היי, אני חדש אבל עם בעיה טיפה שונה

marifuana

New member
היי, אני חדש אבל עם בעיה טיפה שונה

שלום לכולם אני חדש בפורום הזה, ולא יודע אם אני בכלל קשור ואם אתם תקבלו אותי בזרועות פתוחות או תבעטו לי בטוסיק הפגוע שלי החוצה מפה. אני חולה קרוהן בן 25, ומטופל בכימותרפיה בהזרקות של מטוטרקסט 25 מ"ל אחת לשבוע. מחלת קרוהן היא מחלת מעיים, ובשל המיקום בו היא תקפה אצלי - לכל אורך המעי הגס, ובשל העובדה שהמחלה פעילה זה שבע שנים, ואף טיפול כולל נסיוניים לא עזר, התחלנו בכימותרפיה לפני כחצי שנה. אחרי שלושה חודשי טיפול תופעות הלוואי והדיכאון הגיעו לסף שהסובבים אותי ידעו וראו שאם אני לא אפסיק את הטיפול, לא יהיה במי לטפל, ולכן בעצת הרופאים שלי הפסקנו את הטיפול. הסיבה שאני פה היום היא שהטיפול אמור להתחיל מחדש החל מהיום, ופתאום עלו לי כל החששות. אני זוכר את הכאבים של הזריקה. אלה שמתחילים שעה- שעתיים אחרי שהזריקו לי את החומר לשריר, ומשם את ההרגשה של הרעל שמתפשט בגוף. אני זוכר איך ארבע שעות אחרי הזריקה כאבו לי כל החלקים בגוף בצורה כזו שאפילו להקליד במקלדת לא יכלתי מהכאב שבקצות האצבעות. אני זוכר את הבחילות שהתחילו מיד עם התפשטות הרעל, ואני זוכר את הצמרמורות קור וחום שעברתי במשך הימים שאחרי הטיפול. את ההקאות ואת השלשולים הדמיים שממשיכים ומחלישים אותי עוד יותר. אני חושש, אני לא יודע מה לעשות, התחלתי את הכדורים של הכימו לפני שבועיים, והיום אני אמור לקבל את הזריקה הראשונה. הבחילות התחילו כבר, הבוקר קמתי עם תופעות לוואי פסיכוסומטיות (או אולי מהריכוז של הכדורים שעלה מיום ליום לקראת התחלת הטיפול בהזרקה שוב) והקאתי. תודה לאל שהפעם יש לי אישור של משרד הבריאות למריחואנה לעזר, אבל עדיין אין לי את המריחואנה עצמה. משרד הבריאות אישר לי לגדל, אבל לא לרכוש, אז המשמעות היא שלוקח איזה ארבעה חודשים עד שיהיה לי מה שיעזור נגד הכימו שהתחלתי לפני שבועיים. איזה באסה. טוב, אני אניח לכם להחליט מה איתי עכשיו, אם בא לכם לעזור לי, אם בכלל אני קשור, ואם יש לכם בכלל מה להגיד...
 
אני ממש ממש

יכולה להבין אותך. (בחלק מהדברים..) מאד מבינה את הבחילות הפסיכוסומטיות המגעילות. כשאתה יודע שיש לך עוד יום אחד בלי אבל כבר מרגיש עם. עם מערכת הבריאות שחושבת שסמים זה רע. ולא מבינה שמה שהם נותנים לנו זה הרבה יותר גרוע. עם להיות צעיר ולהרגיש זקן. עם לא לרצות שוב להרגיש את כל הכאבים האלה. עם המחשבה של הרעל שמתפשט בגוף ואיך בכלל אומרים לזה כן בכל פעם מחדש. לי הציעו לקחת כדורי מריחואנה אחרי הטיפול השני. ובמשך שבועים שלושה הכדורים היו בדרך, המון זמן בדרך. ואז הסבירו לי בשקט, שאם אני אתארגן עם אספקה משלי.. זה יהיה אפילו יותר יעיל. אז בהתחלה אנשים טובים שאני מכירה, דאגו לי למה שהייתי צריכה ובינתיים הפכתי חקלאית חובבת ובסופו של דבר הסתדרתי בעצמי. (ופתאום גם נהיו לי המון חברים...) בסופו של דבר למדתי לא לסמוך יותר מדי על מערכת הבריאות, וכשאפשר להסתדר לבד, אז דברים מסתדרים אפילו יותר טוב. הצמחים האלה גדלים די מהר, במיוחד אם מטפלים בהם נכון ובמיוחד עם השמש הזו של סוף הקייץ. אם אתה מתעניין, אני אשמח לתת לך טיפים. יום טוב גלי
 

marifuana

New member
תודה

האמת היא שאני מאוד שמח לשמוע שיש עוד אנשים שמבינים אותי מאחר ואני לא חולה סרטן, אני לא מטופל במחלקות ולכן גם לא נתקל באנשים אחרים שעוברים את זה. ומבינים מה אני עובר. מבחינת ה"סמים", אני חושב שמשרד הבריאות דווקא התגמש מאוד בנושא, (עובדה שנתנו לי אישור בסופו של דבר) ועדיין מופנה באופן אקטיבי לסוחרי הסמים בשל העובדה שלוקח כמה חודשים עד לגידולם הסופי של הצמחים. (למדתי את הנושא ואני בהליכים אבל זה עדיין אטי מאוד). אני אשמח לעזור לחולים נוספים עם קבלת אישור ממשרד הבריאות, במידת הצורך. חשוב לי לציין שהמנהל לנושא במשרד הבריאות הביע את דעתו לפיה כל חולה המקבל כימותרפיה לטיפולי סרטן - בקשתו תיבחן באופן מהיר ולמעשה כמעט בטוחה קבלת האישור. חבל לי לראות את אותם חולים שסובלים את מה שעברתי אני בעבר, במיוחד כשיש הקלה כזו טובה לתופעות הלוואי הקשות האלה.
 
אני רוצה לספר שלפני כשבועיים...

לפני כשבועיים הגיעה לידי הכתבה הזו, שפורסמה ב"וואלה". לאחר מכן מצאתי כתבה דומה באתר הכי רציני של אנשים עם גידולים במח של ארה"ב. מי שרוצה, אני יכולה לתת לו קישור גם למאמר זה. מצרפת קישור להודעה. שנה טובה לכולם. אילת.
 

דגנילי

New member
חמוד אני כל כך מבינה אותך..

הרגשתי צביטה חזקה מהזדהות איתך.. תארת את התופעות כל כך נכון. אני אומנם חולת סרטן.. אבל אבא שלי חולה בדלקת פרקים קשה, ומה שקורה זה שהמערכת החיסונית פשוט תוקפת את הגוף או משהו כזה.. ולכן הורסת לו את הפרקים.. גם הוא מקבל טיפולים כימו' רק בשביל לדכא את המערכת החיסונית.. וכעת הוא כל כך מבין איך אני הרגשתי.. ועם אילו תופעות לוואי קשות צריך להתמודד עם הטיפולים האילו... אני מאחלת לך בריאות.
 

marifuana

New member
החרא שב אלינו אבל טיפה פחות מסריח

חזרתי לזה. החיים חזרו להיות איטיים וכאובים. נכון, הזיכרון קשה מנשוא, והחיים לעולם לא יהיו קשים מנשוא, אז כנראה שטוב לי יותר ממה שציפיתי :) הרגשת הרעל הזורם בגוף עדיין אופפת אותי. אני מרגיש את זה עובר לי בעצמות ובמחזור הדם. אני מרגיש את הכאבים. לפחות הבחילות כמעט ולא קיימות בעקבות המריפואנה... תודה על התמיכה. לא קל לחזור לתוך החרא הזה. בכל בקשה לעזרה או מידע לגבי מריפואנה אני אשמח לעזור.
 
למעלה