נוסעת בזמן אחר
New member
היי, אני רוצה לשתף קצת...
אני עוברת חודש אולי הכי קשה בחיי. אחרי שאמא שלי התמוטטה נפשית והגיעה לבית חולים עם סימפטומים כאלה ואחרים
(לא אישפוז פסיכיאטרי, אלה כל מיני נזקים בגוף בגלל לחץ נפשי), אני מטפלת בעניינים שלה נון סטופ כבר קרוב לחודש וחצי.
בחצי שנה אחרונה אימי לא שילמה כמעט שכר דירה וגם צברה חובות גדולים מכל מיני כיוונים נוספים.
אבל בעיקר המצב הנפשי שלה הוא לא טוב.
אני הייתי צריכה לפזר את החתולים שלה למקומות שונים בגלל שהיא עוברת לדירת חדר קטנטנה.
כל התהליך היה כרוך בהרבה סבל לחתולים ולי. אני בתוראוהבת חיות לא קטנה הייתי צריכה להחליט אם לנטוש מישהו בעמותה או לתת
לאנשים שכבר יש להם מלא חתולים ובקושי דואגים להם. לא היו לי הרבה אופציות עם חתולים בוגרים.
היו כל כך הרבה רגעים שהרגשתי שאני פשוט לא יכולה יותר......
אמא שלי כל כך לא עשתה את זה יותר קל. זה בא לה כל כך בקלות להכליל אותי בסל אחד עם "כל האנשים הרעים".
תמיד לשים את עצמה כמזקנה, במצב שאני צריכה להחליט את כל החלטות הכי קשות בגלל שהיא לא החליטה
אותן אף פעם וגם לכעוס עלי שאני מתרגזת או קצרת רוח איתה ובכלל. על מי היא עוד יכולה לכעוס???
היא יכולה להתפגר ואף אחד כמעט לא ירים טלפון לבדוק איפה היא מרוב שיש לה חברים.
טוב, הוצאתי קיטור קיטור בנתיים וגם קצת "תרמתי" לפורום.
כולם מרוצים, לא?

אני עוברת חודש אולי הכי קשה בחיי. אחרי שאמא שלי התמוטטה נפשית והגיעה לבית חולים עם סימפטומים כאלה ואחרים
(לא אישפוז פסיכיאטרי, אלה כל מיני נזקים בגוף בגלל לחץ נפשי), אני מטפלת בעניינים שלה נון סטופ כבר קרוב לחודש וחצי.
בחצי שנה אחרונה אימי לא שילמה כמעט שכר דירה וגם צברה חובות גדולים מכל מיני כיוונים נוספים.
אבל בעיקר המצב הנפשי שלה הוא לא טוב.

אני הייתי צריכה לפזר את החתולים שלה למקומות שונים בגלל שהיא עוברת לדירת חדר קטנטנה.
כל התהליך היה כרוך בהרבה סבל לחתולים ולי. אני בתוראוהבת חיות לא קטנה הייתי צריכה להחליט אם לנטוש מישהו בעמותה או לתת
לאנשים שכבר יש להם מלא חתולים ובקושי דואגים להם. לא היו לי הרבה אופציות עם חתולים בוגרים.

היו כל כך הרבה רגעים שהרגשתי שאני פשוט לא יכולה יותר......


אמא שלי כל כך לא עשתה את זה יותר קל. זה בא לה כל כך בקלות להכליל אותי בסל אחד עם "כל האנשים הרעים".
תמיד לשים את עצמה כמזקנה, במצב שאני צריכה להחליט את כל החלטות הכי קשות בגלל שהיא לא החליטה
אותן אף פעם וגם לכעוס עלי שאני מתרגזת או קצרת רוח איתה ובכלל. על מי היא עוד יכולה לכעוס???
היא יכולה להתפגר ואף אחד כמעט לא ירים טלפון לבדוק איפה היא מרוב שיש לה חברים.

טוב, הוצאתי קיטור קיטור בנתיים וגם קצת "תרמתי" לפורום.
כולם מרוצים, לא?
