הייתי רוצה לקרוא מה דעתכם על זה "התבוננות"
כך קראתי לקטע התבוננות. התבוננות (וזה גם בקשר לדודו טופז) מתוך ההתבוננות בואי נראה מה אני לומדת. אני רואה ששום דבר לא אותו הדבר כשאני נכנסת לעובי הקורה. אדם שחשבתי שהוא שמח נראה פתאום עצוב. אדם שנראה משכיל מתברר שחסר לו הרבה ידע בדברים אחרים. אדם טיפש מתגלה כאחד שמבין בדברים. אדם שונא רואים שהכאב עמוק בליבו עושה מלבה את השנאה שזורמת בתוכו. ואיך הגעתי לזה. אני בוחנת את מקרה "דודו טופז" מכיוון שהוא מתוקשר וידוע לכולם ורבות דובר בו ועוד ידובר, פרשה כואבת לכולם לעצמו ולסביבה. כל אחד שיבחן בתוכו אם לא היו לו רגעים שרצה להעלים מישהו אחר, או לגרום לו לסבול. נכון שלא כמו דודו טופז לא עשינו את זה כי שמרנו לעצמנו את היצר שצץ לו. היצר הרע. דודו טופז לקח את זה רחוק. הטשטשו לו קוי המותר והאסור. המפליא הוא שאנשים רבים מרגישים אליו סימפטיה, אמפטיה וזה למה? כי איכשהו הוא נכנס לאנשים ללב. הם ראו בגדולתו והם רואים אותו בנפילתו. אינני אומרת שהוא לא ראוי להענש. אבל כלא זה לא מה שיגרום לו לכפר על מעשיו, ההיפך אני חושבת שצריך למצוא לו עונש שיהיה הרבה יותר פרודוקטיבי (יעיל) ושיכנס לנשמה של האנשים הוא גרם להם לכל כך הרבה סבל . שיעשה דברים בשבילם ולמענם. כדי להבין עד כמה הוא התדרדר מוסרית. כי דודו טופז נחשב אדם חכם, הוא רק לא הבין עד הסוף לאן זה מגיע כלומר את ההשלכות של מה שהוא עשה. אני לא בא לנתח אותו אלא להראות את חולשתו כאדם. כן בן אדם מגיע באיזה שהוא שלב לחולשה כלשהי, ואם הוא עושה נזק לעצמו זה בסדר? מה שאני מנסה להגיד זה שכולנו צריכים להיות הרבה יותר סובלניים, ולחקור בתוך עצמנו לאן אנו מגיעים בתור חברה. גם נראה לי שבאמת הכל ונגמר בחינוך. למה לא מרחיבים את שיעור החינוך החברתי?, זה כל כך חשוב לחיים. לתת לכל אחד לחשוב ולהגיב בשיעורי חברה. ולא רק ביקורת הרסנית, אלא ביקורת בונה ועזרה הדדית אחד לשני. אם אנחנו מגיעים לכך שיש הרבה שחיתות ורוע בקרב העומדים בראשינו (ראה מקרה שר האוצר לשעבר) מעילות, אונס רמאות, לקיחת שוחד, העלמות כספים, ועוד ועוד.... האם זה לא אומר דרשנו איפה נכשלנו כחברה? הקנאות והשנאה באים ממקור של חוסר סיפוק למה לא מלמדים אותנו (וזה ניתן ללמידה) שאפשר להסתפק במועט. זה כל הסוד. איפה כל הנאורות? איפה כל הטכנולוגיה החדשה? מסתבר שזה כעין וכאפס מלימודי מוסר, רוחניות ואהבת עצמך והבריות. דודו טופז לא היה מסוגל לעשות את הדברים שעשה אם היה לו מוסר גבוה שבא מתוך חמלה, רחמים והסתפקות במועט. היצר הזה להתגבר על כולם, אני לפני כולם דבר שמעודדים אותו בחברה שלנו ומי שלא מגיע ראשון נכשל. ראו את השם הראשון בבידור למה עודדו את זה? לא ראו את הכתובת בקיר?. כל התחרויות של להגיע ראשון האם הם לא מעודדים את יצר השנאה, הנקמה, והקנאה??? בקיצור מה שאני מנסה להגיד שאנחנו צריכים יותר ויותר לדבר על איך לאהוב, איך להרגיש שזה בסדר איך שאנחנו. לעשות הרבה יותר דברים למען הזולת ולהיות פחות תחרותיים. התחרות לפי דעתי היא הורסת חלקות טובות בנשמה. ואם תחרות אז מקומות ראשונים יעשו עוד הרבה יותר דברים למען אחרים. הגאוה, החוסר סיפוק- כי זה שמועדדים הוא מקור לצרות, לאחריהם באים ומגיעים התסכול, המרירות, הנקמה ולאחר מכן מגיעים, המעילות הרצון והמעשה של להרביץ לאחרים והאונס. השליטה העצמית – זה מה שנעודד ונטפח ולא את השליטה על אחרים – שזה מה שמביא לסבל. נתחזק ונתאמץ למען עצמנו ואחרים. נטפח את החמלה, נטפח את ההבנה, כי התבונה שתעשה אותנו מאושרים. וכל זה בא מהתבוננות והכניסה אל הפנימיות שלנו. כי בתוך ליבנו ונשמתנו אנו אנשים רחמנים וטובים וזה בדוק. ואם שרדתם עד כאן סימן שעניינתי אותכם????
כך קראתי לקטע התבוננות. התבוננות (וזה גם בקשר לדודו טופז) מתוך ההתבוננות בואי נראה מה אני לומדת. אני רואה ששום דבר לא אותו הדבר כשאני נכנסת לעובי הקורה. אדם שחשבתי שהוא שמח נראה פתאום עצוב. אדם שנראה משכיל מתברר שחסר לו הרבה ידע בדברים אחרים. אדם טיפש מתגלה כאחד שמבין בדברים. אדם שונא רואים שהכאב עמוק בליבו עושה מלבה את השנאה שזורמת בתוכו. ואיך הגעתי לזה. אני בוחנת את מקרה "דודו טופז" מכיוון שהוא מתוקשר וידוע לכולם ורבות דובר בו ועוד ידובר, פרשה כואבת לכולם לעצמו ולסביבה. כל אחד שיבחן בתוכו אם לא היו לו רגעים שרצה להעלים מישהו אחר, או לגרום לו לסבול. נכון שלא כמו דודו טופז לא עשינו את זה כי שמרנו לעצמנו את היצר שצץ לו. היצר הרע. דודו טופז לקח את זה רחוק. הטשטשו לו קוי המותר והאסור. המפליא הוא שאנשים רבים מרגישים אליו סימפטיה, אמפטיה וזה למה? כי איכשהו הוא נכנס לאנשים ללב. הם ראו בגדולתו והם רואים אותו בנפילתו. אינני אומרת שהוא לא ראוי להענש. אבל כלא זה לא מה שיגרום לו לכפר על מעשיו, ההיפך אני חושבת שצריך למצוא לו עונש שיהיה הרבה יותר פרודוקטיבי (יעיל) ושיכנס לנשמה של האנשים הוא גרם להם לכל כך הרבה סבל . שיעשה דברים בשבילם ולמענם. כדי להבין עד כמה הוא התדרדר מוסרית. כי דודו טופז נחשב אדם חכם, הוא רק לא הבין עד הסוף לאן זה מגיע כלומר את ההשלכות של מה שהוא עשה. אני לא בא לנתח אותו אלא להראות את חולשתו כאדם. כן בן אדם מגיע באיזה שהוא שלב לחולשה כלשהי, ואם הוא עושה נזק לעצמו זה בסדר? מה שאני מנסה להגיד זה שכולנו צריכים להיות הרבה יותר סובלניים, ולחקור בתוך עצמנו לאן אנו מגיעים בתור חברה. גם נראה לי שבאמת הכל ונגמר בחינוך. למה לא מרחיבים את שיעור החינוך החברתי?, זה כל כך חשוב לחיים. לתת לכל אחד לחשוב ולהגיב בשיעורי חברה. ולא רק ביקורת הרסנית, אלא ביקורת בונה ועזרה הדדית אחד לשני. אם אנחנו מגיעים לכך שיש הרבה שחיתות ורוע בקרב העומדים בראשינו (ראה מקרה שר האוצר לשעבר) מעילות, אונס רמאות, לקיחת שוחד, העלמות כספים, ועוד ועוד.... האם זה לא אומר דרשנו איפה נכשלנו כחברה? הקנאות והשנאה באים ממקור של חוסר סיפוק למה לא מלמדים אותנו (וזה ניתן ללמידה) שאפשר להסתפק במועט. זה כל הסוד. איפה כל הנאורות? איפה כל הטכנולוגיה החדשה? מסתבר שזה כעין וכאפס מלימודי מוסר, רוחניות ואהבת עצמך והבריות. דודו טופז לא היה מסוגל לעשות את הדברים שעשה אם היה לו מוסר גבוה שבא מתוך חמלה, רחמים והסתפקות במועט. היצר הזה להתגבר על כולם, אני לפני כולם דבר שמעודדים אותו בחברה שלנו ומי שלא מגיע ראשון נכשל. ראו את השם הראשון בבידור למה עודדו את זה? לא ראו את הכתובת בקיר?. כל התחרויות של להגיע ראשון האם הם לא מעודדים את יצר השנאה, הנקמה, והקנאה??? בקיצור מה שאני מנסה להגיד שאנחנו צריכים יותר ויותר לדבר על איך לאהוב, איך להרגיש שזה בסדר איך שאנחנו. לעשות הרבה יותר דברים למען הזולת ולהיות פחות תחרותיים. התחרות לפי דעתי היא הורסת חלקות טובות בנשמה. ואם תחרות אז מקומות ראשונים יעשו עוד הרבה יותר דברים למען אחרים. הגאוה, החוסר סיפוק- כי זה שמועדדים הוא מקור לצרות, לאחריהם באים ומגיעים התסכול, המרירות, הנקמה ולאחר מכן מגיעים, המעילות הרצון והמעשה של להרביץ לאחרים והאונס. השליטה העצמית – זה מה שנעודד ונטפח ולא את השליטה על אחרים – שזה מה שמביא לסבל. נתחזק ונתאמץ למען עצמנו ואחרים. נטפח את החמלה, נטפח את ההבנה, כי התבונה שתעשה אותנו מאושרים. וכל זה בא מהתבוננות והכניסה אל הפנימיות שלנו. כי בתוך ליבנו ונשמתנו אנו אנשים רחמנים וטובים וזה בדוק. ואם שרדתם עד כאן סימן שעניינתי אותכם????
