הייתי שם!!!
בוגרת בית השנטי המוכרת /שירה ח1 כדי להמשיך לשחות.....מידי פעם צריך להרים את הראש מתוך המים לקחת אוויר כדי להמשיך.... כדי להפריד קטטה המונית.....צריך להגיע לגורם המפעיל אותו לנטרל...ואז לאט לאט ההמולה תתפזר, כדי להתרפא אחרי פציעת תאונה....יש גם צורך בשיקום, בית השנטי.... אני לא חושבת שהמטרה הראשונית הייתה להבטיח עולם וורוד... אני יודעת היום שהמקום מהווה עצירה מהמערבולת ואחיזה אפילו לכמה דקות מהזרם השוטף! הגעתי לבית אחרי שברחתי וגרתי ברחוב... ביום הראשון שהתקבלתי ראיתי סביב את אותם העיניים שרק מבקשות שקט! זה לא מקום עם אינטרס לפסיכולוגים , זה לא מקום שבו מבטיחים לך שתיגמל מסמים,שתיגמל מהסיוטים,המקום לא מבטיח לך שיהיה טוב, אבל!!! החדרת האמון שקיימת הזכות בלבחור! שקיימת גם מציאות אחרת! האספות בגג...עם האמא מריומה...שכולנו יושבים סביב... היכולת לשתף בסיוטים שעברנו...להתאחד מתוך הכאב... חשבתי שבחיים לא אוכל למצוא את הכוח לבטא! בית השנטי נותן הזדמנות לצעוק ...נותן הקשבה...לא את הפיתרון...אלא את החדרת המודעות לתוך הראש שכל כך סובל מהרצון להפסיק לחיות!!! המדריכים שעם היד על הדופק ... בלי שתשים לב...לא נכנסים לך לתחום הפרטי...אך מביטים הם בקפידה מהצד,כדי לראות שאתה יודע שאכפת למשהו!!! אני יכולה לומר שערב אחד זה קרה!!! היה בחור בשם אשרף בחור מקסים שהחליט ביחד עם מריומה והצוות הטיפולי לתת מודעות לסמים, לא חושבת שהייתי פונה לעזרה ...כי הסם בתקופה ההיא היה ה"חבר הטוב" שהעלים את הסיוטים...ישבנו שם כמה בנים ובנות סביב השולחן בגג...ואשרף הסביר ...לא רציתי להקשיב קוממם אותי והכעיס מבפנים הרגשתי שלא מבינים שזה נותן לי "שקט". והיכולת הסובלנית...וההבנה שאף אחד לא שופט אותך...המיסה את השנאה הפנימית... לא אומר לכם שזה היה קל!!! אבל כן אומר שהיום אני נקייה כבר (באוגוסט יהיה 4 וחצי שנים ) את האפשרות להבין נתנו לנו דרך ..האוזניים שלא רצו לשמוע...הלב שסירב להיפתח...והכעסים וההתפרצויות... אני חושבת שאם בית השנטי לא היה קיים שם בתור "שק האיגרוף"... הייתי מגיעה להסתבך עם החוק.... הדרך העדינה והיכולת להתמיד כדי להגיע ללב.... אני שבאתי מהרחוב.... שברחתי מהאלימות של אבא...מהכאב של השקר בחיי.... זוכרת עד היום... מריומה בדרכה המיוחדת...האמא המקסימה...לקחה את הבנות ליום טיפוח...בנות שלא מבינות ולא זכו להעריך את עצמן..עשו לנו צבע בשיער....ומריומה הראתה לנו שגם שקיימת צלקת אפשר להפוך אותה לקעקוע יפיפה... המשרד של דפנה....לשבת ולשתוק...אין צורך לספר...רק לשמוע ממנה עד כמה את מיוחדת...כל יום כל שעה...להעיר אותך מהכאב ולומר לך...אין עולם וורוד...אבל קיימים צבעים!!! היה לנו אנשים שלמדו משחק שהגיעו לבית כדי ללמד אותנו משחק...היום אני יודעת למה...התשובה היא ...שלגלם בצורה מזדהה דמות אחרת....זה חלק מהאמונה שקיים כוח לשנות! המסא'ז –ביום הראשון שהגיע צוות שלומד רפואה אלטרנטיבית לעשות לנו מסא'ז לא הבנתי למה לא כל הילדים בבית רשומים...היום אני יודעת!!! צפו מהצד כדי לדעת מי מוכן לשלב הבא...מי מאיתנו כבר בשלב שנותן לגעת...שמסכים לתת לעצמו להירגע ולהתרפא! החוגים שחייבו אותנו לעשות...לצייר?! אני זוכרת שרק אחרי 4 או 5 מפגשים שהתמידו להכריח אותנו לרדת אליהם... אני זוכרת שהקרח נשבר ...וכן , ישבנו שם בחורים בחורות גזעים שונים דתות שונות...וציירנו....העלנו קווים עיגולים צבעים... במקום שהחיים הביסו אותנו ונתנו לנו רצון להיכבות !!! האהבה העצומה והחום חדר ללב...חדר לכאב...והובסנו.... כדי לדעת שיש מקום לרפא ....צריך לדעת אם כואב...כי שלא קיים תחושה...המקום מת!!! היום אני בת 26 יש לי בלוג כאן (שירה ח1- "לספר בגלוי את שנעשה בסתר") אני כותבת את שעברתי...אבל עדין לא הגעתי לספר ...שבית השנטי היה עבורי המקום היחיד בחיי ...שעצרתי בו ...כדי להרים את הראש מתחת למים ולנשום!!! היום אני מחוץ לבית כבר 6 שנים... נקייה מהסמים...והצלחתי לסיים לימודים של הנהלת חשבונות...וכן אני עוסקת בביקור כספים...אני שירה יכולה לומר בקול שהיום אני מסכימה לעצמי לפרוץ! ויודעת להעריך את האני הפנימי.... ומבינה שכאשר אתה שם בבית אתה לא רואה את ההצלחה בריפוי...לי זה לקח שנתיים ויותר להפסיק עם הסם..ולרצות את הדרך האחרת...הייתי בבית השנטי שנה וחצי...שהעניקו לי את היכולת לדעת שביכולתי להדליק מחדש את המתג ההוא שהחיים כביכול כיבוי לי!!! אז בית השנטי ומריומה לא ישכחו מליבי ואם הייתי יכולה לספר יותר הייתי עושה זאת בשמחה ...כי לא פעם מריומה אמרה ...יום יבוא ותביני...היא לא לחצה ...אבל מכאן אני רוצה לומר שלא יספיקו המילים...כדי להביע את התודה על הענקת הקרן אור של החיים...בתקווה שיבוא היום ואותם הילדים יבינו.... העבודה בבית השנטי עימכם אולי לא מראה תוצאות מיידיות ! אבל כדי לטעום מהפרי ...צריך לדעת לשתול ולחכות!!! תם ולא נשלם....שירה
בוגרת בית השנטי המוכרת /שירה ח1 כדי להמשיך לשחות.....מידי פעם צריך להרים את הראש מתוך המים לקחת אוויר כדי להמשיך.... כדי להפריד קטטה המונית.....צריך להגיע לגורם המפעיל אותו לנטרל...ואז לאט לאט ההמולה תתפזר, כדי להתרפא אחרי פציעת תאונה....יש גם צורך בשיקום, בית השנטי.... אני לא חושבת שהמטרה הראשונית הייתה להבטיח עולם וורוד... אני יודעת היום שהמקום מהווה עצירה מהמערבולת ואחיזה אפילו לכמה דקות מהזרם השוטף! הגעתי לבית אחרי שברחתי וגרתי ברחוב... ביום הראשון שהתקבלתי ראיתי סביב את אותם העיניים שרק מבקשות שקט! זה לא מקום עם אינטרס לפסיכולוגים , זה לא מקום שבו מבטיחים לך שתיגמל מסמים,שתיגמל מהסיוטים,המקום לא מבטיח לך שיהיה טוב, אבל!!! החדרת האמון שקיימת הזכות בלבחור! שקיימת גם מציאות אחרת! האספות בגג...עם האמא מריומה...שכולנו יושבים סביב... היכולת לשתף בסיוטים שעברנו...להתאחד מתוך הכאב... חשבתי שבחיים לא אוכל למצוא את הכוח לבטא! בית השנטי נותן הזדמנות לצעוק ...נותן הקשבה...לא את הפיתרון...אלא את החדרת המודעות לתוך הראש שכל כך סובל מהרצון להפסיק לחיות!!! המדריכים שעם היד על הדופק ... בלי שתשים לב...לא נכנסים לך לתחום הפרטי...אך מביטים הם בקפידה מהצד,כדי לראות שאתה יודע שאכפת למשהו!!! אני יכולה לומר שערב אחד זה קרה!!! היה בחור בשם אשרף בחור מקסים שהחליט ביחד עם מריומה והצוות הטיפולי לתת מודעות לסמים, לא חושבת שהייתי פונה לעזרה ...כי הסם בתקופה ההיא היה ה"חבר הטוב" שהעלים את הסיוטים...ישבנו שם כמה בנים ובנות סביב השולחן בגג...ואשרף הסביר ...לא רציתי להקשיב קוממם אותי והכעיס מבפנים הרגשתי שלא מבינים שזה נותן לי "שקט". והיכולת הסובלנית...וההבנה שאף אחד לא שופט אותך...המיסה את השנאה הפנימית... לא אומר לכם שזה היה קל!!! אבל כן אומר שהיום אני נקייה כבר (באוגוסט יהיה 4 וחצי שנים ) את האפשרות להבין נתנו לנו דרך ..האוזניים שלא רצו לשמוע...הלב שסירב להיפתח...והכעסים וההתפרצויות... אני חושבת שאם בית השנטי לא היה קיים שם בתור "שק האיגרוף"... הייתי מגיעה להסתבך עם החוק.... הדרך העדינה והיכולת להתמיד כדי להגיע ללב.... אני שבאתי מהרחוב.... שברחתי מהאלימות של אבא...מהכאב של השקר בחיי.... זוכרת עד היום... מריומה בדרכה המיוחדת...האמא המקסימה...לקחה את הבנות ליום טיפוח...בנות שלא מבינות ולא זכו להעריך את עצמן..עשו לנו צבע בשיער....ומריומה הראתה לנו שגם שקיימת צלקת אפשר להפוך אותה לקעקוע יפיפה... המשרד של דפנה....לשבת ולשתוק...אין צורך לספר...רק לשמוע ממנה עד כמה את מיוחדת...כל יום כל שעה...להעיר אותך מהכאב ולומר לך...אין עולם וורוד...אבל קיימים צבעים!!! היה לנו אנשים שלמדו משחק שהגיעו לבית כדי ללמד אותנו משחק...היום אני יודעת למה...התשובה היא ...שלגלם בצורה מזדהה דמות אחרת....זה חלק מהאמונה שקיים כוח לשנות! המסא'ז –ביום הראשון שהגיע צוות שלומד רפואה אלטרנטיבית לעשות לנו מסא'ז לא הבנתי למה לא כל הילדים בבית רשומים...היום אני יודעת!!! צפו מהצד כדי לדעת מי מוכן לשלב הבא...מי מאיתנו כבר בשלב שנותן לגעת...שמסכים לתת לעצמו להירגע ולהתרפא! החוגים שחייבו אותנו לעשות...לצייר?! אני זוכרת שרק אחרי 4 או 5 מפגשים שהתמידו להכריח אותנו לרדת אליהם... אני זוכרת שהקרח נשבר ...וכן , ישבנו שם בחורים בחורות גזעים שונים דתות שונות...וציירנו....העלנו קווים עיגולים צבעים... במקום שהחיים הביסו אותנו ונתנו לנו רצון להיכבות !!! האהבה העצומה והחום חדר ללב...חדר לכאב...והובסנו.... כדי לדעת שיש מקום לרפא ....צריך לדעת אם כואב...כי שלא קיים תחושה...המקום מת!!! היום אני בת 26 יש לי בלוג כאן (שירה ח1- "לספר בגלוי את שנעשה בסתר") אני כותבת את שעברתי...אבל עדין לא הגעתי לספר ...שבית השנטי היה עבורי המקום היחיד בחיי ...שעצרתי בו ...כדי להרים את הראש מתחת למים ולנשום!!! היום אני מחוץ לבית כבר 6 שנים... נקייה מהסמים...והצלחתי לסיים לימודים של הנהלת חשבונות...וכן אני עוסקת בביקור כספים...אני שירה יכולה לומר בקול שהיום אני מסכימה לעצמי לפרוץ! ויודעת להעריך את האני הפנימי.... ומבינה שכאשר אתה שם בבית אתה לא רואה את ההצלחה בריפוי...לי זה לקח שנתיים ויותר להפסיק עם הסם..ולרצות את הדרך האחרת...הייתי בבית השנטי שנה וחצי...שהעניקו לי את היכולת לדעת שביכולתי להדליק מחדש את המתג ההוא שהחיים כביכול כיבוי לי!!! אז בית השנטי ומריומה לא ישכחו מליבי ואם הייתי יכולה לספר יותר הייתי עושה זאת בשמחה ...כי לא פעם מריומה אמרה ...יום יבוא ותביני...היא לא לחצה ...אבל מכאן אני רוצה לומר שלא יספיקו המילים...כדי להביע את התודה על הענקת הקרן אור של החיים...בתקווה שיבוא היום ואותם הילדים יבינו.... העבודה בבית השנטי עימכם אולי לא מראה תוצאות מיידיות ! אבל כדי לטעום מהפרי ...צריך לדעת לשתול ולחכות!!! תם ולא נשלם....שירה