תגיד, אתה נמצא אצלי בראש?
תמיד, אבל תמיד אני שואלת את עצמי כמה זמן היא בכתה עד ששמעתי (חוץ מבלילה, שאז אני יודעת שכל נשימה חריגה שלה מקפיצה אותי מיד), אני שואלת את עצמי כמה היא היתה רעבה עד שקלטתי (אחרי שלתומי אולי בלבלתי את זה עם עיפות), אני שואלת את עצמי אם קר לה או חם לה ואני לא מבינה, אם כואב לה משהו ואני לא שמה לב, אבל הכי גרוע- אני אף פעם לא יודעת אם הווליום בטלוויזיה חזק לה מדי או חלש לה מדי, ואם כשאני מדברת לה ליד האוזן זה נשמע לה כמו צעקה, או שזה בסדר... (ואני גם לא יודעת עד כמה המרק שלי טעים לה...)
