היי.. אני חדשה פה..

[א ב ר י ל 2 2]

היי.. אני חדשה פה..

אז ככה.. זה הסיפור שלי.. אני בת עוד-מעט-22, יש לי חבר בן 25, כבר שלוש וחצי שנים. הוא מדהים. הוא החבר הכי טוב שלי ואני אוהבת אותו מאוד, והוא אותי. סה"כ יש לנו קשר טוב ובריא, והוא בהחלט מישהו שהייתי רואה אותו עומד לידי בחופה (ולא בתור זה שמחזיק את אחד המוטות

) מה שבכל זאת מביא אותי לכתוב פה (הרי אנשים לא מתבכיינים על קשרים מושלמים, לא?

) זה שיותר ויותר אני מוצאת את עצמי פוחדת שזה באמת זהו-זה. היו לי לפניו קשרים, אבל הם היו יחסית מועטים ואף אחד מהם לא היה רציני. בהרבה מובנים החבר שלי הוא הראשון שלי. אחד לכמה זמן, עד כמה שקשה לי להודות בזה, אני פוגשת בנים שמאוד מושכים אותי ומעניינים אותי, ושיוצא לי לחשוב איך היה יכול להיות לי איתם. מעולם לא עשיתי שום דבר בנידון, ואפילו ציננתי איתם את הקשר, כי הדעה שלי בנושא בגידות חד משמעית וחסרת פשרות. אבל על המחשבות קצת יותר קשה לשלוט. וזו הבעיה שלי. מצד אחד, מבחינה רציונאלית, אני יודעת שיש לי אוצר ביד, ולא כולם זוכים לקשר כל כך טוב כמו שיש ביננו. מצד שני, המחשבות האלה, על אחרים ועל זה שהייתי רוצה "לטעום עוד קצת" חוזרות כל תקופה מסויימת, ואני מפחדת שעם הזמן זה יהיה יותר ויותר קשה. מה עושים?

 

[comet9]

בעיה לא קטנה

מצד אחד החבר הטוב והאוהב. מצד שני העולם בחוץ מחכה רק לך תראי, הרבה אנשים אומרים שלא מחליפים סוס מנצח. ומן הסתם שיש לך משהו טוב ביד אין סיבה שתוותרי עליו במיוחד לאור מה שאת מספרת עליו. רגשות וכ"ד אבל מצד שני, יכול להיות שאת מפסידה הרבה כי את לא יודעת מי או מה יחכה לך בכל תקופה נתונה שהיא. אשיא לך עצה. אמנם יש לך חבר ואת אוהבת אותו. אבל את לא יודעת ולא מכירה משהו אחר ואת לא יודעת להחליט בכלל איך מישהו אחר היה מתייחס אלייך. אם לא נראה לך שתמצי את זה עם החבר הנוכחי, תיפרדו. אם נראה לך שהוא נותן לך הכל, אל תיפרדו וזה עד כדי כך פשוט.

 

[RVD18]

../images/Emo26.gif

אם אתם אוהבים אחד את השני כמו שאת אומרת, למה לזרוק את זה? תחשבי רגע, אנשים מחפשים ומחפשים, לא מוצאים את האחד שלהם...ולך כבר יש אותו. עזבי אחרים, סקרנות...אם הקשר בריא, תשארי איתו.

 

[פשוט שירן]

../images/Emo45.gif

 

[Cobe Anan]

../images/Emo45.gif

תהיות "מה אם" תמיד יהיו לנו, כי אנחנו אנושיים, ואנחנו תמיד נרצה הכל מהכל. אז בואי תחשבי "מה אם" תשתחררי ממנו כדי לגלות את העולם האמיתי: א. את תמצאי מישהו נהדר, מקסים ולא פחות טוב בשבילך; ב. את תיתקעי "עם הזין ביד". במקרה שאופציה ב' תופסת, אין על מה לדבר, נכון? את תצטערי על זה כל החיים. תמיד תזכרי שהאחד שלך היה תפוס לך עמוק בין הידיים- ושיחררת אותו מתוך כניעה לרגשות הכי פרימיטיביים שלך. אבל גם אופציה א' היא לא הכי זוהרת כמו שהיא נשמעת. רגש אנושי לא נמדד בכפית מדידה, בנאדם מדהים שנכנס לחיים שלך לא יכול להחליף לחלוטין בנאדם נהדר שנעדר מחייך. גם עם מישהו נפלא ומושלם, עדיין תתגעגעי לדברים הקטנים- ואולי גם לגדולים שהתאהבת בהם אצל החבר שלך. אף אחד לעולם לא יהיה בדיוק כמוהו, ואולי אפילו יהיה קשה לך לאהוב אחרים אחרי שתגלי שאין בהם את מה שאת מחפשת בבחור, שזה שהוא יהיה בדיוק כמו החבר שלך. דבר אחרון, וזה קצת מצחיק, כי אמרתי את זה לגיסי דוווקא בקונטקסט של להחליף את האוטו- אם את מרוצה תישארי עם מה שיש לך. עזבי אותך סקרנות- אם יש אנשים יותר טובים ותפסידי אותם, את לעולם לא תדעי, אבל אם אין כאלה ואת תפסידי את האחד הטוב שהיה לך, את תדעי את זה וזה יכאב. מאד. הסיבה שלא מחליפים סוס מנצח היא לא שאין סיבה- כי היי- אין בכלל סיבה למרוצי סוסים, אבל אנחנו בכל זאת מקיימים אותם.. הסיבה האמיתית היא שסיכויי הזכייה הם לרעתנו, אבל בניגוד למרוצי סוסים- גם יחסי הזכייה הם לרעתנו. תהיי מאושרת עם מי שיש לך, אם אתם אוהבים באמת, זה לא דבר שכזה קל למצוא, והמחיר הוא זניח. באמת.