היישר מהלב

היישר מהלב ../images/Emo7.gif

היום הייתי בחיפוש אחרי בגדים כן, סתם.. רציתי לקנות בגדים. לשפר את מצב הרוח, להוסיף משהו חדש.. כן.. סה"כ רציתי לקנות בגדים. אולי חולצה.. מכנס.. משהו.. נכנסתי חנות חנות, עברתי קולב קולב.. אבל כ-ל-ו-ם! מדדתי, ניסיתי, הורדתי, לבשתי.. כ-ל-ו-ם! המראות האלה.. האויבות הגדולות שלי.. והבנות הכוסיות האלה.. ששוקלות 40 קילו.. האויבות היותר גדולות שלי! ישבתי בתא ההלבשה וחשבתי לעצמי למה אני לא כזו? למה?! מה לא בסדר? איך אני לא יוצאת בדילוגים אל המראה ומחייכית לעצמי.. ככה כמו שהן עושות.. אז נכון, כולם אומרים שאני בסדר גמור, שיש לי אחלה גוף. אבל בפנים.. זה לא כך! הכל רקוב בפנים, המחשבות על ההקאות, על האוכל. אז שוב חזרתי הביתה בלי שום דבר חדש.. אבל עם עוד החלטה: לא משנה מה אומרים אני חוזרת לדיאטה. חוזרת לירקות, ירקות ועוד ירקות. חוזרת להליכה, חוזרת לאסלה, חוזרת לעונשים
! על כל דבר עסיסי שיכנס אני אלמד את עצמי לקח! ככה.. ככה זה יהיה עד שגם אני אצא בדילוגיםצ מתא ההלבשה אל המראה ואחייך לעצמי..
 
../images/Emo140.gifקרן אור היקרה, תתעודדי!|

קרן אור היקרה, לעניות דעתי אפשר בהחלט להמר על כך שגם אלה שנראות בעינייך הכוסיות הכי מהממות, והכי מלאות ביטחון עצמי, סובלות רובן ככולן, מחוסר ביטחון ותחושה מחורבנת בדרגה כזו או אחרת מהחיים. גם הטופ מודלס המצליחות ביותר בחו"ל, שכביכול מרוויחות ים של כסף, משיגות כל בחור שהן רק יכולות לחלום עליו, מוגדרות אך ורק על פי המראה החיצוני שלהןוחיות בתחושת חרדה שכל ההערכה שהן זוכות לה מבוססת אך ורק בגלל איך שהן נראות. ברגע שמופיע להן פתאום איזה חצ'קון מעאפן על הפנים, ברגע שאיזה בוקר מתנפחים קצת העפעפיים, או אוכלים טיפה יותר ממה שצריך, ועולים קצת במשקל, הן תיכף במצב היסטרי של חרדה מאיך שהן נראות. יש המוני בחורות נאות ומקסימות שבשום פנים ואופן לא יעיזו לצאת מפתח הבית שלהן בלי איפור מוקפד ומדויק. החוסר ביטחון הזה ממי שאנחנו ואיך שאנחנו נראים באופן טבעי ואמיתי לטוב ולרע, בעיניי, בשום פנים ואופן איננו הדרך להפוך לאנשים מאושרים שמבסוטים מעצמם ויכולים "לצאת בדילוגים אל המראה ולחייך לעצמם" כפי שאמרת בדברייך. אין צל של ספק שבגדול, נשים חוות חוסר ביטחון עצמי גדול יותר בקשר להופעה החיצונית שלהן לעומת גברים,(לצערי, יכולה להעיד על כך גם מנסיוני האישי) ומפתחות הרגלי צריכה אובססיביים בשל כך, שמפרנסות בכבוד עשרות רבות של חברות קוסמטיקה ואיפור, מנתחים פלסטיים, דיאטניות ותזונאיות, מאמני כושר, מכוני אפילציה והרשימה מן הסתם עוד ארוכה. זה לא הפיתרון. זה לא הדרך לחיות באמת חיים מאושרים. תראי את ניקול קידמן למשל, שחקנית קולנוע מדהימה, גם ביופייה גם בכשרונה, ועם זאת אין לי ספק שבחייה האישיים חוותה ואולי עדיין חווה משברים מאד לא פשוטים, לנוכח התפרקות נישואיה עם טום קרוז, והצהרתו הפומבית על נישואיו העתידיים לקייטי הולמס שצעירה ממנו (וגם ממנה) בכמעט 20 שנה. אפשר אותו דבר להגיד על ג'ניפר אניסטון הלא היא ריצ'ל מ"חברים"(כוסית ושחקנית מצחיקה ומוכשרת לכל הדיעות), שמתמודדת עם הידיעות של בראד פיט בעלה לשעבר והרומן שלו עם אנג'לינה ג'ולי. ושלא לדבר על וינונה ריידר באמת יפהפייה מדהימה ששיחקה בסרטים רבים תפקידים כ"כ רגישים ומורכבים (אגב לא ראיתי את "נערה בהפרעה") והנה, עם כל היופי, הכישרון וההצלחה שלה, נתפסה בפומבי גונבת בגדים,והפכה למטרה פומבית של חיצי לעג וכעס שבטח לא הייתה שווה את הבגדים שכ"כ פיתו אותה באותו רגע. מה שבגדול ניסיתי להגיד בכל הדוגמאות האלה, שגם אנשים שנראים בעיננו בפסגת היופי, הנחשקות ההצלחה והזוהר הם בסופו של דבר בני אדם רגישים ופגיעים שסובלים לעיתים קרובות מריקנות חלולה ועצב גדול. הדרך להתגבר על זה, היא לא דרך השגת המראה החיצוני האידאלי כמטרה. התרשמתי מאד מהפתיחות ואומץ הלב שלך כאן בפורום, אין לי ספק שאת מתמודדת עם עניינים מאד לא פשוטים. להצליח לפתח משמעת בכל מה שקשור להרגלי אכילה נכונים הוא דבר חיובי וגם לי אישית יש מאבקים די מרים בעניין הזה... צריך הרבה סבלנות, הרבה נחישות והתמדה ולנסות לא להיכנס לתפיסות נוקשות שמביאות למעשים קיצוניים שמקורן ברגשי אשמה ושנאה עצמית. (קל לדבר, אני יודעת...) טוב, זהו. קצת ארוך, מקווה שלא מייגע מדי, אך נכתב באמת מהלב. מאחלת לך הרבה אור, כוח, ושפע של חיוכים!!! (עם או בלי מראות.) סיגל.
 
צודקת..

אמנם מכתב ארוך אך כל מילה נכונה! מבינה את מה שאת מנסה להעביר לי.. ויודעת שהאושר לא נמצא בגוף דקיק וסקסי.. וכן כמו שאמרת קל לדבר
תודה על התגובה.. את מקסימה!
 
במקרה אני מנהלת את פורום אופנה

שבו כל בנות ה13-16 שעוד לא קיבלו מחזור וקצת גדל להן הציצי והכי חשוב הן שוקלות 40 קג', אבל אני מזמן כבר לא שוקלת כמותן., אני כבר קיבלתי את מבנה הגוף של האישה, עם האגס, והישבן ומה שמסביב לו(גלגל ההצלה)...אבל הכי כואב זה שגם אני פעם הייתי כמותן, גם אני בלי להתאמץ שקלתי 35 ו41 קג', וזה לא היה ממש מזמן (היום אני בת 22)...אבל גדלתי והתפתחתי ואין מה לעשות... הרעבה ודיאטה לא יעזרו ואני יודעת כי בעברי המאוד רחוק הייתי אוכלת תפוח לשבוע ...מה אני חושבת זה שאם תרגישי טוב עם עצמך הכל יראה יפה לפני המדידה ומה שבינהם, יש מגוון חנויות היום שמוכרות בגדים יפייפיים ולא רק לכוסיות רזות...אבל לפני הכל שבי עם עצמך ותביני איפה מגיע הכאב הזה והרצון לרזון...כי זה יגמר ברע...
לינוי
 
קרן ../images/Emo24.gif

זה הכל בפנים שאת תחליטי את תראי יודעת שזה קשה, אני מלאה וגם אם אני אחליט במקרה שלי לראות שאני רזה אני לא אראה
. אבל זה לא מונע ממני להתלבש הכי שווה שיש להתאפר ולצאת החוצה כאילו מיליון דולר נראה לי שיש משהו עמוק יותר ויש צורך בשיחה מקצועית לגבי לבוש לילי כבר רשמה לך משהו:) אם תרצי לכתוב. התיבה שלי תמיד פתוחה אורית
 
"משהו עמוק יותר.."

כן.. הכל עמוק אצלי.. בגלל זה אני שנים בטיפול.. לא חשוב.. תודה לכולכם על התגובות..
 
קרן

אם זה לא היה חשוב לא הייתי כותבת תרגישי בנוח לפנות עם כל מה שתרצי אני ולא רק אני כאן בשבילך
 

L L B

New member
מה זה "לא חשוב"../images/Emo35.gif ../images/Emo70.gif

את חשובה
מה שאני הולכת להגיד לך ישמע הכי פלצני שיש, אבל זו האמת - כבר שנים שאנשים חושבים שאני אנורקטית. ואני לא יכולה לתאר לך כמה אני שונאת את המילה הזו... שנים שאני מנסה לעלות במשקל... שנים שאני מחפשת חנויות בגדים שיתאימו למידה המוזרה שלי... שנים שאני מודדת בגדים ואני אומרת לעצמי: "רק שהמכנס לא יהיה גדול עלי... רק שלא לא יפול ממני" שנים שאני מתפללת "שמכנסיים צמודות" יהיו באמת צמודות עלי... שנים שאני מקנאה בנשים שהבגדים יושבים עליהם פיקס (ואז מה אם הן קצת רחבות
). שנים שאנשים אומרים לי שאני דומה ל"חוּט"... שנים שאני בוכה בלילות... ועוד משו - התחלתי לא מזמן טיפול אצל דיאטנית. "דיאטת השמנה". הכלבה אמרה לי בתחילת השבוע ש"זה כנראה נפשי", ושאני לא צריכה דיאטנית אלא טיפול פסיכולוגי...
... נפגעתי עד עמקי נשמתי... לסיום מתוקה - תהני ממה שיש לך ותזכרי שיש כאלו שהיו מתות למה שיש לך (למשל אני!!!)
L.L.B
 
למה?

למה אתם חושבים שזה יעזור לי? גם כל התגובות האלה.. עוזרות בדיוק לחצי שעה.. גם הטיפול.. עוזר בדיוק לשעתיים.. ככה זה.. ככה אני.. נולדתי להיות אני... נולדתי לזה.. נולדתי להיות הכי שמחה ומאושרת מבחוץ... והכי רקובה מבפנים..
 
מחשבה יוצרת מציאות קיימת

קרן אור קטנה,ממי חשבת פעם שהכל תלוי בגישה שלך אם את מחלחלת לעצמך שאת שמנה,שאת נולדת להיות שמחה מבחוץ ורקובה מבפנים אז זה מה שתרגישי כי זה מה שאת חושבת,מחשבה יוצרת מציאות קיימת ולכן את חייבת להשתדל ולנסות לראות את עצמך אחרת,לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את החצי הריקה,מבלי להכיר אותך בכלל אני בטוחה שאת בטוחה אינטלגנטית,חריפה ושנונה וישיש לך הרבה מאוד מה להציע אז תתחילי לחשוב חיובי על עצמך.....כי רק ככה בוראים מציאות חיובית וטובה ורק ככה יוצאים מהריקבון(מי כמוני יודעת...) שיהיה לך אחלה סופ"ש ושנה טובה ומתוקה
 
זה בטח לא יעזור הרבה...

.. מה שאמר כי ברור שאצלך כמו אצל שאר אנשים עם הפרעות האכילה המראה הוא רק השתקפות שטחית של תחושות פנימיות מאד עמוקות. אני גם פוחד להגיד שטויות או דברים שיפעלו כבומרנג, אך אנסה בכל זאת.. את לא רקובה. יש מעט אנשים רקובים באמת. מספיק לקרוא את הדברים הכנים שלך כדי שיהיה ברור שאת לא אחד מהם. את בטח לא רקובה בגלל מראה. את לא רקובה בגלל מראה שמן במרכאות או לא במרכאות. כמו שאת לא רקובה בגלל מראה אנורקטי. בעיניי ובעיני רבים, כולל הרבה גברים, ובעיקר גברים טובים (וסליחה על הפשטנות והכללה תוך כדי שאני מכניס את עצמי למחנה הטובים) אם את אוכלת דברים עסיסיים זה כנראה פשוט אומר שאת עסיסית. אם את מלאה או לפעמים אפילו שמנה זה יכול בהחלט להעיד על כך שאת אישה חמה, בריאה - נפשית וגופנית, בעלת תיאבון לחיים, בעלת בטחון, חיננית ועוד הרבה. די אם נזכיר שאידאל היופי הנשי בכל השנים חוץ מעידננו החרד, היה של נשים מלאות. אני ארשה לעצמי להיות בוטה כי אולי במקרה זה יעזור לך או למישהו, אבל להרבה מאד אנשים הרזון האנורקטי נראה הרבה יותר רקוב מאשר שומן, אפילו מוגזם מאד. אולי כי זה מרגיש יותר אנושי במובן של חולשות אנוש רגילות של הליכה אחר תאוות קטנות. ונראה לי שיש בזה פחות הענשה עצמית. זהו, מאחל שתפסיקי להעניש את עצמך כבר היום כי לא מגיע לך! אבל זה בטח יהיה תהליך ארוך אבל יש אור בקצה המקרר.. אה, המסדרון. בהצלחה
 

סלינוש

New member
קרן אור יקרה../images/Emo24.gif

המילים שאת כותבת כל כך נוגעות בי... באמת.. עמוק בלב.. אני מרגישה שאני כל כך מזדהה... גם אני עוברת גיהנום בכל פעם שאני הולכת לקנות בגדים. נודדת מחנות לחנות (מידות גדולות כמובן..) ואחרי שעות - יוצאת בלי כלום. עם דמעות בעיניים, כאב גדול, ושנאה עצמית... גם אני עכשיו באטרף של ירקות וגבינות רזות, קצת פירות ודי. בלי פחמימות, בלי ככה ובלי ככה... ואם אני חוטאת? רגשות האשמה אוכלים אותי... טוב שאת בטיפול. זה חשוב. זה יכול להיות מעצבן ונוראי אבל זה חשוב. טוב שאת כותבת. זה גם חשוב.... אני כאן - לכל דבר שתצטרכי...
 

שרונסקי

New member
קרן, בהמשך לניטש, יש משהו, באנשים

שיודעים לחיות את התאוות שלהם - אוכל, מין, הנאה בכלל, שעושה להם ברק בעיניים, חיות כזו, שהרבה פעמים משדרת משהו כל כך הרבה יותר נכון מרזון חסר חיוניות. תסתכלי על אנשים בעיניים מבחוץ, ותנסי לראות בעצמך...
 
למעלה