הייתי היום אצל הפסיכיאטרית...
פעם בחודש אני הולכת בשביל מעקב אחר הכדור שאני נוטלת. סיפרתי לה על המתרחש בחיי והיא הגיעה למסקנה שאני על סף התמוטטות (כאילו שלא ידעתי את זה בעצמי...) ושאם לא אקח את עצמי בידיים ואתחיל ללכת לישון בשעות סבירות אני עלולה להיפגע לצמיתות. אני יודעת. מרגישה שהמוח שלי כבר לא מה שהיה. מרגישה את חוסר התשוקה לחיים. מרגישה שנמאס. שום דבר חוץ מהאינטרנט כבר לא מעניין אותי כמעט, ויש לי פוטנציאל התמכרותי לא קטן, במיוחד לדברים שפוגעים בי. ועכשיו פגעתי בחברה טובה. אמרתי משהו שלא הייתי צריכה להגיד. היא נפגעה וכמובן אמרה לי את זה. מיהרתי להתנצל בכל פה, אבל זה לא עזר, היא לא סולחת, ואני, שמעדיפה לפגוע בעצמי לפני שאפגע במישהו אחר, כמובן שלא התכוונתי לפגוע בה, במיוחד לא בה, הולכת ומענישה את עצמי בסימום ע"י אוכל ובכל השיטות ההרסניות שאני מכירה ומנסה על עצמי. רע לי עכשיו וכואב לי הראש משהו פחד. איך אפשר לבקש סליחה בלי לעשות מעצמי שטיח? פשוט לומר: "טעיתי, סליחה" בלי כל הדרמה שמסביב? למה מתחשק לי עכשיו לפגוע בעצמי? (אל תדאגו, לא הולכת לעשות שום דבר קיצוני) לאלוהים הפתרונים.
פעם בחודש אני הולכת בשביל מעקב אחר הכדור שאני נוטלת. סיפרתי לה על המתרחש בחיי והיא הגיעה למסקנה שאני על סף התמוטטות (כאילו שלא ידעתי את זה בעצמי...) ושאם לא אקח את עצמי בידיים ואתחיל ללכת לישון בשעות סבירות אני עלולה להיפגע לצמיתות. אני יודעת. מרגישה שהמוח שלי כבר לא מה שהיה. מרגישה את חוסר התשוקה לחיים. מרגישה שנמאס. שום דבר חוץ מהאינטרנט כבר לא מעניין אותי כמעט, ויש לי פוטנציאל התמכרותי לא קטן, במיוחד לדברים שפוגעים בי. ועכשיו פגעתי בחברה טובה. אמרתי משהו שלא הייתי צריכה להגיד. היא נפגעה וכמובן אמרה לי את זה. מיהרתי להתנצל בכל פה, אבל זה לא עזר, היא לא סולחת, ואני, שמעדיפה לפגוע בעצמי לפני שאפגע במישהו אחר, כמובן שלא התכוונתי לפגוע בה, במיוחד לא בה, הולכת ומענישה את עצמי בסימום ע"י אוכל ובכל השיטות ההרסניות שאני מכירה ומנסה על עצמי. רע לי עכשיו וכואב לי הראש משהו פחד. איך אפשר לבקש סליחה בלי לעשות מעצמי שטיח? פשוט לומר: "טעיתי, סליחה" בלי כל הדרמה שמסביב? למה מתחשק לי עכשיו לפגוע בעצמי? (אל תדאגו, לא הולכת לעשות שום דבר קיצוני) לאלוהים הפתרונים.
