הייתי היום בשיעור ראשון

הדס100

New member
הייתי היום בשיעור ראשון

היי כולם, אני הדס בת 23... הייתי היום בשיעור יוגה ראשון. היו בשיעור מעט אנשים יחסית- כ3-4. המורה היתה נחמדה והנחתה יה, אבל לא יודעת למה... יצאתי בתחושת אכזבה מסויימת. כאילו ציפיתי שזה יעשה לי משהו גדול יותר, שאני ארגיש מיד שינוי. במקום זה מצאתי את עצמי משוטטת במחשבות, לכל מיני דברים אחרים, תוהה מדוע אנחנו יושבים בכל מיני צורות, והכי פדיחו תשבסוף השיעור נרדמתי... (היא כיבתה את האור ואמרה לנו לשכב על המיזרון.. חחח...) מה דעתכם? כדאי לי לנסות עוד שיעור ולקוות שזה ישתפר או לוותר על זה? כי אני ממש מרגישה שאני צריכה משהו שירגיע אותי קצת- יש לי חיים עמוסים ביותר.
 
הדס יקרה!

מן הראוי תחילה לברר עם עצמנו מה אנו מעוניינים להשיג בכל דבר וכמובן גם ביוגה. את כותבת כי יצאת מהשיעור באכזבה מסויימת. שאלי את עצמך מדוע? האם ציפית להגיע ל"הארה"? האם המורה, אולי, לא תאמה את דמות הגורו שיצרת בדמיונך? לאיזה שינוי ציפית? לדעתי, אם תבחני את העובדות, תגלי דווקא שהישגת מטרה חשובה מאד לשמה הגעת: "אני צריכה משהו שירגיע אותי קצת..." ואכן נרדמת בשיעור, ואני יכולה, כמורה לכתוב לך שאין לך בכלל מה "להתפדח". את בחברה טובה מאד. הרבה מאד אנשים נרדמים בסוף שיעורי היוגה. זו דווקא ראייה טובה לכך שהצלחת להביא את גופך להרפיה. כמו כן, ה"נדידה המחשבתית" אופיינית מאד, במיוחד בהתחלה. הפסוק הראשון בסוטרות של פאטאנג'אלי (אחרי: "ועכשיו הוראת היוגה") אומר כי: "יוגה היא הגבלה של תנודות ההכרה". זאת אומרת שזה היעד וזה אומר כמובן שבאופן טבעי ישנן תנודות רבות בהכרה, הכוללות, כמו שקרה גם לך," שיטוט במחשבות". זה בסדר וזה קורה, ואם תחליטי להמשיך לעסוק ביוגה, קחי בחשבון שזה יקרה עוד המון עד שתצליחי להגיע לשקט הולך ומתרחב בהכרה. אבל זה בהחלט יעד שכדאי לשאוף אליו. בהצלחה בהמשך הדרך!
 

סטיוויה

New member
נראה לי ש

תני לזה זמן... ואיזה כיף לך שנרדמת בסוף השיעור
 
למעלה