היי, אשמח לתובנות

היי, אשמח לתובנות

היי, אני בת 25 עוד מעט נשואה כבר כמעט שנתיים ללא ילדים. עוסקת בתחום המכירות כבר כמעט 5 שנים ומאוד טובה בזה! אני מזל סרטן ובאופי שלי אני מאוד שמרנית, לא אוהבת שדברים בחיים שלי מתחלפים כמו: בית, זוגיות, חברות, כרית וכו'.... אך.... יש לי בעיה להתמיד בעבודה. בשנים האחרונות החלפתי יותר מידי מקומות עבודה למרות כישוריי. אין לי בעיה להתקבל למקומות עבודה שכן אני מגיעה למשרות בתחום המכירות- ובשיחה איתי לא ניתן להתבלבל ולחשוב שאני משהו אחר. אני מאוד פלפלית, אנרגטית ואסרטיבית ובאמת שמתקבלת כמעט לכל מקום שאני באמת רוצה אותו, כי אז אני גם מתאמצת מאוד להשיג אותו ואז בעיניי המעסיקים אני מצטיירת כאסרטיבית. היו מספר עבודות בהן עבדתי בין חצי שנה לעשרה חודשים, והרבה מקומות של חודש- חודשיים, היו מקומות של כמה ימים. אין ספק שעם הזמן שעבר למדתי להתייעל ולא לקחת עבודות שאני לא באמת רוצה כדי לא לעבוד יומיים ולעזוב אחרי שאגלה פרטים אחרים. אבל עדיין, היד שלי מאוד קלה על ההדק ואני מרגישה שלפעמים אני מחבלת לעצמי. מקום הרציני האחרון שהייתי בו- חברת ביטוח, בדיוק השעות שרציתי- 6 שעות עבודה ביום, הייתי אחת הטובות שם! והשכר היה בשמיים! ובכל זאת הרשתי לעצמי לזלזל- להחסיר לפעמים שקצת הייתי מבואסת ולא בא לי לעבוד ועוד סיבות... בסוף זה הוביל לפיטורים שלי. במקום אחר שהייתי בו כמעט שנה, אחרי שלושה חודשים כנציגת מכירות קודמתי להיות ראש צוות, מאוד הצלחתי בחברה והבאתי עימי המון, עם זאת.... הייתה תקופה מאוד לחוצה ועבדתי גם מהבית ואז שוב מהלחץ הרשיתי לעצמי להחסיר מעט (וזה מאוד לא מקצועי בתור מנהלת חדשה) כשהגיע מהלך שינוי ארגוני בחברה וקיצוצים כמובן שלמרות שהיה למנהל שלי קשה (כי באמת שעשיתי המון) אבל הוא החליט לקצץ אותי בגלל הסיבות שכתבתי למעלה. כפי שאתם שמים לב, אני מודעת לזה שאני עושה את זה לעצמי, ואני כבר במצב שכשאנשים שואלים אותי איפה אני עובדת אני עדיין אומרת את המקום הישן כי אני לא רוצה לספר לאף אחד על עבודה שונה עד שאהיה שם לפחות חצי שנה כדי שלא יצחקו עליי שאני לא מתמידה. אז, נכון שאני מצליחה בכל מקום שאני נמצאת בו, תמיד בראש טבלת המכירות ותמיד מועמדת לקידום.... ואז מחבלת לעצמי... קראתי איפשהו שזה יכול לנבוע מבעיית קשב וריכוז?? מצד שני, כל הצדדים האחרים בחיים שלי מאוד יציבים.... כמו שאמרתי.... ורק התחום הזה לא. בצבא שירתתי שנה וחודשיים והשתחררתי עקב בעיות מאוד רציניות (מפקד שהטריד מינית) אבל עדיין במבט לאחור זה גם מעלה אצלי נקודה אדומה שגם שם לא הצלחתי לסיים... התחלתי לימודים של תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה... וגם שם הפסקתי באמצע. למה קשה לי להתמיד? למה אני לא יכולה לסיים דברים שאני מתחילה??? זה הורס לי את החיים, ואת הזוגיות שלי שכן בעלי מרגיש שכל הנטל עליו ושאני לא לוקחת אחריות (והוא צודק) ומביאה משכורת קבועה, ולכן הוא כבר לא ממש שם בשבילי כשמפטרים אותי וכשאני מתקבלת למקום חדש... כי גם לו כבר נמאס.... אוף.. אני אשמח לתת לכם מידע נוסף אם צריך, ואשמח לקבל עצות.... שכן אני אמורה להתחיל מקום עבודה חדש ביום רביעי, מקום שאני מאוד מתרגשת ממנו!! ומרגישה שסוף סוף מצאתי חברה מעולה!! קיבלתי רמזים מהסמנכ"ל בראיון לגבי התאמתי לקידום (ואף שאל אם אני רוצה כבר עכשיו תפקיד של אחמ"שית? אני סירבתי, שכן אני מעדיפה להתמיד קודם כנציגת מכירות ולבסס את מעמדי בחברה אחרי שאעשה עבודה עם עצמי ואבין איפה אני צריכה לשפר לפני שאתקדם שוב לתפקיד עם אחריות ואחרי 3 חודשים אמצא את עצמי בחוץ). בחברה זו אני יודעת שאני אוכל להתקדם מהר! ולהיות אחד מתפקידי המפתח בחברה לאורך השנים... אני רק צריכה ללמוד עם עצמי את הבעיה ולפתור אותה מהר... מכיוון שיש לי רצון עז להיות שם גם שנתיים, ושלוש וארבע וכו'.... כתבתי הרבה.... מתנצלת.
 

תלתלית3

New member
נושא של התמדה ומעבר בין עבודו

אחד מהנושאים המאפיינים בעלי הפרעת ADHD אבל מצד שני אין לך מאפיינים אחרים ע"פ דבריך. על מנת להוציא את האופציה הזו מכלל אפשרות, הייתי מציעה לך דרך האינטרנט לעבור אבחון ראשוני ולראות איפה את עומדת. במידה ואת כן עם הפרעת ADHD אזי יש מאמנים שיכולים לסייע לך. יחד עם זאת, יתכן ואת מביאה עמך התנהגויות אוטומטיות, אמונות מגבילות, חסמים, פחדים שאולי אינך מודעת להם. בהצלחה טליה
 
למעלה