הייתי היום אצל הרופאה שלי../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif
ואני מודאגת מאוד , סיפרתי לה שאני לא יושנת הרבה זמן אז בין השאר היא אמרה לי שזו יכולה להיות תחילתה של פסיכוזה או התקף פסיכותי וממש התעצבנתי כי א. אני עד היום משוכנעת שאני לא חולה ב. מאז שהשתחררתי מהאישפוז האחרון אני לא יושנת בלילה אז מה חצי שנה אני בתחילתו של התתקף ג. אם לא הייתי בן אדם חזק ממזמן הייתי מתאבדת אחרי מה שהרגשתי באישפוז האחרון אז מה הם עוד פעם רוצים להרוס לי את החיים ואני יודעת שהם "רק עושים את העבודה שלהם" אבל העבודה שלהם מטריפה אותי , מפחידה ומתסכלת אותי ברמה איך אפשר לחיות בצל כזה בא לי לברוח לחדרה ולחיות שם בשקט מי צריך את כל הכאב ראש הזה , כדורים , אישפוזים , זה מטורף פשוט מטורף מי שהמציא את הפסיכיאטריה , לא נראה לי שכוונותיו היו טהורות , די באמת הפעם לא נראה לי שאני אעמוד בעוד בלאגן מהסוג הזה בפעם האחרונה שעברתי את זה ממש מתתי מבפנים וראו את זה גם בתמונות את החוסר חיים , את הרצון שלי להסתיר את זה לשחק אותה הכול בסדר ואני נחמדה לרופאה משתפת איתה פעולה כשבא לי לצרוח שום פסיכוזה ושום התקף זה שום דבר ובטח לא סימן לתחילתה של מחלה אבל "מה אני יודעת" אני רק החולה , נכון ? אז זהו שלא אני מבינה בפירוש שאני יכולה להבין בעצמי אם אני חולה או לא אבל אני נמצאת במצב לא נעים מול הרופאה מה אני אגיד לה גברת את במקצוע הלא נכון "אני לא חולה!!!!" עזבו אותי בשקט מהטירוף שלכם , תנו לי לחיות , ואני משחקת אותה נחמדה כן את הרופאה את מבינה אבל זה לא ככה אני מרגישה שאני כמו שא מובל לטווח אז מה יקרה בעוד חודשיים שלוש מה היא תגיד לי אז טעינו ? צדקנו? הכול באוויר , התחשק לי לצרוח לה אין פה שום סימן למחלה אבל לא אני אמורה להיות החולה שלא מבינה כלום והיא הרופאה שמיניסיונה אלו סימנים למחלה והיא דיברה גם עם אבא שלי אז היא בטח סיפרה לו את התרשמותה בתור רופאה ואבא שלי רק מהפחד שלו יקצין את המצב ואיכשהוא יגרום לי להילחץ יותר ולדאוג יותר ואולי להביא את עצמי למצב של אישפוז אבל לא הפעם אני לא אוותר הפעם אני אתייעץ עם עו"ד מומחה ואבוא מוכנה ולהורים שלי אני לא אוותר אם הם רק יגרמו לי להרגיש מאויימת אני פשוט יעבור לחדרה ואתרחק מהם לעולמים.
ואני מודאגת מאוד , סיפרתי לה שאני לא יושנת הרבה זמן אז בין השאר היא אמרה לי שזו יכולה להיות תחילתה של פסיכוזה או התקף פסיכותי וממש התעצבנתי כי א. אני עד היום משוכנעת שאני לא חולה ב. מאז שהשתחררתי מהאישפוז האחרון אני לא יושנת בלילה אז מה חצי שנה אני בתחילתו של התתקף ג. אם לא הייתי בן אדם חזק ממזמן הייתי מתאבדת אחרי מה שהרגשתי באישפוז האחרון אז מה הם עוד פעם רוצים להרוס לי את החיים ואני יודעת שהם "רק עושים את העבודה שלהם" אבל העבודה שלהם מטריפה אותי , מפחידה ומתסכלת אותי ברמה איך אפשר לחיות בצל כזה בא לי לברוח לחדרה ולחיות שם בשקט מי צריך את כל הכאב ראש הזה , כדורים , אישפוזים , זה מטורף פשוט מטורף מי שהמציא את הפסיכיאטריה , לא נראה לי שכוונותיו היו טהורות , די באמת הפעם לא נראה לי שאני אעמוד בעוד בלאגן מהסוג הזה בפעם האחרונה שעברתי את זה ממש מתתי מבפנים וראו את זה גם בתמונות את החוסר חיים , את הרצון שלי להסתיר את זה לשחק אותה הכול בסדר ואני נחמדה לרופאה משתפת איתה פעולה כשבא לי לצרוח שום פסיכוזה ושום התקף זה שום דבר ובטח לא סימן לתחילתה של מחלה אבל "מה אני יודעת" אני רק החולה , נכון ? אז זהו שלא אני מבינה בפירוש שאני יכולה להבין בעצמי אם אני חולה או לא אבל אני נמצאת במצב לא נעים מול הרופאה מה אני אגיד לה גברת את במקצוע הלא נכון "אני לא חולה!!!!" עזבו אותי בשקט מהטירוף שלכם , תנו לי לחיות , ואני משחקת אותה נחמדה כן את הרופאה את מבינה אבל זה לא ככה אני מרגישה שאני כמו שא מובל לטווח אז מה יקרה בעוד חודשיים שלוש מה היא תגיד לי אז טעינו ? צדקנו? הכול באוויר , התחשק לי לצרוח לה אין פה שום סימן למחלה אבל לא אני אמורה להיות החולה שלא מבינה כלום והיא הרופאה שמיניסיונה אלו סימנים למחלה והיא דיברה גם עם אבא שלי אז היא בטח סיפרה לו את התרשמותה בתור רופאה ואבא שלי רק מהפחד שלו יקצין את המצב ואיכשהוא יגרום לי להילחץ יותר ולדאוג יותר ואולי להביא את עצמי למצב של אישפוז אבל לא הפעם אני לא אוותר הפעם אני אתייעץ עם עו"ד מומחה ואבוא מוכנה ולהורים שלי אני לא אוותר אם הם רק יגרמו לי להרגיש מאויימת אני פשוט יעבור לחדרה ואתרחק מהם לעולמים.
