היי אמיר

[arcidea]

היי אמיר

אולי אתה זוכר אותי, ביקרתי כאן בשבוע הראשון של הפורום ושפכתי קצת תיסכולים ופחדים שקשורים ליכולת שלי, כבן אדם שמאוד מרוכז בלמצוא את הדרך שלו ואת האמת שלו -שלה

, להשתלב במסגרת עבודה ממוסדת - בתחום שלי. (תקשורת וטכנולוגיה). אז ככה- בשבועות שעברו מאז עברתי עוד נקודת שיא קטנה בדיבור הפנימי שלי- ולא בענייני עבודה וקריירה, אבל התוצאה היא שיש לי הרבה רעיונות חדשים על מה לעשות עם עצמי ולאיזה מטרות. אני בדיוק בדרך החוצה לכיוון של עמותה שאני מאוד רוצה לעבוד איתה, הכנתי תוכנית עבודה שאני הולכת להציע להם. ייתכן מאוד שלא ייצא מזה כלום, אבל זה ממש לא נורא מבחינתי. מה שחשוב זה שישבתי וניסחתי מה אני רוצה לעשות- best case scenario- ועכשיו יש לי כמה כללים חדשים או יותר נכון- סדרי עדיפיות חדשים שיעזרו לי למצוא ולבחור את האפשרויות הנכונות לי, לעכשיו. גם אם הם לא מופיעים כמו בתוכנית שלי. רציתי לקפוץ להגיד לך תודה, ולפורום, כי יש לכם חלק מסוים בתהליך הניסוח הזה, ובהזדמנות זו לאחל הצלחה לכולם, ולחזק את ידי המבולבלים- לא לפחד מהבלבלה- היא נחוצה, אם נשארים מחוייבים למציאת האמת- זה לא אומר שמוצאים אותה, אבל אפשר ללמוד הרבה בדרך. אז יאללה- עד הבלבלה הבאה- תודה וביי

 

[sheda0ktana]

רגע רגע, לא כל כך מהר....

איך אני שמחה בשבילך! כל הכבוד שישבת, והכנת, ועשית את העבודה עם עצמך. בשביל אלו מאיתנו שעדין בבלבלה, את מוכנה לתאר (פחות או יותר, הרי לכל אחד זה שונה) איך ישבת בדיוק לנסח? איזה תהליך (בערך) עשית? כי אני תקועה בשלב הניסוח ולא מצליחה אפילו לתאר best case... המון בהצלחה והמון אהבה קרן

 

[avivaht]

איזה יופי arcidea

אני כל כך שמחה בשבילך שתפי אותנו עוד המון בהצלחה אביבה

 

[arcidea]

תהליך

העמקתי בכאוס הפנימי.

 

[אמירדרור]

שיר דרך

הי, חזרתי לקרוא את השיחה של אז והיא נגעה בשאלות של עונות, של אני מול המימסד ובהחלט אפשר להרגיש את הזרימה שם. אז כיף לי לדעת שהחזון הופך למציאות ומחזיר פידבק ואני מרגיש שעוד תמשיכי לשתף, לא משנה מה תמצאי בדרך. טוב לדעת שעשית עבודה טובה עם עצמך. בהצלחה, אמיר

 

[arcidea]

הממ..

אין לי תשובות לכל השאלות ששאלתי... אני עדיין לא רואה את עצמי משתלבת עכשיו במסגרת - אבל מאז ומתמיד טבע התפקידים שביצעתי דרש אובייקטיביות ו"נתק" מהאינטרסים של המערכת, וזה חלק ממי שאני וזה משרת אותי לטובה ולרעה בכל מיני אספקטים בחיים. אז עכשיו אני פרילנסרית שממציאה לעצמה פרויקטים ומנסה לקדם אותם, זה סוג של פלסטר זמני לעניין הזה. דבר שני- לקחתי החלטה למקד עוד יותר את ההגדרה המקצועית שלי, למרות שזה בניגוד לכל הגיון כלכלי עכשיו (אני עובדת בתחום המידע\תקשורת). דבר שלישי- החלטתי שאני אעשה מאמץ עליון למצוא עבודה בתשלום בעמותה או גוף לא מסחרי- שנוגע לנקודות הקרובות לליבי. הפריע לי מאוד שתוצרי העבודה שלי יש להם השפעה שלילית על הסביבה. אני מבינה שכדי שתהיה לי יותר השפעה על המוצר הסופי- אני צריכה להיות בעמדה פוליטית גבוהה יותר. זה לא הולך לקרות כלכך מהר, כי אני עוד לא מוכנה בשביל זה. הדבר השני שהפריע לי- בשביל מה\מי אני עובדת- כלומר who is the beneficiery, המוטבים מהמוצרים שאני חלק מהמצאתם (ברובם מוצרים חדשים). מאוד לא אהבתי את התשובה לזה. המטרה שלי היא להיות אפקטיבית ומדויקת בעבודה שלי. עכשיו יש לי תמונה יותר טובה על איזה מצבים יכולים לאפשר את זה ואיזה לא. אומנם זה אומר לעבוד על פרויקטים יותר קטנים או פחות עתידניים (מאלה שהייתי עושה במסגרת של חברות שעבדתי בהם) אבל זה ישרת את המטרות שלי בצורה יותר טובה. גם אני פחות כועסת על עצמי שאני לא כלכך עסוקה בכסף (למרות שאני צריכה אותו מאוד, אני מובטלת הרבה זמן), לא שאני חושבת ששכר דירה אני אשלם מתחושת סיפוק אלא כי אני מאמינה שיותר חשוב שאני אדבוק במה שחשוב לי- ויותר קל לי להתמודד עם חרדות כלכליים עם תחושת חוסן קרמטית כזאת. היא עדיין לא מי יודע מה יציבה, אבל אני עובדת על זה. לגבי מה עשיתי- ישבתי והכנתי מצגת פאוור פוינט קצרה בו אני מתארת רעיון לפרויקט, מטרות שלו, ולמה הוא חשוב לי באופן אישי. אחרכך שיגעתי את כל העולם כדי למצוא את האימייל הנכון. ושלחתי לחמי על פני המים. נראה מה ייצא מזה. כרגע, אני מנסה לנצל את השתי דקות פוקוס שיש לי לפני שהכל מתבלבל עוד פעם. וגם מזה אני לא מפחדת, זה חלק מהעניין.

 

[avivaht]

אנ י שומעת הרבה doing

ומיד תוהה אם זה מתוך הכאוס...בדרך החוצה ממנו, או שאת עדיין בפנים מחשבה נוספת שעלתה אצלי בעקבות קריאת מכתבך היא שאצלי המטרה היא כסף, אני רוצה להתפרנס ממה שאני אוהבת לעשות ואני גם תוהה האם תחושת החוסן הזאת, שאני חשה אותה מדי פעם בעוצמה גדולה, אינה שיקרית? מצד אחד עם תחושה אי אפשר להתווכח, מצד שני התוצאה בצורה של כסף, ההמרה של הפוטנציאל הטמון בנו לתשלום עבורו, היא החוסן... גם אני עושה דרך דומה, אבל מוצאת עצמי בתחושות לא נעימות כשאני עושה דברים "מהצד". דברים שאמורים לתת תשובה זמנית עד ש... כי צריך להתפרנס, וכרגע בהתחלה זה קשה, אז אולי אני "מבזבזת" זמן יקר על מה ש"מהצד"?, מבזבזבת זמן להסתכלות על הדברים, ברדיפה אחרי הפרנסה... ההתלבטות בין ה-doing ל-being והרווח שביניהם... שבוע טוב אביבה

 

[arcidea]

אין מנוס מכאוס גרוס

אביבה, קודם קבלי-

להגיד לך את האמת אני לא יודעת כמה התלבטות יש בין beingאו doing אני רואה את being כיישות מוחלטת. doing יישות תופעתית, זמנית, משתנה - אבל לעולם לא מנותקת מbeing, תמיד ביטוי חלקי שלה. את שואלת אם תחושת החוסן אינה שיקרית- big grin on my face- wide smile_ כן ברובה היא שיקרית. רוב תהליך ההעמקה שלי בכאוס כלל חשיפת השיקריות של כל בבואה רצון מחשבה שכנוע עצמי. עד שראיתי את חיי כמו בלונהפארק במבוכי מראות מעוותות..מכירה? אולי את מכירה. צר לי, שלא מצאתי substance בנקודה אליה הגעתי במבוך, מה שמצאתי זה שבמקרים קיצוניים הלב שלי מגיב מהאימפולס.והאימפולס הזה הוא הכי קרוב לאמת שאני יכולה להגיע אליו. כולי תקווה שאוכל לשמוע את האימפולס הזה בלי ההקצנה. בנתיים, יש לי מסלול שעשיתי doing שאני יכולה לבחון. אי לא מרמה את עצמי לחשוב- שמתוך התבוננות שלי אני אדע מה הbeing שלי. אבל אני יכולה לדעת מה הוא לא, ומה הביטוי החלקי שלו היום. הרווח היחיד שיש לי מהסיבוב הנוכחי בכאוס הוא זה שהצלחתי לצמצם קמעה את הספק העצמי. זהו. כל השאר שיקרי ומבלבל כתמיד. עוד משהו, הבנתי שהטרמינולוגיה של שקר\אמת מזיקה לי. אני לוקחת על עצמי לספר סיפור, מתוך ידיעה שאני ממציאה אותו, מתוך הקשבה לסיפורים האחרים שנוגעים בו ומתוך שאיפה לפתח יכולת אילתור וירטואוזית. אבל כפי שאמרתי- הידהוד פעימות הלב נחלש באוזניי as i write , אני צריכה לזוז מהר. שבוע טוב--

 

[avivaht]

זהו, שחיבוק זה העניין

גם לך קודם כל חיבוק אני חושבת שאולי אם אחבק את הכאוס הוא לא יגרוס... ואולי גם לא "אין מנוס" אלא נס....? כי אם אחבק - מהמנוסה ישאר רק הנס ואם אגרוס - ישאר אגרוף שהכנסתי לעצמי בפרצוף... במילים אחרות אם אגיד לעצמי שאין מנוס מכאוס גרוס, אני מזמינה גם כאוס וגם גרוס ואם אומר שזאת שמחה אז יש שם-חה... מקווה שהעליתי חיוך ערב נעים

 

[arcidea]

../images/Emo9.gif