הייתכן שאני חוזרת לגהנום?
אז לפני כ-5 שנים כמעט, עזבתי גהנום שקוראים לו הבית של ההורים שלי. אחרי שלא יכולתי לשרוד שם עוד יום אחד נוסף של התעללות רגשית מצד האישה שקוראים לה משום מה אמא. כמעט 5 שנים שרדתי ולמרות שעברתי מקומות עבודה וכו' לא היו לי בעיות כלכליות והצלחתי לשרוד. עכשיו, דיברתי עם המתווך של הדירה שבה אני גרה עכשיו. הוא אמר לי שהצ'ק שלי חזר. היו לי מלא תשלומים שלא יכולתי לעמוד בהם. תשלומים של ארנונה וחשמל שהצטברו והצטברו ושילמתי בבת אחת הכל, למעשה לא ממש שילמתי אלא נתתי צ'קים ללא כיסוי. אני מאשימה את עצמי שבדרך גם שילמתי על כל מיני מותרות אחרות, למרות שלא ידעתי איך אעמוד בהם מבחינה כלכלית, בכל זאת נתתי תשלומים. הכוונה לפעילויות במרכז ליוגה. אפילו שם, במרכז תמיד צעקו עליי שאני נרשמת כל כך הרבה לקורסים וכו', אמרו לי "תחסכי את הכסף", אבל אני לא הקשבתי ונרשמתי בכל זאת. וכן, אני יודעת שהאשמות עצמיות לא יועילו כאן. אין לי מה לעשות כל כך לגבי הצ'ק שחזר. המשכורת נכנסת לי רק ב-10 לחודש ועד אז יש לי עוד תשלומים, עוד שכר דירה שהצ'ק שלו בטח יחזור גם כן. כנראה שהולך לקרות הדבר שהכי פחדתי ממנו: אין לי מאיפה לשלם שכר דירה ואצטרך לחזור לגהנום. או לגור ברחוב. לא יודעת מה עדיף. ישנה גם האפשרות להצטרף כצוות במרכז ליוגה ולחיות שם. כשחיים שם כצוות זה לא כרוך בתשלום. אבל לא רציתי להגיע למצב שאלך לשם רק בגלל שאין לי ממה לחיות. רציתי שזה יהיה רק למען התרגול הרוחני. אני לא יודעת, אני ממש לחוצה עכשיו וגם בוכה. אולי יש פתרון אחר שעוד לא חשבתי עליו. אולי אצליח יותר מאוחר להרגע ולחשוב על פתרון אחר.
אז לפני כ-5 שנים כמעט, עזבתי גהנום שקוראים לו הבית של ההורים שלי. אחרי שלא יכולתי לשרוד שם עוד יום אחד נוסף של התעללות רגשית מצד האישה שקוראים לה משום מה אמא. כמעט 5 שנים שרדתי ולמרות שעברתי מקומות עבודה וכו' לא היו לי בעיות כלכליות והצלחתי לשרוד. עכשיו, דיברתי עם המתווך של הדירה שבה אני גרה עכשיו. הוא אמר לי שהצ'ק שלי חזר. היו לי מלא תשלומים שלא יכולתי לעמוד בהם. תשלומים של ארנונה וחשמל שהצטברו והצטברו ושילמתי בבת אחת הכל, למעשה לא ממש שילמתי אלא נתתי צ'קים ללא כיסוי. אני מאשימה את עצמי שבדרך גם שילמתי על כל מיני מותרות אחרות, למרות שלא ידעתי איך אעמוד בהם מבחינה כלכלית, בכל זאת נתתי תשלומים. הכוונה לפעילויות במרכז ליוגה. אפילו שם, במרכז תמיד צעקו עליי שאני נרשמת כל כך הרבה לקורסים וכו', אמרו לי "תחסכי את הכסף", אבל אני לא הקשבתי ונרשמתי בכל זאת. וכן, אני יודעת שהאשמות עצמיות לא יועילו כאן. אין לי מה לעשות כל כך לגבי הצ'ק שחזר. המשכורת נכנסת לי רק ב-10 לחודש ועד אז יש לי עוד תשלומים, עוד שכר דירה שהצ'ק שלו בטח יחזור גם כן. כנראה שהולך לקרות הדבר שהכי פחדתי ממנו: אין לי מאיפה לשלם שכר דירה ואצטרך לחזור לגהנום. או לגור ברחוב. לא יודעת מה עדיף. ישנה גם האפשרות להצטרף כצוות במרכז ליוגה ולחיות שם. כשחיים שם כצוות זה לא כרוך בתשלום. אבל לא רציתי להגיע למצב שאלך לשם רק בגלל שאין לי ממה לחיות. רציתי שזה יהיה רק למען התרגול הרוחני. אני לא יודעת, אני ממש לחוצה עכשיו וגם בוכה. אולי יש פתרון אחר שעוד לא חשבתי עליו. אולי אצליח יותר מאוחר להרגע ולחשוב על פתרון אחר.