BrokenDream103
New member
היי אשמח לקבל עזרה מכם
נרשמתי לאוניברסיטאות בר אילן והעברית לשנת הלימודים הקרובה באוקטובר, ואני ממש מתלבט בין פסיכולוגיה למשפטים.
בעיקרון לפי מה שהבנתי תואר ראשון בפסיכולוגיה לא מסמיך אותי להיות פסיכולוג בפועל, והוא גם לא ממש עוזר לי מבחינה תעסוקתית.
מנגד, יש את התואר במשפטים, שלפי מה שהבנתי פותח לי הרבה דלתות, לאו דווקא בעולם המשפט אפילו, אלא בפרסום, שיווק, כלכלה וכו'. (זה נכון?)
אם להיות כנה התואר בפסיכולוגיה נראה לי יותר מעניין. אבל אני פשוט לא רוצה להיקלע למצב שאין לי מה לעשות עם התעודה בסיום התואר. למשפטים אני גם מתחבר, אבל פחות.
כרגע התרחיש שאני מניח שיקרה הוא קבלה ודאית (לחוג לפסיכולוגיה) בבר אילן, ובעברית הסיכויים הגבוהים הם להתקבל למשפטים.
לפי מה שהבנתי, במידה ואני מקבל ממוצע 82+ בשנה א' באונ' העברית במשפטים, אני יכול בשנה ב' לעבור למסלול דו חוגי, ולשלב בזה פסיכולוגיה. האם זה ריאלי? או שזה שילוב קשה מדי? עדיין, בזמן הלימודים אני רוצה חיים, ואני שואל את עצמי אם שילוב של שני חוגים יאפשר לי בכלל לצאת מהחדר במעונות.
עוד משהו קטן- אשמח אם מישהו ירגיע אותי באמת בקשר לתואר הראשון בפסיכולוגיה. משיטוט ממושך באינטרנט הבנתי שאני פשוט יכול לשבת בבית עם התואר הזה ולקנח איתו את האף. ההתלבטות שלי בבחירת המקצוע נובעת בעיקר מהפחד שאמצא את עצמי בגיל 26 עם תואר ללא עבודה.
ללכת לפי הראש- משפטים, או ללכת לפי הלב- פסיכולוגיה?
מתלבט קשות.
נרשמתי לאוניברסיטאות בר אילן והעברית לשנת הלימודים הקרובה באוקטובר, ואני ממש מתלבט בין פסיכולוגיה למשפטים.
בעיקרון לפי מה שהבנתי תואר ראשון בפסיכולוגיה לא מסמיך אותי להיות פסיכולוג בפועל, והוא גם לא ממש עוזר לי מבחינה תעסוקתית.
מנגד, יש את התואר במשפטים, שלפי מה שהבנתי פותח לי הרבה דלתות, לאו דווקא בעולם המשפט אפילו, אלא בפרסום, שיווק, כלכלה וכו'. (זה נכון?)
אם להיות כנה התואר בפסיכולוגיה נראה לי יותר מעניין. אבל אני פשוט לא רוצה להיקלע למצב שאין לי מה לעשות עם התעודה בסיום התואר. למשפטים אני גם מתחבר, אבל פחות.
כרגע התרחיש שאני מניח שיקרה הוא קבלה ודאית (לחוג לפסיכולוגיה) בבר אילן, ובעברית הסיכויים הגבוהים הם להתקבל למשפטים.
לפי מה שהבנתי, במידה ואני מקבל ממוצע 82+ בשנה א' באונ' העברית במשפטים, אני יכול בשנה ב' לעבור למסלול דו חוגי, ולשלב בזה פסיכולוגיה. האם זה ריאלי? או שזה שילוב קשה מדי? עדיין, בזמן הלימודים אני רוצה חיים, ואני שואל את עצמי אם שילוב של שני חוגים יאפשר לי בכלל לצאת מהחדר במעונות.
עוד משהו קטן- אשמח אם מישהו ירגיע אותי באמת בקשר לתואר הראשון בפסיכולוגיה. משיטוט ממושך באינטרנט הבנתי שאני פשוט יכול לשבת בבית עם התואר הזה ולקנח איתו את האף. ההתלבטות שלי בבחירת המקצוע נובעת בעיקר מהפחד שאמצא את עצמי בגיל 26 עם תואר ללא עבודה.
ללכת לפי הראש- משפטים, או ללכת לפי הלב- פסיכולוגיה?
מתלבט קשות.