הייתי שם....
ההודעה הבאה מאוד ל קשורה לנושא הפורום, ורובכם לא מכירים אותי, אבל אני קורא בפורום לא מעט, והייתי צריך לשתף מישהו... לפני שעתיים בערך, הסתובבתי ליד קניון ערים עם ידידה טובה שלי... שנינו נפלנו כשפיצוץ חזק, מרעיש ומרעיד התרחש. ראיתי בצד השני של הקניון (קניון ערים זה קניום די גדול) אש, ועשן... ראיתי אנשים צורחים, בוכים, בורחים. נשארתי על הקרקע למשך חצי דקה- בוהה בעשן. הייתי בהלם. לא יכולתי לזוז. לא יכולתי לדבר. שמעתי סירנות, ראיתי ניידות מגיעות. ראיתי את הפצועים מועלים על האמבולנסים. ראיתי את הדם... מהרגע שהגעתי הביית ישבתי בחדר ובכיתי. תמיד חשבתי שאני כבר רגיל לפיגועים. אבל אני רגיל לחדשות, לכתבות. אי אפשר להתרגל לאותה אש, לאותו פיצוץ. אם הייתי במרחק של 500 מטר מאיפה שהייתי יכול מאוד להיות שלא הייתי כאן כרגע. אין לי מושג מה לעשות עם עצמי. לא משנה כמה אני מנסה התמונה של האיזור לא עוזבת לי את הראש. הרעד של הפיצוץ... מצטער על העוף טופיק, אבל הייתי צריך לשתף מישהו.
ההודעה הבאה מאוד ל קשורה לנושא הפורום, ורובכם לא מכירים אותי, אבל אני קורא בפורום לא מעט, והייתי צריך לשתף מישהו... לפני שעתיים בערך, הסתובבתי ליד קניון ערים עם ידידה טובה שלי... שנינו נפלנו כשפיצוץ חזק, מרעיש ומרעיד התרחש. ראיתי בצד השני של הקניון (קניון ערים זה קניום די גדול) אש, ועשן... ראיתי אנשים צורחים, בוכים, בורחים. נשארתי על הקרקע למשך חצי דקה- בוהה בעשן. הייתי בהלם. לא יכולתי לזוז. לא יכולתי לדבר. שמעתי סירנות, ראיתי ניידות מגיעות. ראיתי את הפצועים מועלים על האמבולנסים. ראיתי את הדם... מהרגע שהגעתי הביית ישבתי בחדר ובכיתי. תמיד חשבתי שאני כבר רגיל לפיגועים. אבל אני רגיל לחדשות, לכתבות. אי אפשר להתרגל לאותה אש, לאותו פיצוץ. אם הייתי במרחק של 500 מטר מאיפה שהייתי יכול מאוד להיות שלא הייתי כאן כרגע. אין לי מושג מה לעשות עם עצמי. לא משנה כמה אני מנסה התמונה של האיזור לא עוזבת לי את הראש. הרעד של הפיצוץ... מצטער על העוף טופיק, אבל הייתי צריך לשתף מישהו.
