הייתי רוצה לפגוש את היטלר או להצטרף לחמאס
כותרת כפי שיש לפוסט הזה, היתה יכולה לזעזע ואולי עפילו מזעזעת היא את האנשים שהעיניים שלהם נולפות עליה.. אך יש המשך על מתחת לכותרת זו. מי שקרא את הפוסטים הקודמים שלי יכול אולי בערך להבין למה.. אך אני לא חושב שיש די מילים להסביר מה עובר עלי, מה קרה לי וכמה חוסר צדק יש במדינה זו. לפעמים צריך להיות שם, או להיות אותו אדם.. בשביל להבין. יחד עם כל שאר הדברים סימפטומים וכו' שמציקים, ציינתי שאינ לא ישן, ואם אני כן מצליח להירדם זה למעט מאוד זמן, ושינה מאוד לא מספקת, שינה שבורה, שמלווה בשעות של ניסיונות להירדם עם רעד פנימי של הגוף לפני שאני בעצם מצליח להירדם. אך האמת היא שאני כבר לא כל כך בטוח שאני רוצה להירדם, או שאני חולם על זאת שהכניסה אותי לכל המצב הזה, או שאני חולם חלומות שאני לא יכול לשלוט עליהם (להבדיל מפעם), החלומות שלי רחוקים מלהיות חלומות רגילים, או חלומות מהנים.. החלומות שלי כיום הם רק עוד צעד של הבנה להבין עד כמה שנדפקתי וכמה שהנזק הוא גדול. אני יודע איך כל זה התחיל, זה התחיל מכך שהמדינה וגורמים פסיכיאטרים צידדו בבחורה אל נגדי. בחורה שאני הייתי צריך ממזמן ממזמן להתרחק ממנה, ואף לבקש אני צו הרחקה ממנה לפני שכל זה התחיל. מצד שני, אני באמת מאמין שאולי היה עדיף שלעולם לא הייתי מכיר אותה, ואם כבר הכרתי אותה, חבל מאוד שפיתחתי איתה מערכת יחסים. חבל מאוד!. כי את דמי לא ינקמו, אפילו לא אני עצמי. ואין שיעור כואב ונורא שעוד קצת או הרבה זמן היא תלמד. במציאות שלנו אנשים כמוה שורדים ונהנהים מכל ההטבות. הרי איך הכל התחיל?? הייתי הגבר הראשון שאי פעם עזב אותה, וגירש אותה מחייו, שלא רדף אחריה והתקשר אליה כל הזמן, הייתי הגבר הכי טוב אליה והכי נאמן והכי כל הדברים הכי טובים, שבחר בלא להמשיך להיות עם בחורה כזאת, לא להמשיך לסלוח לבחורה כזאת. הייתי הגבר שהעיז לפנות אל אביה ולהגיד לו שהיא צריכה עזרה, ובכך סיימתי את כל אותה תקופה. אך לא רק שהכחישה הכל בפני אביה, היא גם מצאה נקמה, ופנתה אל חברתה שמקושרת אל המשטרה, והעלילה עלי כל מיני דברים, שמפה לשם הובילו אותי להתאשפז בבית חולים למשוגעים. הרי, מספיק שאתה אומן, ויש לך דימיון פורה, ושאתה מאוד רגיש, מספיק כל זה ולא יותר בשביל פסיכיאטר, להחליט על אישפוזך. וכך היה, ומשם הדרך די ברורה. במקרה שלי.. זה לא האישפוז שם שדפק אותי, זה הכדורים שנתנו לי. וצר לי, אך מה שאני לא מבין זה בתור אדם אמיתי, שאוהב לנגן על גיטרה, לעשן פה ושם חשיש, לצייר, לראות סרטים, אינו אלים, והאמת שעוד הרבה דברים טובים בו, - חלומיים. אני לא מבין למה דווקא לאשפז אדם הזה. היא שקרנית די טובה, אך היו נותנים לי את ההזדמנות והייתי מוכיח להם, היא מקליט אותה מבלי שתדע ואז חושף את זה בכדי להגן על עצמי מהאפילה שהיא רצתה להכניס אל חיי. אני לא מבין איך בחורה בת 25 שמדחיקה כל חייה, משקרת כל חייה, ששכבה עם מעל 550 גברים, והתחילה בגיל 14... לא מבין למה דווקא אני הוא זה שיש היה לאשפז. מלבד זאת, לקחה היא גם סמים, עישונים, ועוד אבל לי לא ידועים בפרטים.. ועוד משהו שמצער אותי מידי יום ויומו, היא רואה הזיות, כל הזמן, ללא הפסקה, "יושב איתך עוד משהו בחדר - עכשיו ברגע זה, כשאני והיא שוכבים עירומים במיטה, - היא ??? שפויה???? גמדים ירוקים תוקפים אותה, רגע לא בעצם עכשיו הם יושבים מעשנים איתה, ולשים את ההזיות בצד, היא שומעת רעשים!!! היא נפרדנו, אנחנו לא מדברים, מה את מתקשרת לשאול אותי אם אני מטייל לך מחוץ לחלון.... יש עוד הרבה פרטים שאני יכול לציין על הרוצחת בהכחשה הזאת, אבל זה עושה לי לא טוב, עושה לי לא טוב, שנענשתי עונש כה גדול, רק בגלל שאהבתי בחורה.. ועוד איזה אהבה.. אהבה גדולה.. אהבה שמעולם לא הצלחתי אך תמיד רציתי.. תמיד רציתי לאהוב כמו שאהבתי אותה, כמה הישגים אישיים היו לי.. שהדהימו אותי אפילו.. רמת הנאמנות של לא להסתכל על בחורות אחרות, ולא לדבר, רמת נאמנות של לא לחשוב ולא לדמין , של לתת רק אמת ללא פעם אחת של משהו אחר, פשוט משהו מדהים. ובכלל עם עצמי בזמן שאיתה וגם אחרי שנפרדנו לעולם לא הרגשתי כל כך שלם, מעולם לא היו לי הישגים כאלו, אחרי שנים שפרידות פשוט לא עשו לי טוב, סוף סוף הייתי מוכן להיפרד והייתי שלם עם זה. ותראו מה המדינה עשתה לי אשפזו אותי. דפקו לי את הבריאות ואת המוח.. ואותה בחורה.. היא חופשיה.. להמשיך להזד..... לשקר ולהסתמם, להפיץ את השקרים שלה ולעולם לא להיתפס.. ואני.. מה נשאר ממני, אני לא מצליח לעשות כלום חוץ מלשבת לראות סרטים ולעשן סיגריות. ואיך שהייתי מגנן וחושב מוסיקלית או איך שהייתי מצייר וכל מערך האומנות הכל הלך לזבל.. על בריאות וסימפטומים וכל מיני כאלו.. ..בכלל אין לי כח לציין עכשיו שוב... כי אין יותר נמוך מזה.. ואני מרגיש שאני דפוק את הראש בריצפה.. ולעלות למעלה אין דרך, אין שום תרופה או תשובה.. נשאר לי רק לשכב על הריצפה.. ולהבין בפעם המיליון עד כמה שלא הוגנת המדינה וכמה ששוטרים אינם יודעים לעשות את עבודתם.. וכמה שפסיכיאטר זה בעצם בדיחה.. יש לי עוד הרבה מה להגיד אבל אמת שאין בשביל מה.. אף אחד לא יעשה כלום, ובחיים לא תהיה תשובה. בגלל כל זה הייתי רוצה לפגוש את היטלר, או מישהו כמוהו.. לחמם אותו ושישרוף את המדינה, ושיעשה טובה שיתחיל בבתי כנסת, כי גם ההוא כל יכול, גם זאת בדיחה..בדיחת קרש. אבל היטלר מת אז אין בשביל מה.. אז החמאס.. זאת התשובה היחידה.. להתלבש בשחור עם חגורה יפה יפה, גדולה מאוד ואולי גם קצת כבדה!?!? ולהכות בחזרה, להכות במדינה, לקחת אלפי טמאים כנקמה על נשמה אחת טובה שנקלחה. אך זה לא יקרה, כך זה אף פעם לא היה, צדק זה לא חלק מן ההויה. סתם משאלה.
כותרת כפי שיש לפוסט הזה, היתה יכולה לזעזע ואולי עפילו מזעזעת היא את האנשים שהעיניים שלהם נולפות עליה.. אך יש המשך על מתחת לכותרת זו. מי שקרא את הפוסטים הקודמים שלי יכול אולי בערך להבין למה.. אך אני לא חושב שיש די מילים להסביר מה עובר עלי, מה קרה לי וכמה חוסר צדק יש במדינה זו. לפעמים צריך להיות שם, או להיות אותו אדם.. בשביל להבין. יחד עם כל שאר הדברים סימפטומים וכו' שמציקים, ציינתי שאינ לא ישן, ואם אני כן מצליח להירדם זה למעט מאוד זמן, ושינה מאוד לא מספקת, שינה שבורה, שמלווה בשעות של ניסיונות להירדם עם רעד פנימי של הגוף לפני שאני בעצם מצליח להירדם. אך האמת היא שאני כבר לא כל כך בטוח שאני רוצה להירדם, או שאני חולם על זאת שהכניסה אותי לכל המצב הזה, או שאני חולם חלומות שאני לא יכול לשלוט עליהם (להבדיל מפעם), החלומות שלי רחוקים מלהיות חלומות רגילים, או חלומות מהנים.. החלומות שלי כיום הם רק עוד צעד של הבנה להבין עד כמה שנדפקתי וכמה שהנזק הוא גדול. אני יודע איך כל זה התחיל, זה התחיל מכך שהמדינה וגורמים פסיכיאטרים צידדו בבחורה אל נגדי. בחורה שאני הייתי צריך ממזמן ממזמן להתרחק ממנה, ואף לבקש אני צו הרחקה ממנה לפני שכל זה התחיל. מצד שני, אני באמת מאמין שאולי היה עדיף שלעולם לא הייתי מכיר אותה, ואם כבר הכרתי אותה, חבל מאוד שפיתחתי איתה מערכת יחסים. חבל מאוד!. כי את דמי לא ינקמו, אפילו לא אני עצמי. ואין שיעור כואב ונורא שעוד קצת או הרבה זמן היא תלמד. במציאות שלנו אנשים כמוה שורדים ונהנהים מכל ההטבות. הרי איך הכל התחיל?? הייתי הגבר הראשון שאי פעם עזב אותה, וגירש אותה מחייו, שלא רדף אחריה והתקשר אליה כל הזמן, הייתי הגבר הכי טוב אליה והכי נאמן והכי כל הדברים הכי טובים, שבחר בלא להמשיך להיות עם בחורה כזאת, לא להמשיך לסלוח לבחורה כזאת. הייתי הגבר שהעיז לפנות אל אביה ולהגיד לו שהיא צריכה עזרה, ובכך סיימתי את כל אותה תקופה. אך לא רק שהכחישה הכל בפני אביה, היא גם מצאה נקמה, ופנתה אל חברתה שמקושרת אל המשטרה, והעלילה עלי כל מיני דברים, שמפה לשם הובילו אותי להתאשפז בבית חולים למשוגעים. הרי, מספיק שאתה אומן, ויש לך דימיון פורה, ושאתה מאוד רגיש, מספיק כל זה ולא יותר בשביל פסיכיאטר, להחליט על אישפוזך. וכך היה, ומשם הדרך די ברורה. במקרה שלי.. זה לא האישפוז שם שדפק אותי, זה הכדורים שנתנו לי. וצר לי, אך מה שאני לא מבין זה בתור אדם אמיתי, שאוהב לנגן על גיטרה, לעשן פה ושם חשיש, לצייר, לראות סרטים, אינו אלים, והאמת שעוד הרבה דברים טובים בו, - חלומיים. אני לא מבין למה דווקא לאשפז אדם הזה. היא שקרנית די טובה, אך היו נותנים לי את ההזדמנות והייתי מוכיח להם, היא מקליט אותה מבלי שתדע ואז חושף את זה בכדי להגן על עצמי מהאפילה שהיא רצתה להכניס אל חיי. אני לא מבין איך בחורה בת 25 שמדחיקה כל חייה, משקרת כל חייה, ששכבה עם מעל 550 גברים, והתחילה בגיל 14... לא מבין למה דווקא אני הוא זה שיש היה לאשפז. מלבד זאת, לקחה היא גם סמים, עישונים, ועוד אבל לי לא ידועים בפרטים.. ועוד משהו שמצער אותי מידי יום ויומו, היא רואה הזיות, כל הזמן, ללא הפסקה, "יושב איתך עוד משהו בחדר - עכשיו ברגע זה, כשאני והיא שוכבים עירומים במיטה, - היא ??? שפויה???? גמדים ירוקים תוקפים אותה, רגע לא בעצם עכשיו הם יושבים מעשנים איתה, ולשים את ההזיות בצד, היא שומעת רעשים!!! היא נפרדנו, אנחנו לא מדברים, מה את מתקשרת לשאול אותי אם אני מטייל לך מחוץ לחלון.... יש עוד הרבה פרטים שאני יכול לציין על הרוצחת בהכחשה הזאת, אבל זה עושה לי לא טוב, עושה לי לא טוב, שנענשתי עונש כה גדול, רק בגלל שאהבתי בחורה.. ועוד איזה אהבה.. אהבה גדולה.. אהבה שמעולם לא הצלחתי אך תמיד רציתי.. תמיד רציתי לאהוב כמו שאהבתי אותה, כמה הישגים אישיים היו לי.. שהדהימו אותי אפילו.. רמת הנאמנות של לא להסתכל על בחורות אחרות, ולא לדבר, רמת נאמנות של לא לחשוב ולא לדמין , של לתת רק אמת ללא פעם אחת של משהו אחר, פשוט משהו מדהים. ובכלל עם עצמי בזמן שאיתה וגם אחרי שנפרדנו לעולם לא הרגשתי כל כך שלם, מעולם לא היו לי הישגים כאלו, אחרי שנים שפרידות פשוט לא עשו לי טוב, סוף סוף הייתי מוכן להיפרד והייתי שלם עם זה. ותראו מה המדינה עשתה לי אשפזו אותי. דפקו לי את הבריאות ואת המוח.. ואותה בחורה.. היא חופשיה.. להמשיך להזד..... לשקר ולהסתמם, להפיץ את השקרים שלה ולעולם לא להיתפס.. ואני.. מה נשאר ממני, אני לא מצליח לעשות כלום חוץ מלשבת לראות סרטים ולעשן סיגריות. ואיך שהייתי מגנן וחושב מוסיקלית או איך שהייתי מצייר וכל מערך האומנות הכל הלך לזבל.. על בריאות וסימפטומים וכל מיני כאלו.. ..בכלל אין לי כח לציין עכשיו שוב... כי אין יותר נמוך מזה.. ואני מרגיש שאני דפוק את הראש בריצפה.. ולעלות למעלה אין דרך, אין שום תרופה או תשובה.. נשאר לי רק לשכב על הריצפה.. ולהבין בפעם המיליון עד כמה שלא הוגנת המדינה וכמה ששוטרים אינם יודעים לעשות את עבודתם.. וכמה שפסיכיאטר זה בעצם בדיחה.. יש לי עוד הרבה מה להגיד אבל אמת שאין בשביל מה.. אף אחד לא יעשה כלום, ובחיים לא תהיה תשובה. בגלל כל זה הייתי רוצה לפגוש את היטלר, או מישהו כמוהו.. לחמם אותו ושישרוף את המדינה, ושיעשה טובה שיתחיל בבתי כנסת, כי גם ההוא כל יכול, גם זאת בדיחה..בדיחת קרש. אבל היטלר מת אז אין בשביל מה.. אז החמאס.. זאת התשובה היחידה.. להתלבש בשחור עם חגורה יפה יפה, גדולה מאוד ואולי גם קצת כבדה!?!? ולהכות בחזרה, להכות במדינה, לקחת אלפי טמאים כנקמה על נשמה אחת טובה שנקלחה. אך זה לא יקרה, כך זה אף פעם לא היה, צדק זה לא חלק מן ההויה. סתם משאלה.