הייתי בוולפסון היום, ותודה לאל
נפרדתי מגאסי - הצינורית הקטנה שהיתה מחוברת לקיבה הגדולה. למרות מערכת היחסים האינטימית ששררה בינינו נהניתי לראותה מושלכת לפח אחר כבוד
הוציאו לי את החוט מהחתך הגדול, שזה כמו להוציא דריין אך בקטן. כואב! כאילו מוציאים את הנשמה מחור של סיכת תפירה. מה קרה מה?
כמו כן, עוד 3 קילו הלכו להם. הללויה! נפלאות ההתחלה. איזה כיף זה בהתחלה לראות אותם נושרים בקצב. האמת שזה העלה לי את השאלה האם כל קילו שמישהו מאבד, מישהו אחר חייב לעלות? הרי יש את חוק שימור המסה...
וכמובן שנפגשתי עם רונית, שלמישהי 5 ימים אחרי ניתוח, נראית נפלא. כמו פנתרה, קמה, מסתובבת. אפילו רצו לשחרר אותה היום הביתה, אך בשל המוגלובין נמוך ישאירו אותה עוד יום יומיים. זהו, מספיק ליום אחד, לא? גל
נפרדתי מגאסי - הצינורית הקטנה שהיתה מחוברת לקיבה הגדולה. למרות מערכת היחסים האינטימית ששררה בינינו נהניתי לראותה מושלכת לפח אחר כבוד