הייתי אתמול בכותל...
שלום כולם... זה ארוך, אני יודעת- אבל בבקשה! תקראו!!! בדר"כ אני לא כותבת במקומות כאלה רק קוראת מידי פעם, אבל אתמול הייתי בכותל, ועברתי חוויה אולי אפשר לקרוא לזה אפילו טראומה... ולפני כן... אני ילדה דתיה,לומדת באולפנה, התנגדתי ועדין אני מתנגדת בכל תוקף להתנתקות, כואבת מאווד מאוווד את כל מה שקרה וקורה עם כל העסק הזה של הגירוש. אתמול, הייתי בכותל, נסעתי לעצרת שהייתה בגן סאקר ולפני כן הלכתי לכותל. הייתה שם השבעה של טירוניות מחייל החינוך שגמרו כרגע את הטירונות שלהם. בשעה שהכתירו מס' חיילות כחניכות מצטינות, החלו כמה נערות צעירות בכתום לצעוק "לא נשכח לא נסלח" ולהפריע למהלך הטקס, הצעקות שרק גברו וגברו גררו אחריהם מיד התקלויות בין הנערות לבין חיילים שהיו בטקס ועוד אנשים מסביב... פרצה מהומה רבה, ההפגנה של הבנות יצאה מכל פרופורציה בשלב מסוים, אני עמדתי המומה בשביל שמוליך לעזרת הנשים בכותל ופתאום אחת הנערות רצה שם לכיוון הכותל, צרחה "לא נשכח לא נסלח" ורצה ברעש גדול לתוך הכותל הקדוש, דבר שכמובן הפריע מאוד מאוד לתפילתם של הנשים שהיו שם, חברותיה רצו אחריה בקריאות עידוד וכל הכבוד ויישר כח והיא בתגובה- צעקה עליהם שלא צרחו גם כמה משפטים של מחאה... וכל זה- בתוך מתחם הכותל, בקולי קולות, מיותר לציין כמה שזה הפריע ופגע מאוד מאוד מאוד בקדושת המקום ובכבוד הנשים שהיו בכותל והתפללו. במקביל- החלו נערים כתומים להצטרף גם וביחד הם החלו לזרוק ביצים אל עבר החיילים- וכשבאו שוטרים לפזר את ה"כתומים" הם זרקו עליהם גם ביצים, 5 נערות נעצרו בסופו של דבר, ההמולה, מיותר לציין- פגעה מאוד בטקס ההשבעה ובנוכחים שם. ואני, אני עמדתי בצד, בכיתי, המומה, היה לי קשה עם כל זה, אחת הנערות ראתה אותי כך וניגשה אלי היא רצתה לדבר איתי ולנחם אותי ואז הבינה שאני לא כ"כ מסכימה איתה ועם הגישה שלה, שהיה לי קשה לראות את זה, או בקיצור- שאני לא כ"כ בעדה- היא תקפה אותי, אמרה לי שהיא אירגנה את הההפגנה הזאת ושזה לא טקס השבעה אלה טקס הענקת תעודות הוקרה למי שגילה התנהגות יוצאת דופן בזמן ההתנתקות (או בקיצור חילים שהיו בגירוש...). אח"כ התברר לי שזה לא נכון, שזה היה טקס השבעה, של בנות שרק סימו טירונות, בכלל בכלל לא קשורות להתנתקות! ברגעים האלו, של כל המהומה, כשראיתי את מבטי השנאה שננעצו בי כי ראו נערה עם חצאית וחולצה ארוכה ומיד קישרו שהיא גם אחת מכל ה"כתומות האלה שצריך לחסל..." ברגעים כאלה כ"כ התחשק לי לצעוק ולהגיד להם אני לא כזאת! נכון, כואב לי על הגירוש ואני מתנגדת אליה בכל תוקף וגם פעלתי למען זה- אבל לא! אני לא כזאת! לא שונאת את החילים, לא אפגע בכם לרעה כי דיעותיכם שונות משלי! לא אזרוק ביצים! והכי הכי... לא משנה מה! לא אפגע ואחלל אל קדושת המקום, בכל מקרה ובכל מצב- אכבד את הכותל! חשבתי על אלה, שאין להם שום קשר לדת, אולי אפילו אנטי מסוים אבל שהם באים לכותל- הם חובשים כיפה ואומרים מס' פרקי תהילים, הן שמות כיסויי ראש וחצאית- הן מכבדות- כי גם אם הם לא מבינים את המשמעות העמוקה של המקום הזה, יש להם את הכבוד המינימלי למקום, וחשבתי, מה הם- האנשים האלו, חושבים עלינו הדתיים האלה- הם באים מעולמות שונים ומכבדים את הכותל- ואנחנו, שכביכול יותר קרובים אל הדת, אל הכותל, יותר מבינים את המשמעות העמוקה של הכותל- אנחנו, זורקים ביצים במתחם, רצים לתוכו ומפריעים, אנחנו- פוגעים! וזה כואב לי כ"כ כ"כ כואב לי אשמח מאוד לקבל תגבות... עדין המומה... וכואבת... ומבולבלת... pitpotim
שלום כולם... זה ארוך, אני יודעת- אבל בבקשה! תקראו!!! בדר"כ אני לא כותבת במקומות כאלה רק קוראת מידי פעם, אבל אתמול הייתי בכותל, ועברתי חוויה אולי אפשר לקרוא לזה אפילו טראומה... ולפני כן... אני ילדה דתיה,לומדת באולפנה, התנגדתי ועדין אני מתנגדת בכל תוקף להתנתקות, כואבת מאווד מאוווד את כל מה שקרה וקורה עם כל העסק הזה של הגירוש. אתמול, הייתי בכותל, נסעתי לעצרת שהייתה בגן סאקר ולפני כן הלכתי לכותל. הייתה שם השבעה של טירוניות מחייל החינוך שגמרו כרגע את הטירונות שלהם. בשעה שהכתירו מס' חיילות כחניכות מצטינות, החלו כמה נערות צעירות בכתום לצעוק "לא נשכח לא נסלח" ולהפריע למהלך הטקס, הצעקות שרק גברו וגברו גררו אחריהם מיד התקלויות בין הנערות לבין חיילים שהיו בטקס ועוד אנשים מסביב... פרצה מהומה רבה, ההפגנה של הבנות יצאה מכל פרופורציה בשלב מסוים, אני עמדתי המומה בשביל שמוליך לעזרת הנשים בכותל ופתאום אחת הנערות רצה שם לכיוון הכותל, צרחה "לא נשכח לא נסלח" ורצה ברעש גדול לתוך הכותל הקדוש, דבר שכמובן הפריע מאוד מאוד לתפילתם של הנשים שהיו שם, חברותיה רצו אחריה בקריאות עידוד וכל הכבוד ויישר כח והיא בתגובה- צעקה עליהם שלא צרחו גם כמה משפטים של מחאה... וכל זה- בתוך מתחם הכותל, בקולי קולות, מיותר לציין כמה שזה הפריע ופגע מאוד מאוד מאוד בקדושת המקום ובכבוד הנשים שהיו בכותל והתפללו. במקביל- החלו נערים כתומים להצטרף גם וביחד הם החלו לזרוק ביצים אל עבר החיילים- וכשבאו שוטרים לפזר את ה"כתומים" הם זרקו עליהם גם ביצים, 5 נערות נעצרו בסופו של דבר, ההמולה, מיותר לציין- פגעה מאוד בטקס ההשבעה ובנוכחים שם. ואני, אני עמדתי בצד, בכיתי, המומה, היה לי קשה עם כל זה, אחת הנערות ראתה אותי כך וניגשה אלי היא רצתה לדבר איתי ולנחם אותי ואז הבינה שאני לא כ"כ מסכימה איתה ועם הגישה שלה, שהיה לי קשה לראות את זה, או בקיצור- שאני לא כ"כ בעדה- היא תקפה אותי, אמרה לי שהיא אירגנה את הההפגנה הזאת ושזה לא טקס השבעה אלה טקס הענקת תעודות הוקרה למי שגילה התנהגות יוצאת דופן בזמן ההתנתקות (או בקיצור חילים שהיו בגירוש...). אח"כ התברר לי שזה לא נכון, שזה היה טקס השבעה, של בנות שרק סימו טירונות, בכלל בכלל לא קשורות להתנתקות! ברגעים האלו, של כל המהומה, כשראיתי את מבטי השנאה שננעצו בי כי ראו נערה עם חצאית וחולצה ארוכה ומיד קישרו שהיא גם אחת מכל ה"כתומות האלה שצריך לחסל..." ברגעים כאלה כ"כ התחשק לי לצעוק ולהגיד להם אני לא כזאת! נכון, כואב לי על הגירוש ואני מתנגדת אליה בכל תוקף וגם פעלתי למען זה- אבל לא! אני לא כזאת! לא שונאת את החילים, לא אפגע בכם לרעה כי דיעותיכם שונות משלי! לא אזרוק ביצים! והכי הכי... לא משנה מה! לא אפגע ואחלל אל קדושת המקום, בכל מקרה ובכל מצב- אכבד את הכותל! חשבתי על אלה, שאין להם שום קשר לדת, אולי אפילו אנטי מסוים אבל שהם באים לכותל- הם חובשים כיפה ואומרים מס' פרקי תהילים, הן שמות כיסויי ראש וחצאית- הן מכבדות- כי גם אם הם לא מבינים את המשמעות העמוקה של המקום הזה, יש להם את הכבוד המינימלי למקום, וחשבתי, מה הם- האנשים האלו, חושבים עלינו הדתיים האלה- הם באים מעולמות שונים ומכבדים את הכותל- ואנחנו, שכביכול יותר קרובים אל הדת, אל הכותל, יותר מבינים את המשמעות העמוקה של הכותל- אנחנו, זורקים ביצים במתחם, רצים לתוכו ומפריעים, אנחנו- פוגעים! וזה כואב לי כ"כ כ"כ כואב לי אשמח מאוד לקבל תגבות... עדין המומה... וכואבת... ומבולבלת... pitpotim