הייתי עכשיו

orensany

New member
הייתי עכשיו

בבית קברות..אבא של מישהי מהעבודה שלנו מת והלכנו "לחלוק לה כבוד" לעזאזל כמה שאני שונא בתי קברות!!! תמיד שאני מגיע לשם אני מתחיל בסדרה ארוכה ארוכה של הומור שחור על המקום לכל מי שמוכן לשמוע ואז כשמגיעים לקבר אני משתתק כולי ונהיה מופנים מקווה שזה יעבור לי עד הערב כי יש מסיבה גדולה...אני ניצב אל מול הקבר וגופי זועק בהלה אומרים כי נצח נמצא קיים היכן. תאמרי לי היכן בכדי שאדע, בכדי שכאשר אעבור לידו לא אפספס ובקבר אטמן ללא ברירה
 

ש ו נ י

New member
תאמין שאני בת 33 ומתו לי סבא וסבתא

ואפפעם לא הייתי בבית קברות? איכס! פעם הייתי באיזה קורס שאחת המשימות היתה להיות כמה שעות בבית קברות, ולא הודיעו לנו מראש שאנחנו הולכים לשם ואני באינטואיציה הרגשתי שאנחנו הולכים לאיזה מקום לא טוב ולא הגעתי באותו היום והערמתי כל מכשול אפשרי כדי לפספס ולאחר... היתה לי הרגשה שאנחנו עומדים ללכת לאיזה מקום שאני לא רוצה להיות בו הנצח פה אגב אין מצב שתפספס!
נשיקיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
 

dor132

New member
היי

למה לא ללכת לבית הקברות:)? ברוב המקרים זה הפחד. כל מקום שיש בו מתים הוא מקום מרתיע כי אנשים יודעים שהסוף שלהם יהיה אותו דבר ולכן הם נרתעים. במקום לפחד עדיף לנסות ולהבין. ככה הפחד יעלם. (דעתי בלבד)
 

אנילה1

New member
לפעמים אני הולכת לבקר עם אחי

את הקברים של אמי דודי ודודתי, כי הם קבורים בשכנות. זה לא משנה לי כלום. להלוויות לרוב אני לא הולכת, ואם כן אז אני די מתנתקת מזה. לי כל הטקסיות של האבל לא משנה בכלום. אבל היא טובה לאבלים.
 

ש ו נ י

New member
מה הקטע באמת? כאילו... מה זה בעצם

נותן לנו, או לנפטר/ת ללכת? אני לא אומרת ביום השנה או משהו, כשמבחינה דתית יש לזה משמעות ככה, בכללי - מה הקטע? אני אין לי שום צורך/דחף בעולם ללכת ולבקר בקבר של אפחד ממילא נמות מתישהו נכון? כמו שאומר ידיד מתוק שלי - "החיים הוא המחלה הסופנית הנפוצה ביותר שיש"; עובדה! ראית מישהו שיצא מהם חי? סתם עושה לי מחשבות כל מיני וממילא אני מספיק חושבת על החיים והמוות כל הזמן וממילא מספיק לי דיקי משלי, אני לא צריכה תוספות אז מה הקטע?
 
למעלה