היי אני חדשה
- פותח הנושא גברת קיפי
- פורסם בתאריך
ח ו ב ב נ י ת
New member
הנה באתי!
בי"ס לא מקנה די ידע, לטעמי. יש לו את האפשרות, כמובן - אבל משהו בבסיסו פשוט לא עובד. לא אצל כולם, זה ברור, וגם אצלי לא בכל המקצועות (הנה למדתי איזה דבר וחצי בפיזיקה שמפורסם בדף השני ושלא יעזור לי כנראה בשום דבר בחיים), אבל בגדול- רוב הדברים ששיננתי לבגרות נשכחו מראשי כאילו מעולם לא נתקלתי בהם בכלל.
בי"ס לא מקנה די ידע, לטעמי. יש לו את האפשרות, כמובן - אבל משהו בבסיסו פשוט לא עובד. לא אצל כולם, זה ברור, וגם אצלי לא בכל המקצועות (הנה למדתי איזה דבר וחצי בפיזיקה שמפורסם בדף השני ושלא יעזור לי כנראה בשום דבר בחיים), אבל בגדול- רוב הדברים ששיננתי לבגרות נשכחו מראשי כאילו מעולם לא נתקלתי בהם בכלל.
פרח תרבותי
New member
משונה...../images/Emo39.gif
חובבנית יקרה, נא קראי את הקטע הזה בראש מהוגג. שאלה למחשבה... איך את אומרת שהידע הזה (כוח המשיכה וכו') לא עזר לך בחיים, והנה שיבצת אותו בשיר ועמדת על כך שהוא חיוני שם?... זו איננה הקנטה - אני חושבת שידע יכול להעשיר אותנו ולסייע לנו בדרכים שאיננו יודעים מראש. באופן לא תמיד ישיר. למשל - הוא מסייע בפיתוח חשיבה, מסייע לראות דברים באספקט אחר, מסייע לתקשר עם אנשים בעלי תחומי עניין אחרים. וזה היה "סתם" בשליפה. נניח (רק נניח) שבצעירותי לא הבנתי מדוע אני צריכה ללמוד על אריסטו או על שירת ימי הביניים. נניח שחשבתי אז: "במה זה יסייע לי בחיים? ממילא אין לי נטיות בתחום האמנות, הפילוסופיה, השירה. וימי הביניים? זה היה לפני המוןןןןןןןןןן זמן..." בקיצור, דברים שונים אנחנו לומדים או חושבים שיש ללמוד "רק" כי הם חלק מהתרבות שלנו - האנושית, הלאומית. אילו היינו לומדים רק מה ש"צריך בחיים", מה היה צריך ללמוד? איך להפעיל את המחשב? איך לנהוג במכונית? ומהו שער הדולר? שלך,
חובבנית יקרה, נא קראי את הקטע הזה בראש מהוגג. שאלה למחשבה... איך את אומרת שהידע הזה (כוח המשיכה וכו') לא עזר לך בחיים, והנה שיבצת אותו בשיר ועמדת על כך שהוא חיוני שם?... זו איננה הקנטה - אני חושבת שידע יכול להעשיר אותנו ולסייע לנו בדרכים שאיננו יודעים מראש. באופן לא תמיד ישיר. למשל - הוא מסייע בפיתוח חשיבה, מסייע לראות דברים באספקט אחר, מסייע לתקשר עם אנשים בעלי תחומי עניין אחרים. וזה היה "סתם" בשליפה. נניח (רק נניח) שבצעירותי לא הבנתי מדוע אני צריכה ללמוד על אריסטו או על שירת ימי הביניים. נניח שחשבתי אז: "במה זה יסייע לי בחיים? ממילא אין לי נטיות בתחום האמנות, הפילוסופיה, השירה. וימי הביניים? זה היה לפני המוןןןןןןןןןן זמן..." בקיצור, דברים שונים אנחנו לומדים או חושבים שיש ללמוד "רק" כי הם חלק מהתרבות שלנו - האנושית, הלאומית. אילו היינו לומדים רק מה ש"צריך בחיים", מה היה צריך ללמוד? איך להפעיל את המחשב? איך לנהוג במכונית? ומהו שער הדולר? שלך,
ח ו ב ב נ י ת
New member
הו פרח, זה בכלל אל מה שהתכוונתי...
אפשר ללמוד בבי"ס. בטח שאפשר. אפשר ללמוד הרבה וזה בהחלט יכול לפתח חשיבה, להרחיב ידע ותחומי עניין וכד'. השאלה היא איך עושים את זה. בי"ס, כמו שאני מכירה אותו (ונדמה לי שרבים יסכימו איתי), עובד בשיטה שהיא לא למידה, אלא שיטת שינון לבגרויות. במצב שכזה אני לומדת, למשל, לשנוא תנ"ך - במקום להפתח ליופי שבו (ובטוח יש בו, אני פשוט לא מצאתי אותו). בגלל המירוץ לבגרויות, ביה"ס לפעמים חוסם לנו הרבה דברים שאם לא היינו מתנגדים אליהם כ"כ בגלל שאנחנו חייבים ללמוד אותם, אולי היינו מוצאים אותם מעניינים וחשובים. בנוגע לספרות- מעטים הם אלה שמסיימים יב' ומחליטים שהם אוהבים ספרות בגלל ששיננו איזה שני ביאליקים ואת "מה חשב המשורר" כמו שהמורה ציטט להם במחברת... אני לא באה ממקום של "תקשיבו לי, אני יודעת מה צריך לעשות", כי אין לי מושג מה צריך לעשות. אני לא מייצגת את כלל התלמידים- לא ברצון שלי ללמוד ולא ביכולת שלי. אני פשוט מציגה בעיה שקיימת, שקל לי מאוד להעלות אותה אבל זה לא שיש לי פתרון בשליפה מהשרוול (כי הרי אי אפשר לבטל בגרויות, הציונים נותנים מוטיבציה ללמוד ועוד ועוד ועוד...). עד כאן.
אפשר ללמוד בבי"ס. בטח שאפשר. אפשר ללמוד הרבה וזה בהחלט יכול לפתח חשיבה, להרחיב ידע ותחומי עניין וכד'. השאלה היא איך עושים את זה. בי"ס, כמו שאני מכירה אותו (ונדמה לי שרבים יסכימו איתי), עובד בשיטה שהיא לא למידה, אלא שיטת שינון לבגרויות. במצב שכזה אני לומדת, למשל, לשנוא תנ"ך - במקום להפתח ליופי שבו (ובטוח יש בו, אני פשוט לא מצאתי אותו). בגלל המירוץ לבגרויות, ביה"ס לפעמים חוסם לנו הרבה דברים שאם לא היינו מתנגדים אליהם כ"כ בגלל שאנחנו חייבים ללמוד אותם, אולי היינו מוצאים אותם מעניינים וחשובים. בנוגע לספרות- מעטים הם אלה שמסיימים יב' ומחליטים שהם אוהבים ספרות בגלל ששיננו איזה שני ביאליקים ואת "מה חשב המשורר" כמו שהמורה ציטט להם במחברת... אני לא באה ממקום של "תקשיבו לי, אני יודעת מה צריך לעשות", כי אין לי מושג מה צריך לעשות. אני לא מייצגת את כלל התלמידים- לא ברצון שלי ללמוד ולא ביכולת שלי. אני פשוט מציגה בעיה שקיימת, שקל לי מאוד להעלות אותה אבל זה לא שיש לי פתרון בשליפה מהשרוול (כי הרי אי אפשר לבטל בגרויות, הציונים נותנים מוטיבציה ללמוד ועוד ועוד ועוד...). עד כאן.
פרח תרבותי
New member
טוב, והנה הגענו להסכמה../images/Emo39.gif
...אז אנחנו מסכימות שעיקר הבעיה הוא לא "מה ללמד" אלא "איך ללמד". וזה כבר סיפור אחר... שלך
...אז אנחנו מסכימות שעיקר הבעיה הוא לא "מה ללמד" אלא "איך ללמד". וזה כבר סיפור אחר... שלך
ח ו ב ב נ י ת
New member
../images/Emo142.gif../images/Emo45.gif
אני לומדת בבית ספר, הולכת לחמש יחיד
ות בספרות (למרות שעדיין לא עשיתי בגרות) ומקבלת מעל תשעים ברוב המקצועות. הבעיה בבית הספר היא שהוא לא מכוון להרחבת הידע אלא לקבלת ציונים טובים בבגרות. כל צורת הלימוד היא שינון, במקום הבנה ולימוד בצורה יותר מעניינת. זה יוצר מצב שבו רוב הילדים היותר חכמים ויצירתיים, פשוט לא לומדים (את רוב המקצועות, לא את כולם כמובן) בתוך כותלי בית הספר. הם מבריזים, או מציירים בשיעור, או כותבים, או פשוט לא מגיעים. אחרי זה הם לומדים יום- יומיים לפני למבחן- והפלא ופלא- מוציאים ציונים טובים. והבעיה היא לא בחומר הלימוד. כשאני לומדת למקצועות לבד בבית, משלימה את מה שלא למדתי במשך השנה, כמעט תמיד יוצא לי לגלות שבסך הכול החומר יכול להיות מאוד מעניין.
ות בספרות (למרות שעדיין לא עשיתי בגרות) ומקבלת מעל תשעים ברוב המקצועות. הבעיה בבית הספר היא שהוא לא מכוון להרחבת הידע אלא לקבלת ציונים טובים בבגרות. כל צורת הלימוד היא שינון, במקום הבנה ולימוד בצורה יותר מעניינת. זה יוצר מצב שבו רוב הילדים היותר חכמים ויצירתיים, פשוט לא לומדים (את רוב המקצועות, לא את כולם כמובן) בתוך כותלי בית הספר. הם מבריזים, או מציירים בשיעור, או כותבים, או פשוט לא מגיעים. אחרי זה הם לומדים יום- יומיים לפני למבחן- והפלא ופלא- מוציאים ציונים טובים. והבעיה היא לא בחומר הלימוד. כשאני לומדת למקצועות לבד בבית, משלימה את מה שלא למדתי במשך השנה, כמעט תמיד יוצא לי לגלות שבסך הכול החומר יכול להיות מאוד מעניין.
ח ו ב ב נ י ת
New member
מסכימה איתך...
יוסטשיה ויי
New member
אם הייתם נוכחים בשיעורי ההיסטוריה
שהתקיימו בזמנו בכיתתי, בוודאי לא היה לכם מושג שאני מטורפת על המקצוע הזה, קרוב לוודאי בגלל שנחרתי\ציירתי\לא הייתי שם. העברת התכנים התבצעה בצורה טכנית, קרה, מתנשאת ובלתי-אמנותית. עם כל הכבוד, במתמטיקה היה לי יותר חופש ביטוי השנה. וזה חבל.
שהתקיימו בזמנו בכיתתי, בוודאי לא היה לכם מושג שאני מטורפת על המקצוע הזה, קרוב לוודאי בגלל שנחרתי\ציירתי\לא הייתי שם. העברת התכנים התבצעה בצורה טכנית, קרה, מתנשאת ובלתי-אמנותית. עם כל הכבוד, במתמטיקה היה לי יותר חופש ביטוי השנה. וזה חבל.
סוף סוף דיון של ממש ב"חברתי"!
תראו, אני הישלמתי את חוק לימודיי לפני יותר מעשור ( וואוו חצי רגל בקבר ) ויכול להיות שהנוסטלגיה צובעת בצבעים בהירים את שקרה באמת אבל אני זוכר כך: מעולם לא קיבלנו פרשנות מוכתבת אודות יצירה. במקרה הגרוע , לאחר שעברנו על שעורי הבית ניסתה המורה לכוון לפרשנות המקובלת אבל תמיד נאמר לנו שאם נוכל לנמק בצורה טובה את פרשנותנו והבנתנו את היצירה, אזי זה מה שיקבע את הציון. אני זוכר את זה כאילו זה היה פלקט על הקיר. יחד עם זאת, ישבו בכיתתי כאלו שהספרות לא הייתה חביבה עליהם ובחרו להגביר דווקא מקצוע זה כי כל השאר נראו יותר בלתי אפשריים להגברה, יעני בבחינת "הרע במיעוטו". גורמים כאלה הם שמדרדרים את רמת השיעור ואותם יש לשרש. אני הייתי חזק ולא נתתי לנוכחותם להשפיע עלי, במקום שהם ישאבו את ה"תשובות הנכונות" מן המורה בשיעור נטלתי אני את ההובלה והייתי הדומיננטי בכתה, כאילו אני יושב בשיעור פרטי. אני זוכר שהמורה אפילו פעם, לקחה סיכום שלי, שעשיתי על יצירה של קפקא וצילמה אותו בהפסקה לכולם. מה שאני רוצה לומר, לסיכום: ביה"ס מציע המון ידע. אך יחד עם זאת , אם העגלה לא רוצה לינוק אז לא יעזור שהפרה מלאה חלב. אני ינקתי, עשיתי גרעפס ושוב ינקתי, כי אהבתי את זה ולא ציפיתי שיוגש לי אלא ניגשתי לקחת בעצמי ועל התוצאה כבר דיברתי למעלה.
תראו, אני הישלמתי את חוק לימודיי לפני יותר מעשור ( וואוו חצי רגל בקבר ) ויכול להיות שהנוסטלגיה צובעת בצבעים בהירים את שקרה באמת אבל אני זוכר כך: מעולם לא קיבלנו פרשנות מוכתבת אודות יצירה. במקרה הגרוע , לאחר שעברנו על שעורי הבית ניסתה המורה לכוון לפרשנות המקובלת אבל תמיד נאמר לנו שאם נוכל לנמק בצורה טובה את פרשנותנו והבנתנו את היצירה, אזי זה מה שיקבע את הציון. אני זוכר את זה כאילו זה היה פלקט על הקיר. יחד עם זאת, ישבו בכיתתי כאלו שהספרות לא הייתה חביבה עליהם ובחרו להגביר דווקא מקצוע זה כי כל השאר נראו יותר בלתי אפשריים להגברה, יעני בבחינת "הרע במיעוטו". גורמים כאלה הם שמדרדרים את רמת השיעור ואותם יש לשרש. אני הייתי חזק ולא נתתי לנוכחותם להשפיע עלי, במקום שהם ישאבו את ה"תשובות הנכונות" מן המורה בשיעור נטלתי אני את ההובלה והייתי הדומיננטי בכתה, כאילו אני יושב בשיעור פרטי. אני זוכר שהמורה אפילו פעם, לקחה סיכום שלי, שעשיתי על יצירה של קפקא וצילמה אותו בהפסקה לכולם. מה שאני רוצה לומר, לסיכום: ביה"ס מציע המון ידע. אך יחד עם זאת , אם העגלה לא רוצה לינוק אז לא יעזור שהפרה מלאה חלב. אני ינקתי, עשיתי גרעפס ושוב ינקתי, כי אהבתי את זה ולא ציפיתי שיוגש לי אלא ניגשתי לקחת בעצמי ועל התוצאה כבר דיברתי למעלה.
frustrated
New member
הנה אני בא!
(טוב, עוד לא השלמתי את חמש היחידות, אבל מאה בשלוש יחידות מתוך חמש זו התחלה לא רעה) למזלי הרב, המורה שהיתה שלי לספרות בתיכון היא מעולה, אישה רגישה בעלת השכלה עצומה בספרות. למזלי, היא מסוגלת להקנות ידע והבנה ספרותית חרף תוכנית הלימודים המחורבנת, ולצערי, היא מהווה מיעוט בקרב המורים בארץ. נתקלתי לא פעם במורים שסכמו את "ספר שירי" של רחל במילים "לרחל כואב. רחל כותבת שירים, אבל הם מאוד יפים ונעימים, ולכן הם לא משקפים כאב. ככה, לרחל עוד יותר כואב". אבל רק בגלל שהם היו פלספנים חסרי השכלה הם הצליחו למרוח את זה על פני שעה וחצי. רק בשנה הזו הצלחתי להגיע להבנות על המורכבות של השיר הזה, ועדיין ההבנה שלי מלאה חורים וחוסר מושלמות. תוכנית הלימודים לא טובה. בכלל. היא צריכה שינוי מהותי, שינוי רדיקלי, מהיסוד. ללמוד שיר של עמיחי, כמה של ביאליק, שיר של אלתרמן ושיר של לאה גולדברג, לקרוא לכל הפרק הזה "שירה", ולסכם בכך מאה שנות שירה עברית מודרנית, זה פשוט לא רציני. ספרות זה אחד המכנים המשותפים החשובים ביותר שיוצרים עם ומדינה. לתת לזה ארבע שעות בשבוע (לעומת 6 למתמטיקה) זה לא הגיוני. ללמד רק ספרות עברית וקלאסית במדינה שחמישית מהתושבים בה הם דוברי ערבית כשפת אם, זה לא הגיוני. ליצור שתי תוכניות לימוד נפרדות ליהודים וערבים זה כבר פשוט בורות וטמטום. מורים לספרות צריכים את היכולת הנדירה שאיתה הם מובילים תלמידים אל התשובה במינימום התערבות. המצב כפי שהוא כיום, גם בבית הספר האלטיסטי שבו אני לומד, הוא שמורים מכתיבים את התשובה, באים לשיעור עם הכל מוכן מראש, ולא מאפשרים לדיון להתפתח, שדרכו יגיעו להבנת היצירה. הדיונים האלה חשובים כי המטרה הסופית שלהם לא צריכה להיות הבנת היצירה הנדונה, אלא סיפוק הכלים להתמודד עם יצירות אחרות. לכן, בשיעורי ספרות שהם לא של ספרות אתגר, הדיונים לא מתפתחים לאורך שלוש שנות הלימודים. לו היו מספקים המורים את הכלים להתמודדות עם יצירות, היתה ניכרת עליה ברמת הדיונים, ותפקידו של המורה היה מצטמצם.
(טוב, עוד לא השלמתי את חמש היחידות, אבל מאה בשלוש יחידות מתוך חמש זו התחלה לא רעה) למזלי הרב, המורה שהיתה שלי לספרות בתיכון היא מעולה, אישה רגישה בעלת השכלה עצומה בספרות. למזלי, היא מסוגלת להקנות ידע והבנה ספרותית חרף תוכנית הלימודים המחורבנת, ולצערי, היא מהווה מיעוט בקרב המורים בארץ. נתקלתי לא פעם במורים שסכמו את "ספר שירי" של רחל במילים "לרחל כואב. רחל כותבת שירים, אבל הם מאוד יפים ונעימים, ולכן הם לא משקפים כאב. ככה, לרחל עוד יותר כואב". אבל רק בגלל שהם היו פלספנים חסרי השכלה הם הצליחו למרוח את זה על פני שעה וחצי. רק בשנה הזו הצלחתי להגיע להבנות על המורכבות של השיר הזה, ועדיין ההבנה שלי מלאה חורים וחוסר מושלמות. תוכנית הלימודים לא טובה. בכלל. היא צריכה שינוי מהותי, שינוי רדיקלי, מהיסוד. ללמוד שיר של עמיחי, כמה של ביאליק, שיר של אלתרמן ושיר של לאה גולדברג, לקרוא לכל הפרק הזה "שירה", ולסכם בכך מאה שנות שירה עברית מודרנית, זה פשוט לא רציני. ספרות זה אחד המכנים המשותפים החשובים ביותר שיוצרים עם ומדינה. לתת לזה ארבע שעות בשבוע (לעומת 6 למתמטיקה) זה לא הגיוני. ללמד רק ספרות עברית וקלאסית במדינה שחמישית מהתושבים בה הם דוברי ערבית כשפת אם, זה לא הגיוני. ליצור שתי תוכניות לימוד נפרדות ליהודים וערבים זה כבר פשוט בורות וטמטום. מורים לספרות צריכים את היכולת הנדירה שאיתה הם מובילים תלמידים אל התשובה במינימום התערבות. המצב כפי שהוא כיום, גם בבית הספר האלטיסטי שבו אני לומד, הוא שמורים מכתיבים את התשובה, באים לשיעור עם הכל מוכן מראש, ולא מאפשרים לדיון להתפתח, שדרכו יגיעו להבנת היצירה. הדיונים האלה חשובים כי המטרה הסופית שלהם לא צריכה להיות הבנת היצירה הנדונה, אלא סיפוק הכלים להתמודד עם יצירות אחרות. לכן, בשיעורי ספרות שהם לא של ספרות אתגר, הדיונים לא מתפתחים לאורך שלוש שנות הלימודים. לו היו מספקים המורים את הכלים להתמודדות עם יצירות, היתה ניכרת עליה ברמת הדיונים, ותפקידו של המורה היה מצטמצם.
../images/Emo45.gif
למרות שדווקא הלימודים בספרות (וכמו כן גם המורים, ברוב הפעמים), מעשירים בהרבה יותר ממקצועות אחרים. אבל הם מיועדים יותר לתלמידים שלא קוראים, וגם אצלם לרוב לא יוצרים יותר מדי חשק לקרוא. יש הרגשה כללית של "ספרות זה קל, כי צריך רק ללמוד את הסיכומים של המורה בע"פ ולקבל מאה, בואו ניקח כולנו ספרות מורחב". כמובן שאני לא מדברת כאן על חמש יחידות, אלא על המקצוע בכלליות.
למרות שדווקא הלימודים בספרות (וכמו כן גם המורים, ברוב הפעמים), מעשירים בהרבה יותר ממקצועות אחרים. אבל הם מיועדים יותר לתלמידים שלא קוראים, וגם אצלם לרוב לא יוצרים יותר מדי חשק לקרוא. יש הרגשה כללית של "ספרות זה קל, כי צריך רק ללמוד את הסיכומים של המורה בע"פ ולקבל מאה, בואו ניקח כולנו ספרות מורחב". כמובן שאני לא מדברת כאן על חמש יחידות, אלא על המקצוע בכלליות.
לא לזאת כיוונתי דבריי, אלא......
בית הספר וגם האקדמיה לא מקנים אולי את כל הידע, אבל כשאנו מעירים/מגיבים לכותבים צעירים שעדיין לא למדו על דימוי/מטאפורה מהם ומה ההבדל ביניהם אולי אנו מקשים עליהם. איני טוענת שאין כותבים צעירים שמצליחים להתמודד עם התגובות ואפילו עושים שימוש טוב ונכון אמצעים אמנותיים, אבל הם לא רבים. לעתים הם נעלבים מכך שאין אנו מוצאים בכתיבתם ענין, ולכן אני ממליצה לכתוב בפורום בו שכבת הגיל מתאימה. קסנדרה
בית הספר וגם האקדמיה לא מקנים אולי את כל הידע, אבל כשאנו מעירים/מגיבים לכותבים צעירים שעדיין לא למדו על דימוי/מטאפורה מהם ומה ההבדל ביניהם אולי אנו מקשים עליהם. איני טוענת שאין כותבים צעירים שמצליחים להתמודד עם התגובות ואפילו עושים שימוש טוב ונכון אמצעים אמנותיים, אבל הם לא רבים. לעתים הם נעלבים מכך שאין אנו מוצאים בכתיבתם ענין, ולכן אני ממליצה לכתוב בפורום בו שכבת הגיל מתאימה. קסנדרה
יוסטשיה ויי
New member
nice autograph ../images/Emo45.gif
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.