היי אנשים...

[•°• Gil The King •°•]

היי אנשים...

לפני שעתיים חזרתי הביתה. עדיין לא מאמינה שאני פה, לא מאמינה שאני בבית. המחשבה שעברה לי הכי הרבה בראש בימים האחרונים של המסע הייתה איך אני אמורה לחזור לשגרה אחרי שנחזור, אני פשוט לא מבינה איך חוזרים, וזה נראה לי אחד הדברים הכי קשים אחרי שחוזרים לארץ. את הפירוט על הדבר הכי מדהים שעשיתי בחיים אני יעשה מאוחר יותר, כי לא ישנתי איזה יומיים ואני פשוט עייפה מידי... רק רציתי לשאול אנשים שהיו במשלחות אחרות, האם גם אתם נקשרתם כל כך אל המדריכים שלכם במסע הזה? ואל הקבוצה? סתם אני פשוט תוהה לעצמי עכשיו איך זה יהיה לא לראות אותם כל בוקר

 

[גיא בר און מקורי]

ברוכים הבאים ../images/Emo24.gif

דבר ראשון תנוחי תלכי לישון תקומי חדשה רעננה תיהי עם עצמך ותתחילי לחשוב לחשוב מה ראית, מה שמעת, מה הרגשת תתחילי להפנים! לאט לאט תחזרי אל עצמך אני כל כך שמח שהיה לך מסע משמעותי זה כל כך חשוב! מחכה כבר כל כך לשמוע חוויות תכתבי לנו ושוב ברוכה הבא ועל השאלות אני הבנתי מהרבה אנשים שתלוי מאוד במדריכים מאוד הגיוני שהתחברת למדריכים ונקשרתם מאוד הגיוני! איך חוזרים ? בהדרגה לאט לאט בהצלחה

 

[mayamoreno2001]

דבר ראשון

לכי לישון ותקומי רעננה וצוננת הרי זה משהו שצריך לעשות.. קשה לחזור , לי באופן קשה היה נורא קשה לחזור היה לי בעיות להירדם בלילה ומלא חלומות ומלא בלאגן זה לאט לאט מסתדר לו שם בראש אבל עדין זה נושא רגיש ביותר אין מה להגיד.. (מחר אני הולכת להרצות עליו בפני הורים של שכבה יא') ולהיקשר למדריכים ולמורים זה לא מילה אנחנו בקשר הכי טוב שאפשר המורה שיצא איתנו היא במקרה גם המחנכת שלי ככה שנוצר חיבור הכי קרוב שאפשר ובאמת זה משהו מדהים להיות ככה משפחה גדולה וחמימה שתמיד כיף להיכנס אליה כשצריך.. אז תשני תקומי ונדבר...

 

[הרֵעוּת]

../images/Emo24.gif ברוכה הבאה!

 

[The Charmd One]

וואו, כל כך.../images/Emo79.gif

גם אני חזרתי אתמול, ואני פשוט עוד לא מעכלת את זה שזה נגמר. נכון שאני עדיין אראה את כל האנשים ביצפר אבל, זה פשוט לא יהיה אותו דבר. גם בטח כל אחד יחזור לחברים שלו, והכל פשוט יישכח לאט לאט. אוף. ובאמת גם אני לכל הצוות שלנו נקשרתי, ונוצר מן הוואי כזה שפשוט כל כך עצוב שהוא נגמר. ועע בכלל המסע הזה היה באמת פשוט מדהים, ועם כל הפחדי התמודדות שלי הסתדרתי בסוף, והייתה תמיכה כל כך גדולה מצד כולם שפשוט לא הייתה אפשרות להשבר או משהו. אוף והיה כל כך כל כך חוויתי ומשמעותי, אני רוצה שוב. ;[

 

[•°• Gil The King •°•]

וואו, טוב...../images/Emo125.gif

זה ממש קשה לספר חוויות כי יש הרגשה כזו שפשוט אי אפשר לתאר איך זה להיות שם, אי אפשר לתאר את ההרגשה שם, את הגיבוש הזה של הקבוצה ואת ההערכה הענקית אל המדריך. כל הזמן שהייתי שם רק חשבתי כמה לא הבנתי את השואה לפני שנסעתי. אני לא חושבת שאני אוכל להבין אי פעם את השואה, את גודל האכזריות הזאת כי זה משהו שפשוט אי אפשר לתפוס, אבל כן הבנתי משהו שבארץ פשוט בלתי אפשרי להבין. הבנתי מה זה לעמוד איפה שרצחו את העם שלי, מה זה להיות שם ולדעת מה עשו ממש באותו מקום, עשרות שנים לפני כן. ייקח לי זמן לעכל, אני פשוט לא קולטת שאני בבית, זה היה כל כך מוזר לקום ולא לראות את כולם על הבוקר בארוחת בוקר במלון, לא לנסוע כל היום באוטובוס, לא לשמוע את ההסברים של המדריך המדהים שהיה לי.. כל כך לא רצינו לחזור, רצינו שזה יימשך עוד קצת, כי היה כל כך מדהים, ואני רק אגיד שאם יש פה אנשים שמתלבטים, אם יש לכם הזדמנות, פשוט תסעו, זה משהו חד פעמי שאסור לפספס... כי אף פעם אי אפשר יהיה לשחזר את זה, לא ככה בכל אופן, וזה כל כך חשוב, ממש עצוב לי על האנשים שלא באו איתנו... זה פשוט מסע כל כך משמעותי, כל כך חשוב, שנתן לי כל כך הרבה, במיוחד שלפני זה לא הייתי בטוחה שאני רוצה לנסוע, ולא ייחסתי מספיק חשיבות לנושא הזה, אבל חשוב לנסוע, זה פשוט שווה את הכל. וקשה, ממש קשה לי לעכל שאני כבר לא שם... אני אני שמחה שהמסע הזה היה הכי מושלם שהוא יכל להיות, כי לא היו לי ציפיות גבוהות, ועכשיו אני מגדירה את זה בתור הדבר הכי מדהים שיצא לי להיות חלק ממנו.

 

[sprkling diamond]

לא יודעת למה

אבל התמונה הזאת עשתה לי צמרמורת מטורפת. וואו.

 

[mayamoreno2001]

שאלה מי הייתה

המדריכה שלך אם זאת זאת שבצד היא נורא מוכרת לי...

 

[•°• Gil The King •°•]

זאת שבצד זאת המחנכת שלי...

והיו לנו רק מדריכים, לא מדריכות...

 

[•°• Gil The King •°•]

אה והמדריך שלי...

זה זה עם החולצה הכחולה בצד שמאל...

 

[mayamoreno2001]

ומה שמה

של המחנכת היא פשוט הכי מוכרת לי בארץ...

 

[Pukipsey007]

../images/Emo24.gif וולקאם באק../images/Emo70.gif

וכן, גם אני נקשרתי ככה לחלק מהאנשים.