היי אנשים דרישת שלום מהצפון המופגז
ביום שני בבוקר החלטתי לחלות ואחרי שהקאתי בבסיס שלחו אותי הביתה,ומאז אני עוד כאן בבית סובלת מכאבי בטן וכאבי ראש כבר 3 ימים שזה ככה,את רוב הימים האחרונים העברתי בשכיבה במיטה בחדר הביטחון בבית.,הרופא בבסיס טען שאני סובלת מלחץ או חרדה,אני לא ממש מרגישה שזה תוצאה של זה אבל יכול להיות,לדעתי סוג של וירוס או משהו. כרגע אני על משככי כאבים אז נכון לרגע זה אני בסדר,נראה מה יהיה בערב. ברגע שאני ארגיש טוב יותר אני אחזור לבסיס,אני מניחה שזה יהיה בימים הקרובים או מקסימום בהתחלת השבוע הבא. בינתיים נהריה הסמוכה אליי ממשיכה לחטוף קטיושות על ימין ועל שמאל,ואנחנו רק מחכים שזה ייגמר,חיים בין אזעקה אחת לשנייה,ובין נפילה אחת לשנייה,ואת רוב שעות היום מעבירים בחדר הביטחון עפ"י הוראות פיקוד העורף. הקיבוץ שלי כולו פועל במתכונת חירום אחרי שנפגע במשך השבוע האחרון מ-3 טילי קטיושה ואני שואלת-עד מתי? היום בדיוק לפני שנה התגייסתי לצבא,ובדיוק שנה אחרי אני פה בבית מוצאת את עצמי כחלק מצבא חסר אונים. ביום ראשון יצא לי להיות בבסיס,המון בלאגן,אי ודאות,החיזבאללה מנסה לפרק אותנו,אבל אנחנו חזקים! נכון לרגע הזה שקט כאן בעוד שבאיזור אביבים חילופי אש,בשידורי הטלוויזיה מהאיזור ניסיתי לחפש פנים מוכרות לשמחתי לא מצאתי כאלה. לגבי צפת לא שמעתי היום דבר,אולי זה סימן טוב אבל קשה לדעת מה יקרה בעוד כמה דקות. מקווים כאן להמשך יום שקט
ביום שני בבוקר החלטתי לחלות ואחרי שהקאתי בבסיס שלחו אותי הביתה,ומאז אני עוד כאן בבית סובלת מכאבי בטן וכאבי ראש כבר 3 ימים שזה ככה,את רוב הימים האחרונים העברתי בשכיבה במיטה בחדר הביטחון בבית.,הרופא בבסיס טען שאני סובלת מלחץ או חרדה,אני לא ממש מרגישה שזה תוצאה של זה אבל יכול להיות,לדעתי סוג של וירוס או משהו. כרגע אני על משככי כאבים אז נכון לרגע זה אני בסדר,נראה מה יהיה בערב. ברגע שאני ארגיש טוב יותר אני אחזור לבסיס,אני מניחה שזה יהיה בימים הקרובים או מקסימום בהתחלת השבוע הבא. בינתיים נהריה הסמוכה אליי ממשיכה לחטוף קטיושות על ימין ועל שמאל,ואנחנו רק מחכים שזה ייגמר,חיים בין אזעקה אחת לשנייה,ובין נפילה אחת לשנייה,ואת רוב שעות היום מעבירים בחדר הביטחון עפ"י הוראות פיקוד העורף. הקיבוץ שלי כולו פועל במתכונת חירום אחרי שנפגע במשך השבוע האחרון מ-3 טילי קטיושה ואני שואלת-עד מתי? היום בדיוק לפני שנה התגייסתי לצבא,ובדיוק שנה אחרי אני פה בבית מוצאת את עצמי כחלק מצבא חסר אונים. ביום ראשון יצא לי להיות בבסיס,המון בלאגן,אי ודאות,החיזבאללה מנסה לפרק אותנו,אבל אנחנו חזקים! נכון לרגע הזה שקט כאן בעוד שבאיזור אביבים חילופי אש,בשידורי הטלוויזיה מהאיזור ניסיתי לחפש פנים מוכרות לשמחתי לא מצאתי כאלה. לגבי צפת לא שמעתי היום דבר,אולי זה סימן טוב אבל קשה לדעת מה יקרה בעוד כמה דקות. מקווים כאן להמשך יום שקט