה.
 
לצד זאת יש את היתרון המובהק של גוש דן והגישה הנוחה לכל מקום בעצם, ומבחינת תחבורה ציבורית יש גישה פחות או יותר לכל מקום, הודות לגישה הנוחה למסופי תחבורה מרכזיים + לבני ברק, שמי שלא יודע יוצאים ממנה אוטובוסים פחות או יותר לכל מקום בארץ.
 
חסרונות:
יקר לגור פה, גם מבחינת הארנונה וגם מבחינת שכ"ד וההיצע של הדירות הקטנות שרק הולך ומצטמצם, ההתחדשות העירונית (קרי - פינוי בינוי) מגדילה את הבעייתיות הזאת. אבל עדיין זול לעומת ת"א, ומי שגרים בדירות שותפים בכלל יכולים להסתדר.
חשוב לבחור איפה לגור בתוך העיר עצמה, במיוחד בר"ג שבנויה מאוד לא טוב, ויש פערים עצומים בין החלקים שלה, מה שמתבטא גם בשממון בחלקים מסוימים וגם בתחבורה בעייתית.
לבעלי רכבים אוסיף המלצה - אל תחשבו אפילו לגור בדירה בלי חניה בטאבו, כי למצוא חניה יכול להיות מאוד מייאש.