הייתי רוצה לשתף איתכם בשיחה
שיחה שהייתה לי עם בן של פסיכולוג, זאת באמת הצורה הכי טובה שאני יכול לתאר את הבן אדם הזה. יצאתי די מעוצבן מהשיחה הזאת אז רציתי לשתף ולקבל קצת תגובות מכל העניין. בכל מקרה זה התחיל בזה שהוא שאל אותי "ממתי אני יודעתי שאני טרנס." העניינים התגלגלו משם. בקצרה, ספרתי לו שמאז גיל מאוד צעיר (4-5) הרגשתי שונה, בלה בלה בלה, והנה הקטע העוקב: הוא: נו כאן כל הקטע. המוח האנושי עובד בדרכים שאנחנו לא מכירים - לא אני ולא הפסיכולוגים הגדולים. אבל משהו שכן גילו זה שאפשר לעוות זכרונות ולמעשה להמציא זכרונות חדשים תחת מצבים מסויימים כאשר הזיכרון מושפע ממצב רוחו של האדם, לא רק ממה שהוא קלט או ראה. יש מיליוני בנים ובנות שמזהיים יותר עם דברים שמאופיינים לצד השני אך הם לא טרנסים, וזאת כיוון שהם מרגישים בטוחים מספיק בזהותם (לא המינית, אלא זהותם נקודה) כדי לא ליצור פרשנות לזכרונותיהם. הוא: אני לא מבקר שום דבר או מתשנא מעל אף אחד - להיפך, מדובר כאן בקהילה שלמה שיכולה לגרום לפריצת דרך בחקר המוח האנושי וכיצד הוא שומר זכרונות. אני: אז מה אתה מנסה להגיד? אפילו אם הזכרונות הם מוטעות, אין לי מושג על בסיס מה, איך זה משנה את ההרגשה שיש לי עכשיו, ושליוותה אותי במשך כל חיי? ואני לא ממש אוהב את היחס שלך לקהילה הטרנסית כשפני מעבדה לחקר המוח. הוא: זה מעניין... למה הרתע המיידי הזה מכל מה שיכול לתרום למדעי המוח? אני: לא הרתעה אני פשוט לא אוהב את היחס שלך אנחנו מדברים פה על בני אדם לא משהו אקזוטי שיכול להיות ניסוי מעניין. הוא: מדובר בפה בתופעה שבני אדם מסויימים מסתובבים איתה בחייהם היומיומיים שיכולה לעזור לפתור בעיות נפשיות חמורות אחרות. אני: אתה קולט מה אתה אומר? הוא: שמחקר התנדבותי של טרנסג'נדרים יכול להציל חיים? אני: טוב, אם זה כל מה שלדעתך זה טרנס, לא נראה לי שיש לי מה לדבר איתך יותר. הוא: אכן נראה שהקרע בין הקהילה המדעית לקהילת הטרנסים הוא עמוק מאד. אני: לא קשור, זה ברמה האישית כאן, לא קהילה לקהילה אין לך שום כבוד לבני אדם זאת הבעיה הוא: מה שום כבוד? אני רואה שאם היו מספיק מתנדבים היינו יכולים לקדם את המדע כמה מאות שנים. ומשם פשוט סיימתי את השיחה. אני די נעלבתי שהסיבה היחידה שהוא דיבר איתי זה בשביל התאוריות המדעיות שלו. איך אתם הייתם מגיבים?
שיחה שהייתה לי עם בן של פסיכולוג, זאת באמת הצורה הכי טובה שאני יכול לתאר את הבן אדם הזה. יצאתי די מעוצבן מהשיחה הזאת אז רציתי לשתף ולקבל קצת תגובות מכל העניין. בכל מקרה זה התחיל בזה שהוא שאל אותי "ממתי אני יודעתי שאני טרנס." העניינים התגלגלו משם. בקצרה, ספרתי לו שמאז גיל מאוד צעיר (4-5) הרגשתי שונה, בלה בלה בלה, והנה הקטע העוקב: הוא: נו כאן כל הקטע. המוח האנושי עובד בדרכים שאנחנו לא מכירים - לא אני ולא הפסיכולוגים הגדולים. אבל משהו שכן גילו זה שאפשר לעוות זכרונות ולמעשה להמציא זכרונות חדשים תחת מצבים מסויימים כאשר הזיכרון מושפע ממצב רוחו של האדם, לא רק ממה שהוא קלט או ראה. יש מיליוני בנים ובנות שמזהיים יותר עם דברים שמאופיינים לצד השני אך הם לא טרנסים, וזאת כיוון שהם מרגישים בטוחים מספיק בזהותם (לא המינית, אלא זהותם נקודה) כדי לא ליצור פרשנות לזכרונותיהם. הוא: אני לא מבקר שום דבר או מתשנא מעל אף אחד - להיפך, מדובר כאן בקהילה שלמה שיכולה לגרום לפריצת דרך בחקר המוח האנושי וכיצד הוא שומר זכרונות. אני: אז מה אתה מנסה להגיד? אפילו אם הזכרונות הם מוטעות, אין לי מושג על בסיס מה, איך זה משנה את ההרגשה שיש לי עכשיו, ושליוותה אותי במשך כל חיי? ואני לא ממש אוהב את היחס שלך לקהילה הטרנסית כשפני מעבדה לחקר המוח. הוא: זה מעניין... למה הרתע המיידי הזה מכל מה שיכול לתרום למדעי המוח? אני: לא הרתעה אני פשוט לא אוהב את היחס שלך אנחנו מדברים פה על בני אדם לא משהו אקזוטי שיכול להיות ניסוי מעניין. הוא: מדובר בפה בתופעה שבני אדם מסויימים מסתובבים איתה בחייהם היומיומיים שיכולה לעזור לפתור בעיות נפשיות חמורות אחרות. אני: אתה קולט מה אתה אומר? הוא: שמחקר התנדבותי של טרנסג'נדרים יכול להציל חיים? אני: טוב, אם זה כל מה שלדעתך זה טרנס, לא נראה לי שיש לי מה לדבר איתך יותר. הוא: אכן נראה שהקרע בין הקהילה המדעית לקהילת הטרנסים הוא עמוק מאד. אני: לא קשור, זה ברמה האישית כאן, לא קהילה לקהילה אין לך שום כבוד לבני אדם זאת הבעיה הוא: מה שום כבוד? אני רואה שאם היו מספיק מתנדבים היינו יכולים לקדם את המדע כמה מאות שנים. ומשם פשוט סיימתי את השיחה. אני די נעלבתי שהסיבה היחידה שהוא דיבר איתי זה בשביל התאוריות המדעיות שלו. איך אתם הייתם מגיבים?
ואגב, אם זה עוזר בדרך כלשהי, אני בת של שני פסיכולוגים, עם עוד כל מני בני משפחה ושכאלה (אם כי רצוי לציין שידע בפסיכולוגיה אינו תורשתי ואינו מחלחל בין מוח למוח מעצם השימוש באותו סבון). היתה לי שיחה מעניינת (בעיני) עם פסיכולוגית בנושא זכרונות מגילאים צעירים. היא טענה שזכרונות של סיפור יכולים להיות מעוותים, אבל זיכרון חושי/תחושתי קרה באמת. ולמה הרתיעה? אולי כי הוא condescending prick? אין לי כבוד לאנשים שמנסים להשתמש בפסיכולוגיה ככלי לשליטה באחרים. פסיכולוגיה קיימת בשביל לעזור לאנשים להבין את עצמם יותר טוב, ואולי לטפל *בעצמם* בעזרת הפסיכולוג/ית. אם אתה לא מקשיב למה שבן אדם אומר לך על עצמו, אתה חרא פסיכולוג (או בן של חרא פסיכולוג). הרי כל דבר שמישהו עושה אפשר להפנות "נגדו" בעזרת כביכול פסיכולוגיה. "מעניין שחשוב לך כל כך להפריך את שאלה הטרנסקסואליות. אתה מרגיש צורך להרחיק את הנושא מעצמך דרך רציונליזציה מפני שקיים בך אלמנט שמתחבר לנושא, ואתה מנסה לשלוט בו כי הוא מפחיד אותך? אני לא מתנשאת, להיפך, אני חושבת שאתה מרתק! תוכל לשמש נושא מעניין למאמר בכתב העת הטרנסג'נדרי 'טרנספובים בהדחקה'". קל להגיד שאתה לא מתנשא. מה קשור "להציל חיים"? <<אכן נראה שהקרע בין הקהילה המדעית לקהילת הטרנסים הוא עמוק מאד>> <snort> אילו הוא היה מייצג את "הקהילה המדעית", זה היה כנראה נכון. לאור העובדה שהוא סתם אידיוט חסר רגישות וחסר השכלה מדעית, נראה לי שאנחנו יחסית בסדר