הייתי ואינני עוד

הייתי ואינני עוד

אני לא רוצה לדבר לחלוק איתך את כאביי לא לשתף אותך בעול שעל כתפיי מה שלא תאמרי כלום כבר לא יקל עליי גם לא נגיעה רכה חיבוק או נשיקה. רוצה פשוט לגמור, את ליבי לסגור להשאיר אותך מאחור ולעולם שוב לא לחזור. זה התחיל נפלא, העולם חייך אליי הכול הלך חלק, הייתי כה חזק וכשאת הגעת סגרתי את המעגל הרגשתי את טעם החיים הכול היה מדהים. ועכשיו אני חנוק נטוש, חלוש, מחוק בין משקה לעוד זריקה עטוף במועקה זכרונות משותפים לרגע לא מרפים זה כואב וזה אוכל למה לחיות לעזאזל. זוכר את הרגעים שהכול היה מושלם כל כך נוצר עולם חדש נטול כל ספק או חשש ותוך שלוש שנים הכול קרס ונהרס בין שקרים וטעויות בין אהבה והקרבות. עכשיו אני בוחר פשוט לוותר לשים סוף לפחדים ללילות קרים לנטוש מתוך בחירה כבר אין טוב ואין רע את עצמי לקבור אז הכאב כבר יעבור. וכשימצאו אותי ועל פני הקפואות חיוך רוצה רק שתדעי שהיית האחרונה במחשבתי ראיתי את דמותך נשקפת אלי מתוך האפילה לוקחת את ידי מסירה את הקללה את מבינה, הייתי ואינני עוד.
 

קוקי500

New member
ניראה יותר

שזה יותר אתה ופחות היא וזה עצוב ניתן להרגיש בהמון עצב בשיר הזה החוסר יכולת לשתף בטוח ומוגן ויחד עם זאת חשוף לכאב לבד.. אני נהנית לקרוא אותך טיפטפון ומקווה שבפנים פחות עצוב לך מאשר בשיר הזה...
 

ב ן ח ו ר י ן

Member
מנהל
כשדוחים אותך....

זה אולי התחושה הכי קשה שיש, אבל תמיד אפשר למצוא גם כאלו שמקבלים אותך ואז הכל מסתדר.
 
למעלה