הייתם מוכנים להתחתן בשידוך?

[בורקיני]

הייתם מוכנים להתחתן בשידוך?

שתיים שלוש פגישות בציבור ולהחליט על חתונה?

מה הייתם בודקים בפגישות האלה? איזה שאלות הייתם שואלים... או שאולי זה בכלל עניין של הרגשה?
מה דעתכם?

 

[Annabella1]

שאלה מעולה בעיני

חשבתי עליה לא פעם, ולמען האמת, היה לי קשה להגיע לתשובה אחת החלטית.
שידוך מסיר מהאד הרבה אחריות. לא צריך לחשוב הרבה, לא צריך המון להתלבט, לא צריך לעבור מסלול של דייטים מפרכים. זה מה יש, וזהו.
מצד שני, אין באמת תחליף לרצון חופשי ובחירה חופשית. אין כמו הזכות לבחור בעצמך עם מי להתחתן ויותר חשוב מזה, עם מי לא.
מצד שלישי, בחירה חופשית? כמה אנחנו באמת כבר משתמשים בזכות הבחירה החופשית? לא חסרים אנשים שמחליטים להתחתן מתוך תחושה של אין ברירה, או הגבלה, אפילו שאף אחד לא משדך אותם, הם עדיין מרגישים שזה מה יש.
מצד רביעי, למה להרוס את הרומנטיקה?
מצד חמישי, הרומנטיקה נהרסת בסוף בכל מקרה.
יכולתי להמשיך עם זה עוד הרבה....
שורה תחתונה, אם הייתי חיה בחברה שבה להתחתן בשידוך היה דבר מקובל, נפוץ, או הדרך העיקרית להתחתן, אולי היו לי דעות יותר מוצקות, לכאן או לשם (ממש ממש נגד או ממש ממש בעד). אבל ככה, החברה החופשית קצת הרסה אותי מהבחינה הזו של דעה מוצקה על הנושא הזה.

 

[בורקיני]

החלק השני של השאלה

היה יותר חשוב עבורי. ניסחתי מחדש בהודעה חדשה. מוזמנת לשתף במחשבות שלך

 

[Annabella1]

את מתכוונת לאיזה שאלות היינו שואלים

את המיועד\ת? או את ההורים שלו\ה?
אני חושבת שזה לא כל כך שונה מדייט רגיל, שבו יושבים, משוחחים, ומנסים להבין מי האדם שנמצא בצד השני.
אולי הדבר הראשון שהייתי שואלת זה "מה דעתך על להתחתן בשידוך?" ובשלב יותר מאוחר, אחרי שמכירים קצת יותר אולי "מה דעתך עליי?" כי זה באמת מעניין לשמוע איך הצד השני תופס את זה.
אבל מעבר לכל הדברים האלה, היה מעניין אותי לשמוע איך הצד השני רואה את החיים המשותפים והעתיד האישי, מה השאיפות שלו\ה בחיים, מה הערכים שחשובים לו\ה, מה הציפיות שלו\ה מכל התהליך הזה, מי האנשים שחשובים לו\לה בחייו\ה ואיך הוא מדבר עליהם (בעיקר משפחה). זה לא שונה מתהליך הכרות ארוך יותר ולא מכוון בעיני, פשוט יותר מתומצת אולי.

 

[shusta]

אפשר פריש בתנאי?

(לכל התוהים זה מושג מרמי קלפים)

שתהיה אפשרות לשתיים שלוש פגישות יותר מאלו שמציבים השדכנים. אל תשכחו שתרבות השידוכים קיימת בחברה שהיא לרוב הרבה יותר סגורה מזו החילונית.

 

[JUSTLOVE2019]

אני מוכן להתחתן רק בשידוך. בכל מקרה בעדיפות עליונה.

1. אחרי שניסיתי ובדקתי וחקרתי ושוב ניסיתי אין ספור פעמים את כל השיטות הקיימות כמעט של העולם החילוני וגיליתי רוב הזמן אשפה מסוגים שונים...
אני מודה שאולי השיטות העתיקות של אבותינו ואבות אבותינו טובים יותר מכל דבר אחר וממשיכים להוכיח את עצמם עם כל יחסי הציבור הגרועים שמנסים לעשות להם בימנו...
2. בהחלט אפשר לדעת אם זה בכלל זה ואם זה בכיוון אחרי 2 או 3 פגישות אולי קצת יותר אבל לא הרבה יותר...

3. בודקים משיכה, בודקים תקשורת, בודקים מטרות משותפות, כיוון משותף,
, תפיסת עולם דומה , אבל יותר מכל המנטאליות, תחושות בטן, לצפות בדברים הקטנים . בתגובות לכל מיני מצבים.. הפרטים הקטנים והבלתי נחשבים הם הם אלה שחושפים את כל הסודות...

4. אם יש משהו שלמדתי בכל חיי בנושאים אלה שפחות חשוב שיהיה התאמה בהשקפת העולם בדיוק בדיוק. כי דיעות אפשר לשנות ויכולות להשתנות, אבל אופי. אישיות, מה שקרוי ביהדות - מידות... זה לא ישתנה לעולם. כמעט.
ועל זה צריך לשים את הלב.

שורה תחתונה: חוץ ממשיכה או מה שקרוי נשיאת חן שבלי זה אין מה להמשיך פגישה יותר מחצי דקה...
כל השאר יש להפעיל קודם כל את השכל...
ורק אחר כך את הרגש..

אם השכל אומר לא - הרגש לא רלוונטי לעוף משם מייד
אם השכל אומר כן , כעת אפשר לתת שחרור לרגש.
וגם זה בזהירות רבה ובמידה מפוקחת..
לשחרר את הברקס לגמרי...? רק אחרי שמתחתנים..

(-:

לקח לי כמעט חיים שלמים להבין איך עושים את זה נכון..

ועוד לא מאוחר ליישם
(-: