היי אני חדשה ורציתי לשתף אתכם
אני עברתי לתיכון הרחק מהסביבה הרגילה שלי ככה שהתחלתי מחדש. מעולם לא הייתי מקובלת וגם לא היום, אבל אתם יודעים מה טוב לי עם זה, אני לא צריכה לשים זין על מה אנשים חושבים עלי, אני לא צריכה להתאמץ כדי לשנות את עצמי כדי שאני אוכל להתאים למסגרת הזו של המקובלים והלא מקובלים וכן, תאמינו זה עדיין קיים אפילו אצל השמינסטים, אז נכון אין לי מיליון חברות יש לי כמה אבל לפחות אני לא אוכלת מהם חרא והם מקבלים אותי כמו שאני. נכון לפעמים היו רגעים שהבדידות שלי פצעה לי את הנשמה כל כך חזק ובכיתי בתוך עצמי בלי לספר לאף אחד מה אני עוברת, תמיד הרגשתי שאני לא שייכת ,אבל תמיד ולאף קבוצה. אבל בסוף אני תמיד חושבת: בשביל מה את בוכה-בשבילהם!? הם לא שוים את זה, לא שוים את ההתייחסות שלך" כמו שקראתי כאן תגובה מאוד חזקה שמישהו פה אמר את הרעיון הם לא קוראים לי מקובלת אבל בשבילי אני מקובלת,וזה כל כך נכון, אני מקבלת את עצמי כמו שאני ואני לא אשתנה בשביל אף אחד. צריך לדעת שמסגרת של בית ספר זה לא הכל בחיים ובסופו של דבר גם זה עובר לטוב ולרע, יש חיים גם אחרי.
אני עברתי לתיכון הרחק מהסביבה הרגילה שלי ככה שהתחלתי מחדש. מעולם לא הייתי מקובלת וגם לא היום, אבל אתם יודעים מה טוב לי עם זה, אני לא צריכה לשים זין על מה אנשים חושבים עלי, אני לא צריכה להתאמץ כדי לשנות את עצמי כדי שאני אוכל להתאים למסגרת הזו של המקובלים והלא מקובלים וכן, תאמינו זה עדיין קיים אפילו אצל השמינסטים, אז נכון אין לי מיליון חברות יש לי כמה אבל לפחות אני לא אוכלת מהם חרא והם מקבלים אותי כמו שאני. נכון לפעמים היו רגעים שהבדידות שלי פצעה לי את הנשמה כל כך חזק ובכיתי בתוך עצמי בלי לספר לאף אחד מה אני עוברת, תמיד הרגשתי שאני לא שייכת ,אבל תמיד ולאף קבוצה. אבל בסוף אני תמיד חושבת: בשביל מה את בוכה-בשבילהם!? הם לא שוים את זה, לא שוים את ההתייחסות שלך" כמו שקראתי כאן תגובה מאוד חזקה שמישהו פה אמר את הרעיון הם לא קוראים לי מקובלת אבל בשבילי אני מקובלת,וזה כל כך נכון, אני מקבלת את עצמי כמו שאני ואני לא אשתנה בשביל אף אחד. צריך לדעת שמסגרת של בית ספר זה לא הכל בחיים ובסופו של דבר גם זה עובר לטוב ולרע, יש חיים גם אחרי.
