היי....אני חדשה כאן

angel6666

New member
היי....אני חדשה כאן

היי.... אני חדשה כאן ובתחום של הריון בכלל [חודש שני ....]והריון בסיכון בפרט! רציתי לשאול אם מישהו יודע על הסיכון של הריון כשאני חולה באנגינה פקטוריס [אני אחרי 3 התקפי לב]
 
ברוכה הבאה../images/Emo70.gif

יש כאן נשים עם סיפורים לבבים (א כי שונים מעט משלך) ואני בטוחה שכאשר הן תכנסנה, הן תתנה לך תובה מלאה יותר. זה הריון ראשון שלך
מאחלת לך הריון שלם, מלא, עתיר בריאות ועם תוצאות מצויינות
 

angel6666

New member
היי

כן....הריון ראשון שלי.....לא הריון מתוכנן בכלל. למרות גילי ה"מופלג" [עוד חודשיים אהיה בת 39...] החלטתי לוותר כבר על חלום האימהות בגלל הבעיה הקרדיאלית שלי....הרופאים שלי - גם הקרדיולוג וגם רופא הנשים נרתעו מהרעיון שאכנס להריון.... ואופס........הבלתי מתוכנן קרה! אז נראה לי שאני בדרך להיות אם חד הורית גאה [לא בגלל נטיה מינית או משהו] ושמחה!
 
איך עשית את זה בגילך??../images/Emo5.gif

(אני שואלת כי הגורם משפיע על אופן ניהול ההריון). מה המצב היום מבחינת הנזק לשריר הלב? איפה היו האוטמים? מה תפוקת הלב? איזה טיפול תרופתי את מקבלת? כעקרון, הריון הוא מצב שמעמיס על הגוף (על אפם ועל חמתם של החוכמולוגים שמשננים באוזנינו ש"הריון הוא לא מחלה"), וזה מתבטא במערכת הלב-ריאה, שנאלצת להתמודד עם נפח דם גדול יותר ועם עומס עבודה גדול יותר. זה מצב שיכול לגרום גם לנשים בריאות לחלוטין סימפטומים כאילו-קרדיאליים, ומביא לעתים להתפרצות של תסמונות לטנטיות. במקרה שיש נזק לשריר הלב, התמונה מסתבכת כי עומס העבודה יכול להגיע לרמות מסוכנות. כמובן שיש חשיבות רבה למידת הפגיעה ולגורמי הסיכון, אבל בכל מקרה נראה לי שמעקב ההריון שלך צריך להתנהל במרפאה להריון בסיכון גבוה. אני אישית ממליצה על זו שבבי"ח תה"ש, אם זה רלבנטי לך מבחינת אזור המגורים. מאחלת לך המון המון
עתליה
 

angel6666

New member
זה היה בלתי מתוכנן....

בעיקרון לפני שנה לערך ויתרתי סופית על רעיון האימהות מכיוון שלפני שנה עברתי 2 התקפי לב בהפרש של חודשיים אחד מהשני....הראשון שלי היה לפני 8 שנים. הנזק לשריר הלב הוא בזה שהלב עובד בתפוקה של 54 אחוז בלבד. ההתקפים היו בקיר האחורי ובדופן התחתונה. אני מטופלת בכדורים אותם בחוסר אחריות משווע מבחינתי הפסקתי לפני 3 חודשים... אני מנסה כבר 5 שנים להיכנס להריון בצורה הטבעית ומכיוון שלא נקלטתי עד כה...זה היה לי ברור מאליו שללא סיוע של טיפולים לכשאחליט ההריון לא יקרה ואופס....פתאום נקלטתי בצורה טבעית! להגיד לך שאני לא מפחדת?! אני אשקר.........אני מתה מפחד....ביום שני יש לי אולטראסאונד ופגישה עם הרופא שלפני 4 חודשים העלתי בפניו את רעיון ההריון הוא כמעט והשתווץ ואמר שאני מפחידה אותו עם הרקע הקרדיאלי והוא לא לוקח סיכונים....כמוהו גם הקרדיולוג שלי....אני מחכה לתגובתם השבוע.... אני יודעת שאצטרך להיות במעקב צמוד של המחלקה להריון בסיכון גבוה גם בגלל מחלת האנגינה פקטוריס שמצריכה ממני ספריי איזוקט בערך 15 פעמים ביום.... מאחלת לעצמי שיהיה טוב....
 
התכוונתי לאיך קרה שעשית התקפים

אני האחרונה שתמתח ביקורת על מישהי שרוצה להיות אמא... תשמעי, לנושא הסיכונים כבר התייחסתי למעלה, וכמובן שכל זה מקבל משנה תוקף אם ה-EF שלך היא 54% ואם את תלויה בניטראטים לתפקוד יומיומי. (את לוקחת עוד משהו? איך קוראים לכדורים שהפסקת?). שתי שאלות שהיו לי לגבי התרופות שלך: האם את אמורה לקחת איזשהו מדלל דם, כמו אספירין? והאם את אמורה לקחת איזשהו סוג של חוסמי בטא? אין לי ספק שהרופא שלך ישוחח איתך על הנושא הזה הרבה יותר בפירוט. אני יכולה רק להזדהות איתך ולומר לך שלפחות במקרה שלי ההריון התגלה כמשהו שניתן לנהל בצורה פחות או יותר טובה. אני מאחלת לך שע"י שמירה קפדנית ביותר והפחתת המאמצים שלך למינימום תצליחי להמשיך את ההריון ולסיים אותו כמה שיותר קרוב למועד. אל תשכחי לעדכן כאן! עתליה
 

angel6666

New member
עדכון....כואב משהו ועמוס בדמעות../images/Emo7.gif

הייתי היום במחלקת הריון בסיכון גבוה בקונסיליום של מנהל המחלקה ,רופא קרדיולוג ועוד רופא מומחה ילודה. יצאתי משם לפני 8 שעות בערך........ולצערי אני עדיין בוכה........ ההמלצה היתה - הפסקת הריון בגלל שההריון מהווה סכנת חיים ממשית ללב שלי שעובד בתפוקה של 45% כאמור.... הרופאים נתנו לי עוד הזדמנות של כמה בדיקות לקרישתיות יתר אבל הם גם נתנו לי את הזכות להחליט אם להפסיק את ההריון או לא כשהם נתנו המלצה חמה שכן.... אז אני צריכה עכשיו לשבת ולהחליט מחיר מול תועלת.....להמשיך את ההריון בידיעה שאולי הלב שלי לא ישרוד אותו או להפסיק את ההריון ולהסיר את הבונבון הקטנטן שנמצא לי ברחם ולבחור בחיים! החלטה קשה.........קשה מנשוא........
 

irisgh

New member
אני קוראת עכשיו אחורנית בפורום

וכל כך חשוב לי מה עשית בסוף. (לא שיש לי דיעה. רק שאני יודעת שהייתי נקרעת מבפנים אם הייתי צריכה לקבל החלטה כזו).
 
למעלה