היי, אמא שלי מסיימת ללמד

[PaddyPA]

היי, אמא שלי מסיימת ללמד

בבית ספר בירושלים, והיא רוצה להביא להם מין "צ'ופר" כזה כדי להגיד ביי ביי... עכשיו אני הייתי בתנועת נוער פעם אז אני יודע שיש לכם אחלה רעיונות, מה לכתוב להם בפתק

נ.ב: זה יכול להיות בעל משמעות דתית, הילדים אמנם חילונים אבל מאמינים בה' תודה רבה!

 

[מאיוש המקורית]

PaddyPA יקר

ברוך הבא לפורום

נשמח שתהיה חלק פעיל אצלנו. ולבקשתך

זהו שיר להתראות ולא שלום אפילו שאנו כאילו נפרדים היום. זהו שיר ובו קשה לספר על תקופה יפה ביותר. שהיה לנו נהדר ביחד בלי להגזים כי אתם הייתם פשוט משגעים. זהו שיר קצר ובו תודה קטנה בשביל כל הכיף שנתתם לנו במתנה זהו רק שיר, וקצרות השורות ולנו היו חוויות כה רבות. זהו שיר שמח ויש ניגון מכל מילה כי אתכם היה ממש נפלא. אך זהו שיר עצוב, כי נפרדים ויש דמעות קטנות בין המילים זהו שיר סיום והתחלה גם כן כי יש פרידה ותקופה חדשה מתחילה לכם. זהו רק שיר ולכל שיר יש סוף אם לרע ואם לטוב. זהו רק שיר ואין בו הרבה מקום אז באמת תודה. בהצלחה. להתראות ולא שלום.

יש דברים שרציתי לומר ואינם נענים לי המילים שבחרתי אינן הטובות מכולן עמוקים מן הים הסודות שאינם מובנים לי שאולי לא אבין לא אבין לעולם. לא בכל הדרכים שרציתי ללכת הלכתי בדרכים שהלכתי טעיתי וודאי לא פעם אחת ועצבות מהלה כל שמחה כל שמחה ששמחתי כמו ביקשתי דבר דבר שאבד. חלומות שחלמתי והם מקיצים בי עדיין שבריהם בעיני נשטפים מפני בדימעה ולילות ייסורים לא ספורים שהטבעתי ביין כאובד בדרכי בדרכי הרעה. אך בכל הדרכים מעולם לא אבדה לי דרכינו וגם אם לפעמים סערו מסביב הרוחות ואהבתי אותך והיה לנו טוב טוב עד גדותינו והיה לנו רע ואהבתי אותך לא פחות. אני לקחתי את השיר המדהים הזה של יהודה פוליקר ושיניתי טיפה בסוף.

בשקשוק נכנסה הרכבת לתחנה צפר הקטר והעלה עשן בארובה נוסעים כבדים ירדו מהקרונות נסגרו ונפתחו דלתות נוסע קשיש עמוס מזוודות וזכרונות, ירד לאיטו במדרגות הישנות. "כמה טוב לך" אמר לי, "שאתה מצטרף למרות שהדרך מעייפת" וגברת קצת מבוגרת הוסיפה בחיוך "אח ! איזה דרך נהדרת" וכך, קצת מסוקרן, וחושש לראות, מה כל כך יפה בנסיעה הזאת, דילגתי במדרגות ופתחתי את הדלת. והנה הייתי כה מבולבל. ברכבת לא קרון אחד ולא שניים. בעלי צבע שונה וגודל שונה אך בעיקר אנשים שונים. ואני נכנסתי לקרון שממנו ירד האדון, פתחתי את הדלת ופנימה נכנסתי, אך עדיין דאגתי והססתי... ממקומי שליד החלון, התחלתי לסרוק את יושבי הקרון. הנה זה למשל, בעל כשרון, שחקן מוכשר ! וזה, מצייר נהדר. לזה לב טוב, וכמה שזה חמוד וחכם. לאט לאט למדתי להכיר את כולם. כמובן שבדרך היו תקלות ומשברים לפעמים יושבי הקרון היו רבים לא ויתרו והפריעו לשכנים. לפעמים הסתכסכו עם חברים. אך משהו בהתנהגותם של יושבי הקרון שבה את ליבי ברגע הראשון. משהו שעושה לי טוב על הנשמה, וכך נשארתי אתם עוד תחנה, ועוד תחנה. ראיתי שפה ושם יש בעיות ולא קל למצוא להם פתרון, תמיד בסוף נשארים מאוחדים. ואז גיליתי שבזמן שעבר, נקשרתי אליכם. אך הגיע הזמן ידידי שארד, הנסיעה שלי הגיעה לסיומה. שוב נכנסת רכבת לתחנה, נוסע חדש עולה ואני יורד לרציף. ורגע של געגוע אותי מציף... אוהב אני אתכם יושבי הקרון ! וכואב לעזוב את כל דייריו האהובים. ואני אומר שלום, ואורז מזוודות, ומאחל לכולכם , המשך נסיעה נעימה ...

שנים של עשייה ברוכה עם ילדים, הורים וכל המשפחה, וכל שנה שוב הכל מתחיל מהתחלה. יום היכרות לפני, קבלת פנים חמה, בהמשך - מסיבות, טיולים, יום הורים ועוד המון כיף, למידה ומשחקים, ולבסוף - מקבלים תעודה ועושים מסיבת פרידה כי הגיע סוף השנה. אז - על כל אחד מאיתנו לזכור לפחות קצת על קשר לשמור...

 

[PaddyPA]

תודה רבה רבה! ../images/Emo140.gif

 

[מאיוש המקורית]

אין על מה../images/Emo13.gif