היי - אני בהריון ומחפשת עצה...

[yakutan]

היי - אני בהריון ומחפשת עצה...

היי , אני נורא מפחדת מביקורים אחרי הלידה ... אני (היסטרית ) לא רוצה שיגעו לי בתינוקת ...שלא ידביקו אותה באיזה משהו ... כי כל אחד ימשמש אותה עם ידיים שאני לא יודעת איפה הן היו קודם ... ( אבל אולי למישהו יש שפעת או התחלה של אנגינה ) בעצם מה עדיף - אולי לבקש שלא יבואו לבקר אותי בביה"ח ? אבל אז אני מפחדת שתהיה עלי מתקפה כשאחזור הביתה , ולפחות בביה"ח עוזרים לי ... מה עושים עם כל הנעלבים השיטתיים ? יש אפשרות לברוח עם התינוקת ? (סתם ) אני כבר רואה איך כולם מגיעים ומציקים לי ובא לי לבכות ... מה גם שאני אמורה ללדת בדיוק לפני חופש פסח - שאני מזכירה לכן - שלושה שבועות של שכרון חושים עם המון מבקרים פנויים ומשועממים , עם ילדים בחופשה ותינוקת קטנה מחודש ... איך נמנעים מהעלבויות אבל לא נותנים לאף אחד לבוא לבקר אותי עד שאתארגן (נגיד כל החודש הראשון ) ?

 

[טלאפ]

אולי ההודעה שלך לא כל כך מתאימה לכא

אבל בכל אופן, גם אני ילדתי השנה וגיליתי שלא כל ממשמש ילד נושא בתוכו את הוירוסים לאבעבועות שחורות. ילד לא נדבק כל כך מהר, והם גם לא מתפרקים. בכל אופן הפתרון שלי (מה שאני לא עשיתי) הוא לעשות ארוע ואז כל מי שרוצה לבוא אומרים לו בעדינות נתראה בארוע. אנשים מבינים.

 

[ריפלקטור]

קודם כל איחולים ../images/Emo95.gif ../images/Emo140.gif

שיהיה בשעה טובה! הריון ראשון? אם תרחיבי קצת, יהיה קל יותר לענות על חלק מהשאלות שלך. ובינתיים.... לפחות ממה שאני מרגישה או חושבת. אם את מתכוונת להניק, אז כבר את יכולה להסיר את הדאגה מזה שידביקו את התינוקת בשפעת ובאנגינה. (ההנקה די מחסנת). חוץ מזה בסביבות פסח בדרך-כלל יש כבר פחות ממחלות החורף (זו לא קביעה, כי השנה הזאת בכל זאת מוזרה קצת במזג האוויר). השאלות שהעלית מתייחסות גם למשפחה שלך? או רק למשפחה של בעלך? האמת היא שרוב האנשים ממילא מאוד רגישים לאמא טרייה, עוד יותר לתינוק קטן, ויחסית לא נוטים לגעת ולמשש. את לא ממש יכולה להעריך למה תזדקקי באמת אחרי הלידה, יש לנו הרבה "שעות נוספות" של דימיון ביחס לאיך ומה זה יהיה - בנושא הזה לחלוטין אין שום קשר בין דמיון ומציאות. את עלולה לגלות אחרי הלידה שאת דווקא זקוקה לנוכחות של אנשים סביבך. לא חושבת שמי שירצה בקירבתך יהיה דווקא משועמם ומחפש "לבלות" את החופש בחברת האם והתינוק. אם בכל זאת תרגישי שאת זקוקה לזמן של עצמך בתקופה הראשונה - גם חודשיים או יותר - תצטרכי להתמודד גם עם ההעלבויות. ותצטרכי להסביר איך את מרגישה ביחס לזה. אני מאמינה ומשוכנעת שיבינו אותך. תני גם לבן הזוג לעשות חלק מעבודת ההסברים.

 

[ציפי ג]

פשוט מודיעים

למעט משפחה ממש קרובה, אני לא מתה שבאים לבקר אותי. ואף אחד לא בא.

 

[amitmom]

גם אני אמורה ללדת בפסח וכבר הודעתי

שאני לא רוצה ביקורים כי אני אהיה עייפה/ מוזנחת/כאובה/עצבנית מחקי את התשובה הרצויה. אני גם לא הרשתי לאף אחד לגעת לי בילדה הבכורה לאחר שנולדה. מי שרצה חויב לשטוף את ידיו ובשום פנים ואופן לא לנשק. כנ"ל יהיה גם בילדה הזו. אני הייתי מוכרחה להיות כזו "מגעילה" כיוון החמי אוהב לנשק על השפתיים. אותי ואת בעלי כבר לא כי הבהרתי לו מהפעם הראשונה שזה לא מקובל עלי אבל חששתי שהוא ירצה לנשק את הילדה. הסברתי לו שבפה של מבוגר יש יותר חידקים ולטובת הילדה אני רוצה שהוא ימנע מכך. תשמחי לשמוע שבד"כ לא נעלבים מכזה דבר. אנשים מבינים במיוחד אם את אמא בפעם הראשונה. הרבה בהצלחה ומזל טוב.

 

[הגנובה]

אני אישית לא מבינה את ההיסטריה...

א. מרוב רצון לשמור על הילדים סטריליים - חושפים אותם בעתיד ליותר מחלות ויותר בעיות

ב.הילדים הקטנים והמתוקים הללו הרבה יותר עמידים ממה שנדמה לנו... הם לא עשויים מסוכר והם לא שבירים - מי שיש לו אנגינה ושפעת... יש לו מספיק שכל ישר לא להתקרב ולנשק את התינוק

ג. אם את לא סומכת על אנשים עם שכל ישר... פשוט תבקשי שלא ינשקו את התינוק.... להסתכל מותר - להרים ולהעביר מיד ליד - את לא חיבת לאפשר למי שאת לא סומכת עליו. ד. אישה אחרי לידה שונה לגמרי מאישה לפני לידה

- אין לך מושג ושמץ של מושג מה יקרה אחרי הלידה, איך תרגישי, איך תתפקדי, מי תרצי שיהיה סביבך... בדרך כלל - אלה שבאים ישר אחרי הלידה הם אלה שרוצים לעזור (להוציא מהכלל את חמתי שהיתה רק מיטרד)... וגם בנושא העזרה - את זו שמחליטה מי עוזר לך מתי ואיך נוח לך לקבל את העזרה הזו

ה. לומר לכל הסובבים אותך לפני הלידה - {הדגש|4 חודשים לפני הלידה מה לעשות או לא לעשות אחרי הלידה נראה לי אווילי מהסיבה שפירטתי בסעיף ד. ו. עם בכל זאת אחרי הלידה תחליטי שאת לא רוצה שאף אחד יבוא (מה שנראה לי לא סביר לחלוטין) - פשוט תאמרי בנימוס רב למתקשרים שזה לא הזמן הנוח ביותר וקבעי להיפגש איתם בזמן אחר. מי שלא קרוב אלייך לא יעלב... מי שקרוב אלייך - קרוב לודאי שתרצי שיהיה איתך לכן לא תהיה לך בעיה, ואם לא תרצי - גם הם לא יעלבו... מי שייעלב... זבש"ו.

 

[הגנובה]

אני אישית לא מבינה את ההיסטריה....

א. מרוב רצון לשמור על הילדים סטריליים - חושפים אותם בעתיד ליותר מחלות ויותר בעיות

ב.הילדים הקטנים והמתוקים הללו הרבה יותר עמידים ממה שנדמה לנו... הם לא עשויים מסוכר והם לא שבירים - מי שיש לו אנגינה ושפעת... יש לו מספיק שכל ישר לא להתקרב ולנשק את התינוק

ג. אם את לא סומכת על אנשים עם שכל ישר... פשוט תבקשי שלא ינשקו את התינוק.... להסתכל מותר - להרים ולהעביר מיד ליד - את לא חיבת לאפשר למי שאת לא סומכת עליו. ד. אישה אחרי לידה שונה לגמרי מאישה לפני לידה

- אין לך מושג ושמץ של מושג מה יקרה אחרי הלידה, איך תרגישי, איך תתפקדי, מי תרצי שיהיה סביבך... בדרך כלל - אלה שבאים ישר אחרי הלידה הם אלה שרוצים לעזור (להוציא מהכלל את חמתי שהיתה רק מיטרד)... וגם בנושא העזרה - את זו שמחליטה מי עוזר לך מתי ואיך נוח לך לקבל את העזרה הזו

ה. לומר לכל הסובבים אותך לפני הלידה - {הדגש|4 חודשים לפני הלידה מה לעשות או לא לעשות אחרי הלידה נראה לי אווילי מהסיבה שפירטתי בסעיף ד. ו. עם בכל זאת אחרי הלידה תחליטי שאת לא רוצה שאף אחד יבוא (מה שנראה לי לא סביר לחלוטין) - פשוט תאמרי בנימוס רב למתקשרים שזה לא הזמן הנוח ביותר וקבעי להיפגש איתם בזמן אחר. מי שלא קרוב אלייך לא יעלב... מי שקרוב אלייך - קרוב לודאי שתרצי שיהיה איתך לכן לא תהיה לך בעיה, ואם לא תרצי - גם הם לא יעלבו... מי שייעלב... זבש"ו.

 

[שרהקתרינה]

אומרים שיהיה ארוע לכבוד התינוק/ת

כאשר מגיע הטלפון: אפשר לבוא לבקר? לראות את התינוק/ת? פשוט מודיעים: אני מאד עייפה, אני קמה 3 פעמים בלילה. והחלטנו לעשות ארוע (כמובן בהתאם לנסיבות: לבן- ברית, לבת: בריתה). לכן אני מבקשת לא להעלב, ונתראה בארוע. אפשר לעשות את הארוע לכבוד הבת, שבועיים אחר הלידה. כך זה קרוב ללידה, ואנשים יכולים "להתאפק" שבועיים מבלי לבוא לבקר. ואצל הבן ידוע כי בד"כ שבוע אחר הלידה יש ברית-מילה. רצוי גם לא לתת לאנשים להוציא את התינוק מהעגלה, כל דקה פנויה בזמן הארוע. פשוט להיות תקיפים בענין. שיהיה במזל-טוב ולידה קלה.

 

[meravido]

דווקא בגלל שאת כ"כ חוששת

עדיף שיבואו לבקר בבי"ח כי ככה התינוקת תהיה בתינוקיה ורואים אותה רק דרך הויטרינה. אח"כ, כשתגיעו הביתה (ב"ה) תבקשי שלא יגיעו כי את מאוד עייפה ורוצה להתארגן ואת תעשי ארוע. אני לא חושבת שצריך להעלב מזה. והכי הרבה, תשאירי הודעה במענה קולי שלכם בבית/מזכירה אלקטרונית עם כל הפרטים נגיד: "שלום, הגעתם למשפחת XXX. נולדה לנו ביום XX בשעה XX תינוקת מקסימה במשקל XXX העונה לשם XXXX. נשמח לראותכם בארוע שנקיים לכבודה. הודעה על מועד הארוע תגיע בקרוב." ככה גם לא ישגעו אותך בטלפון.

 

[אמא של מוריה]

מה שחשוב זה לדאוג לעצמך ולתינוקת

ולא לנעלבים. אם לא מתאים לך שיגעו בתינוקת פשוט תגידי. זאת הילדה שלך ולא שלהם. מי שלא מתאים לו שמעירים לו, שיעלב, לא יקרה לו כלום. ולגבי הביקורים, אני פשוט אמרתי לאנשים שאני לא מעוניינת בביקורים ושאחרי שאתאושש נעשה כמה מפגשים קטנים בבית.