הייתי בצהריים בהרצאה מעניינת בבר אילן, אבל "ראשון - ראשון,

מיכי 10

Member
הייתי בצהריים בהרצאה מעניינת בבר אילן, אבל "ראשון - ראשון,

ואחרון - אחרון."
אז קודם על ההרצאה של אמש, לפני שאצטרך שוב למהר לנסוע.
 

מיכי 10

Member
סליחה, אבל בהתראה קצרה נוסף לי חלק למטלה המשפחתית.

אז עלי לצאת כבר ועל ההרצאה, הקשורה לאספרנטו, אוכל לספר רק בערב מאוחר או מחר.
 

מיכי 10

Member
לפני כשלושה חודשים, פניתי במייל אל חברנו מירושלים

צבי סדן. איחלתי לו מזל טוב לחתונתו, ושאלתי אם יש מצב שהוא יתן לנו איזו תוכנית במועדון. הוא כתב שלא, כיוון שהוא ואשתו טרודים מאד באוניברסיטה, וממש אין להם זמן.
לעומת זאת, הוא הזמין אותי להרצאה של שניהם היום בבר אילן, על יידיש ואספרנטו. אמרתי שיידיש לא מעניינת אותי, אבל אספרנטו כמובן שכן. והבטחתי שארשום לי את הפרטים ביומן, ואשתדל לבוא.
אתמול כתבתי לו שכתוב לי ביומן, אבל לא בטוח שאוכל להגיע היום, והסברתי למה. הבנתי שהוא ישמח מאד אם אוכל לבוא בכל זאת. לכן עשיתי כמה שינויים לא פשוטים בתוכניות, והצלחתי להגיע, והמאמץ היה שווה!

היינו כ-38 או 40 אנשים בחדר כיתה. (אתם הרי יודעים שאני תמיד סופרת, לזכר יוסי שמר)...
הנושא של הקוֹלֹוקוויום המחלקתי היה:
"השוואה סוציולינגוויסטית של יידיש ואספרנטו כשפת (ה)בית בקרב דוברים לא-ילידיים".
צבי הרצה מטעם המחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות של אוני' בר-אילן,
ויֶלנה אשתו - מטעם החוג לבלשנות של האוני' העברית בירושלים.

ההרצאה היתה בנויה היטב, והסתמכה על עבודת מחקר שלהם. צבי חילק שאלונים בהזדמנות אחרת, אבל לא רבים היו האנשים שנענו ומילאו אותם. כיוון שהוא חילק היום דפים שכללו גם הם את השאלון, מילאתי את השאלון שלי ומסרתי לו. שיהיה לו לפחות עוד אחד. :)

אגב, ברור שאני מדווחת כאן רק אחרי שביקשתי וקיבלתי רשות, במילים אלה:
Ĉu vi permesas al mi raporti pri via prelego en la forumo, kaj/aŭ rakonti pri ĝi en la klubo?
צבי נענה בחיוב!
שאלתי אם מותר לי לצלם את שניהם. ילנה שמחה. צבי לא אהב את הרעיון, אבל כשראה שאשתו מאד רוצה (וגם אני), הוא הסכים. הבטחתי לו מיד שאת התמונה לא אפרסם, כמובן.

לא אספר על ההרצאה עצמה, אבל היה פרט שעִניין אותי, ומקווה שאני מדייקת: שקורסטי ידידנו מעריך בכ-250 עד 300 את מספר המשפחות בעולם שיש בהן ילדים denaskaj. (נדמה לי שצבי ציין גם שעמרי מעריך אותן בכ-500 עד 1000 משפחות).
צבי, ששיתף אותי מדי פעם כנציגה האספרנטיסטית היחידה שם, שאל אם אני יודעת כמה דוברי אספרנטו ילידיים יש בארץ וכמה בעולם. אמרתי שלגבי העולם אני לא יודעת, ואף פעם לא חשבתי על כך, אבל סומכת על קורסטי! ובארץ, אני יודעת על שתי משפחות (של עמרי ושל ערן), ויודעת גם על משפחה בפולין, כמדומתני, שכל הבנות שלה (4?) דוברות א-ו ילידיות.

צבי היה מאד שלֵו, בטוח ורהוט בהרצאתו, שאותה שילב גם בהרבה הומור טוב!
העברית שלו מצויינת, וכמובן גם האספרנטו.
הוא וילנה החליטו שהתקשורת ביניהם תתקיים ביידיש, והיידיש של שניהם נשמעת טבעית מאד!

ילנה החמודה והיפה, עלתה ארצה בסך הכל לפני כשנה מרוסיה. לא הבנתי אם ידעה כבר יידיש מקודם או לא. בכל אופן, לקחה (3?) קורסים ביידיש, והיא מדברת בשטף. העברית שלה עדיין קצת מהוססת, אבל בהחלט טובה!
הופתעתי מכשרון השפות שלה. כי אספרנטו היא למדה כנראה ממש מעט. אז בחלקים שהיא הרצתה, היא בעיקר קראה את החומר מן הכתב. העברית היתה קצת איטית. היידיש ממש קלחה מפיה בקלי קלות. ולהפתעתי הרבה (ואפילו לקִנאתי...), היא קראה את קטעי האספרנטו במהירות עצומה, שאני גם אחרי שמונה שנים וחצי רחוקה מלהגיע אליה. (האמת שגם עברית אני לא קוראת מהר, אבל לפחות מרגישה בה ביטחון של denaska).


אחרי ההרצאה שוחחתי מעט עם שניהם, וגם עם איש צעיר וחינני בשם חן, שנראה לי לא אשכנזי, אבל דובר יידיש! והיתה בינינו שיחה קצרה וחמודה על יידיש (של הסדרה האהובה "שטיסל").
ועוד שוחחתי די הרבה עם איש דתי בשם יעקב, שנראָה לי חרדי, אבל עם ראש פתוח ואיש שיחה נעים מאד, שהתעניין באספרנטו. וכן גם בנו אברהם, שליווה אותו, ושהוא תלמיד ישיבה בגיל כיתה י"א. שניהם נחמדים במיוחד, והתברר שיעקב הוא חבר טוב וותיק של צבי, ולומד איתו כבר שנים פעם בשבוע גמרא, ומתלהב מאד מהעקשנות של צבי להתמיד בלימוד, למרות שהחומר לא קל לו.

למי שמכירים אותה, פגשתי שם גם את פרופ' אורה שוורצוַלד (בלשנית וחברת האקדמיה ללשון העברית), שהבת שלה למדה בביה"ס עם בת שלי. והיא שאלה את צבי כמה שאלות חשובות בסוף ההרצאה.

עלי לציין שהרגשתי נשכרת מההרצאה ומכל השיחות שלאחריה.

אמרתי לצבי, שאמשיך להציק לו בקשר לתוכנית במועדון, ונראה לי מתשובתו, שאם הוא יוכל מתישהו, הוא יסכים.
אגב, את ההרצאה של היום, הם יתנו באנגלית בוורשה בכנס אספרנטו בדצמבר, ביום זמנהוף
 

מיכי 10

Member
תמונה מהשטח.


ההרצאה הנ"ל התקיימה בבניין 507 = בית מורשת ישראל (ע"ש נגל), וכשיצאתי משם, צילמתי כדרכי, עצים ושיחים יפים (ואביביים).
מצרפת דוגמה אחת, שהגיעה סוף סוף אל המחשב.
בוגנוויליה ואיזדרכת.

 

DoronModan

New member
מעניין, ודווקא תוכן ההרצאה הכי מעניין

ואם את רוצה להביא דברים בשם אומרם, ולכן חששת להביאם בעצמך, את יכולה עדיין לבקש מידידנו ד"ר צבי תקציר של ההרצאה, ולוּ בכמה שורות. אני חושב שקוראי הפורום שואלים את עצמם מה הייתה שאלת המחקר, ומה, בקיצור, המסקנות?
בנסיון לפשר בין קורסטי לסדן, ייתכן שקורסטי דיבר על מספר בני האדם דוברי אספרנטו בבית, בעוד שסדן דיבר על מספר המשפחות.
חוץ מזה ,האם התבקשת לשמור את דבר ההרצאה בסוד?
 

מיכי 10

Member
קראתי, אבל שוב טרודה מאד כל היום, ורצה מדבר חשוב אחד לאחרים.

אשתדל להתייחס בערב, אולי אכתוב חלק כאן וחלק בפרטי.
 

מיכי 10

Member
לא נראה לי מתאים לבקש

מאת חברנו צבי תקציר מההרצאה שלו. הוא נתן אותה במסגרת מחלקתית באוני'.
לוּ היה מעוניין בכך, בוודאי היה אומר לי אתמול, כששאלתי אם הוא מרשה לי לדווח. או שהיה כותב לי על כך היום, תוך כדי ההתכתבויות שלנו.

ברור שאת ההרצאה לא אוכל לסכם בעצמי. אבל אני יכולה לציין כמה נקודות, אשר אליהן שמתי לב במיוחד;
אני לא יודעת מה קדם למה; אם ההשוואה האקדמית שעושה צבי בין שתי השפות - אספרנטו ויידיש - שבשתיהן הוא שולט היטב. או הצורך האישי שלו ושל ילנה בשפה משותפת ביניהם, שאינה שפת האם של אף אחד מהם.
אגב, הוא כבר התחיל ללמוד רוסית, אעפ"י שהיא שפה קשה בעיניו (מסכימה איתו).

מהשאלון התרשמתי שצבי מתעניין במיוחד במשפחות שבהן בני המשפחה דוברים ביניהם יידיש ואספרנטו.
כלומר, מעניין אותו אם בני זוג מדברים ביניהם ו/או עם ילדיהם באחת השפות האלה ובאיזו, או בשתיהן. ואם הם מלמדים את ילדיהם לדבר בהן מלידה או לא.
נראה לי שיש לו מסקנה שגם במשפחות שמדברים עם הילדים ביידיש או באספרנטו, לרוב רק אחד מההורים מדבר עם הילד בשפה זו. ולפעמים אחרי כמה שנים כבר לא כל כך מקפידים על כך.

יתכן שאתה צודק, ולא הבנתי נכון. כלומר, יכול להיות שהנתונים של קורסטי מתייחסים למספר האנשים הדוברים אספרנטו או יידיש מלידה, ולא למספר המשפחות שבהן יש ילדים denaskaj.

לא נתבקשתי לשמור סוד ולא ניסיתי.
 

מיכי 10

Member
תיקון קל וחשוב לי.

&nbsp
קיבלתי מייל תודה מצבי, אשר אליו ואל ילנה שלחתי הבוקר קישור לדיווח ואת התמונה שבה צילמתי אותם.
&nbsp
הוא ביקש לתקן רק טעות מצערת אחת שלי: ששמו של החברותא שלו אינו יעקב, אלא משה.
והוסיף לידיעתי שאבא שלו הוא ראש ישיבה חרדית ליטאית בירושלים, ואמו סופרת ידועה.
צבי בקשר עם כל משפחתם המורחבת.
&nbsp
&nbsp
 
למעלה